Page 225 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 225
במרומי החרמון 223 u
tנחזור לרכבל העליון לתצפית סיום:
שלהבית הררית במבט לעבר מורדות שלוחות החרמון נראה כי ככל שיורדים ,המורד
הולך ומתכסה עצים .מסתבר שבחרמון ,כמו בהרים אחרים בעולם,
יש חלוקה לחגורות צומח על פי הרום :ברום 1,200-300מטר מעל
פני הים צומח חורש ים תיכוני; בסביבות 1,200מטר כשמתחיל
להיות יותר מושלג וקר מתחלף החורש ביער הספר ההררי (עליו
יפורט בסיור 13להר כחל) .יער זה 'מתעקש' וצומח עד גובה 1,900מטר .בהרים
מושלגים וקרים יותר נגמר היער בקו העצים — גבול שמעבר לו נעלמים בבת אחת
העצים ומתחיל צומח נמוך קומה .הסיבה לכך היא שמעל גובה מסוים עונת החשיפה
משלג קצרה מדי לצמיחת עצים .ככל שמדרימים לכיוון קו המשווה ,קו העצים
בהרים הולך ועולה ברום .על פי קו הרוחב של החרמון היינו מצפים שבחרמון יהיה
קו עצים ברום 3,000מטר ,כלומר שכל החרמון יהיה מכוסה ביער הספר ההררי.
והנה — לא רק שאין קו עצים ברור והיער הולך ומדלדל בהדרגה ,אלא שכבר בגובה
1,900מטר כמעט אין עצים .הגורם המגביל גידול עצים בחרמון הגבוה אינו הקור
והשלג .העונה המושלגת כאן קצרה ומאפשרת גידול עצים .דווקא היובש הקיצי
המוגבר על יד חלחול המים הוא שמונע את צמיחת העצים .היובש הולך וגובר ככל
שמגביהים ,הן בגלל דלילות האוויר המאפשרת קרינה חזקה יותר ואידוי רב יותר ,הן
בגלל הרוח המייבשת שמהירותה מתחזקת ככל שעולים והן בגלל כמות המשקעים
שהולכת ופוחתת — ברכבל התחתון יורדים 1,600מ"מ בשנה ,באזור מוצב החרמון
הישראלי יורדים רק 1,200מ"מ .וכך מופיעה במרומי החרמון מרום 1,900מטר
ומעלה חגורת צומח שלישית — החגורה הכרקוצית ,שבה אנו נמצאים .הצמחים,
החרקים ויצורים אחרים מחלקים ביניהם את ההר על פי חגורות הצומח והרום,
ובכל חגורה נמצא מינים שונים .יש כמובן מינים האופייניים לשתי חגורות ,אך כמעט
שאין מינים המופיעים בכל החגורות ,כי התנאים בהן כה שונים .סוג שמדגים זאת
הוא שלהבית ,אותו פרח שפתני צהוב וגדול .פה ,בחגורה הכרקוצית ,אנחנו פוגשים
את העלים הנמוכים הירוקים–מאפירים של שלהבית הררית ,ואם נבוא לכאן ביולי,
נראה את פריחתה היפה .בחגורת יער הספר ההררי נפגוש שלהבית צהובת עלים,
ואילו בחגורת החורש הים תיכוני היא תתחלף בשלהבית דביקה ,המוכרת מהחורש
במקומות אחרים בארץ.
זה נכון לא רק לצמחים — כך גם הרגבן יפה רגל ,החגב שראינו .בחגורה
התיכונה של ההר נמצא את רגבן קנוקרי ,הנפוץ גם בצפון הגולן ,ובחגורה
התחתונה — את רגבן בית הלחמי ,המצוי גם במזרח הגליל.
רגבן בית הלחמי נגענו רק באפס קצהו של עולם הטבע המיוחד של מרומי החרמון.
ראינו אקלים שמשלב שלג וצחיחות ,נוף הנפרש על פני ארבע מדינות ,חרקים המוצמתים
לקרקע וצומח קיפודי שמפתיע בפריחה מאוחרת ומרהיבה .עתה נרד מאיגרא רמה של
החרמון הגבוה בחזרה אל הבירא עמיקתא של השבר הסורי אפריקני.
באתר התחתון של הרכבל מצויים שירותי הסעדה.
לעיון נוסף:
מ' לבנה (עורך) ,בין שלגי חרמון ,תל אביב .1977
מ' לבנה ,פרחים במרומי חרמון ,תל אביב .1981
א' שמידע ומ' לבנה ,החרמון — טבע ונוף ,תל אביב .1980