Page 225 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 225

‫במרומי החרמון ‪223 u‬‬

                                     ‫‪ t‬נחזור לרכבל העליון לתצפית סיום‪:‬‬

‫שלהבית הררית‬                    ‫במבט לעבר מורדות שלוחות החרמון נראה כי ככל שיורדים‪ ,‬המורד‬
                                ‫הולך ומתכסה עצים‪ .‬מסתבר שבחרמון‪ ,‬כמו בהרים אחרים בעולם‪,‬‬
                                ‫יש חלוקה לחגורות צומח על פי הרום‪ :‬ברום ‪ 1,200-300‬מטר מעל‬
                                ‫פני הים צומח חורש ים תיכוני; בסביבות ‪ 1,200‬מטר כשמתחיל‬
                                ‫להיות יותר מושלג וקר מתחלף החורש ביער הספר ההררי (עליו‬
                ‫יפורט בסיור ‪ 13‬להר כחל)‪ .‬יער זה 'מתעקש' וצומח עד גובה ‪ 1,900‬מטר‪ .‬בהרים‬
                ‫מושלגים וקרים יותר נגמר היער בקו העצים — גבול שמעבר לו נעלמים בבת אחת‬
                ‫העצים ומתחיל צומח נמוך קומה‪ .‬הסיבה לכך היא שמעל גובה מסוים עונת החשיפה‬
                ‫משלג קצרה מדי לצמיחת עצים‪ .‬ככל שמדרימים לכיוון קו המשווה‪ ,‬קו העצים‬
                ‫בהרים הולך ועולה ברום‪ .‬על פי קו הרוחב של החרמון היינו מצפים שבחרמון יהיה‬
                ‫קו עצים ברום ‪ 3,000‬מטר‪ ,‬כלומר שכל החרמון יהיה מכוסה ביער הספר ההררי‪.‬‬
                ‫והנה — לא רק שאין קו עצים ברור והיער הולך ומדלדל בהדרגה‪ ,‬אלא שכבר בגובה‬
                ‫‪ 1,900‬מטר כמעט אין עצים‪ .‬הגורם המגביל גידול עצים בחרמון הגבוה אינו הקור‬
                ‫והשלג‪ .‬העונה המושלגת כאן קצרה ומאפשרת גידול עצים‪ .‬דווקא היובש הקיצי‬
                ‫המוגבר על יד חלחול המים הוא שמונע את צמיחת העצים‪ .‬היובש הולך וגובר ככל‬
                ‫שמגביהים‪ ,‬הן בגלל דלילות האוויר המאפשרת קרינה חזקה יותר ואידוי רב יותר‪ ,‬הן‬
                ‫בגלל הרוח המייבשת שמהירותה מתחזקת ככל שעולים והן בגלל כמות המשקעים‬
                ‫שהולכת ופוחתת — ברכבל התחתון יורדים ‪ 1,600‬מ"מ בשנה‪ ,‬באזור מוצב החרמון‬
                ‫הישראלי יורדים רק ‪ 1,200‬מ"מ‪ .‬וכך מופיעה במרומי החרמון מרום ‪ 1,900‬מטר‬
                ‫ומעלה חגורת צומח שלישית — החגורה הכרקוצית‪ ,‬שבה אנו נמצאים‪ .‬הצמחים‪,‬‬
                ‫החרקים ויצורים אחרים מחלקים ביניהם את ההר על פי חגורות הצומח והרום‪,‬‬
                ‫ובכל חגורה נמצא מינים שונים‪ .‬יש כמובן מינים האופייניים לשתי חגורות‪ ,‬אך כמעט‬
                ‫שאין מינים המופיעים בכל החגורות‪ ,‬כי התנאים בהן כה שונים‪ .‬סוג שמדגים זאת‬
                ‫הוא שלהבית‪ ,‬אותו פרח שפתני צהוב וגדול‪ .‬פה‪ ,‬בחגורה הכרקוצית‪ ,‬אנחנו פוגשים‬
                ‫את העלים הנמוכים הירוקים–מאפירים של שלהבית הררית‪ ,‬ואם נבוא לכאן ביולי‪,‬‬
                ‫נראה את פריחתה היפה‪ .‬בחגורת יער הספר ההררי נפגוש שלהבית צהובת עלים‪,‬‬
                ‫ואילו בחגורת החורש הים תיכוני היא תתחלף בשלהבית דביקה‪ ,‬המוכרת מהחורש‬

                                                                          ‫במקומות אחרים בארץ‪.‬‬
                                ‫זה נכון לא רק לצמחים — כך גם הרגבן יפה רגל‪ ,‬החגב שראינו‪ .‬בחגורה‬
                                ‫התיכונה של ההר נמצא את רגבן קנוקרי‪ ,‬הנפוץ גם בצפון הגולן‪ ,‬ובחגורה‬

                                           ‫התחתונה — את רגבן בית הלחמי‪ ,‬המצוי גם במזרח הגליל‪.‬‬

‫רגבן בית הלחמי‬                  ‫נגענו רק באפס קצהו של עולם הטבע המיוחד של מרומי החרמון‪.‬‬
                ‫ראינו אקלים שמשלב שלג וצחיחות‪ ,‬נוף הנפרש על פני ארבע מדינות‪ ,‬חרקים המוצמתים‬
                ‫לקרקע וצומח קיפודי שמפתיע בפריחה מאוחרת ומרהיבה‪ .‬עתה נרד מאיגרא רמה של‬

                               ‫החרמון הגבוה בחזרה אל הבירא עמיקתא של השבר הסורי אפריקני‪.‬‬

                                             ‫	 באתר התחתון של הרכבל מצויים שירותי הסעדה‪.‬‬

                                                                                                  ‫לעיון נוסף‪:‬‬
                                                                          ‫מ' לבנה (עורך)‪ ,‬בין שלגי חרמון‪ ,‬תל אביב ‪.1977‬‬
                                                                           ‫מ' לבנה‪ ,‬פרחים במרומי חרמון‪ ,‬תל אביב ‪.1981‬‬
                                                                  ‫א' שמידע ומ' לבנה‪ ,‬החרמון — טבע ונוף‪ ,‬תל אביב ‪.1980‬‬
   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230