Page 222 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 222

‫‪ t 220‬במרומי החרמון‬

‫ציפורן הלבנון‬  ‫חדעד הלבנון הצמח הכרקוצי‬

‫אותו הוא מתגלה כפרח מפואר‪ :‬על רקע עלי כותרת לבנים הגזורים בעדינות‪ ,‬יש‬            ‫חדעד הלבנון בפריחה‬
          ‫נקודות וכתמים ארגמניים בדגמים יפהפיים המשתנים מפרח לפרח‪.‬‬                      ‫כחלית ההרים‬

‫נוסף להם נמצאים בחרמון עשרות רבות של מינים שלהם טיפוס תפוצה‬
‫ייחודי הכולל גם אזורי ספר מדבר ומדבר‪ ,‬כגון הרי אדום‪ ,‬דרום הר חברון‬
‫ובקעת באר שבע‪ ,‬הר הנגב הגבוה וההר הגבוה בסיני‪ .‬דוגמה לכך היא כחלית ההרים‪,‬‬
‫קרובת משפחה של הנרקיס‪ ,‬צמח בעל פרח כחול–סגול גדול‪ ,‬הפורח בעשרות לצדי‬
‫הדרכים ובינות לסלעים‪ .‬הכחלית פורחת גם במרומי הרי יהודה‪ ,‬בבקעות צפון הנגב‬
‫על גבול המדבר ובהר הנגב הגבוה שבו האקלים אמנם מדברי‪ ,‬אך קריר ולח יחסית‪.‬‬
‫עוד צמח כזה הוא הקדד הקיפודי שהיכרנו כבר‪ ,‬המופיע באזור ג'בל קתרינה‪ ,‬ההר‬

                          ‫הגבוה ביותר בסיני‪ ,‬במרחק מאות קילומטרים מהחרמון‪.‬‬
‫תופעה דומה מתרחשת גם בעולם החי — המין של גמל שלמה שמופיע במרומי החרמון‬
‫הוא דווקא גמל שלמה המדברי‪ ,‬שנפוץ במדבר ונמנע מהחבל הים תיכוני‪ .‬מה הקשר‬
‫בין החרמון‪ ,‬הר גבוה ומושלג‪ ,‬לבין המדבר? גובהו‪ ,‬המסלע שלו ומיקומו הגאוגרפי‬

                                                            ‫מקרבים אותו למדבר‪.‬‬
‫ארבעה גורמים חברו יחדיו כדי להפוך את החרמון ליובשני‪ :‬הקרינה — ככל שעולים‬
‫במעלה ההר האוויר הופך דליל יותר והקרינה חודרת דרכו כמעט ללא הפרעה‪.‬‬
‫קרינה חזקה זו גורמת לאידוי רב בחרמון‪ ,‬בעיקר בחודשי הקיץ‪ .‬הרוח — רוחות חזקות‬
‫נושבות בהר בכל עונות השנה‪ .‬ככל שמגביהים‪ ,‬הן מתחזקות‪ ,‬מייבשות ותורמות לאידוי‬
‫ולאיבוד המים‪ .‬פיזור גשמים — בחרמון אין גשמי קיץ‪ ,‬והצמחים הגדלים בו נאלצים לעבור‬
‫קיץ חם‪ ,‬יבש וארוך בדיוק כמו שאר צמחי ארץ ישראל‪ .‬חלחול המים — החללים הרבים‬
‫בגיר גורמים לחלחול המים‪ ,‬ובשכבת הסלע נותרים מעט מאוד מים זמינים לצמחים‪.‬‬
‫כל אלה עושים את החרמון לבית גידול בעל תנאים קיצוניים — קר ומושלג בחורף‬
‫וצחיח כמדבר בקיץ‪ .‬תנאי הקיץ השחונים ועונת הצמיחה בחרמון הם שמביאים‬

                                                ‫למציאותם של מינים מדבריים בו‪.‬‬
‫הפיזור הגאוגרפי של הצמחים מעורר שאלה נוספת — איך הגיעו אל החרמון צמחי‬
‫ההרים הגבוהים של טורקייה ופרס‪ ,‬וכיצד הצליחו מינים מהחרמון להגיע אל‬
‫האזורים הקרירים והלחים יחסית בלב המדבר תוך מעבר על פני אזורים של מדבר‬
‫קיצוני צחיח וחם? ההנחה‪ ,‬שציפורים הן שהפיצו את הצמחים לטווחים ארוכים‪,‬‬
‫יכולה להתאים רק כשמדובר במינים בודדים‪ ,‬אך בחרמון רוב הצמחייה היא כזאת‪.‬‬
‫התשובה היא‪ ,‬כנראה‪ ,‬שצמחיית החרמון מייצגת תפוצה רליקטית (שרידית) מתקופת‬
‫הקרח האחרונה שנסתיימה לפני קצת פחות מ–‪ 20‬אלף שנים‪ .‬בתקופת הקרח שררו‬
‫באזורנו תנאים קרים‪ ,‬לחים ומושלגים יותר שאפשרו תפוצת מינים חובבי קור בכל‬
‫המרחב שבין אירן‪ ,‬טורקייה והחרמון — תפוצה רציפה ולא מקוטעת כמו היום‪.‬‬
‫עם ההתייבשות וההתחממות נכחדו צמחים אלה מאזורי הביניים ושרידיהם נותרו‬
‫רק במקומות הגבוהים והקרים — הרי סיני (עד ‪ 2,640‬מטר)‪ ,‬הרי אדום (עד ‪1,750‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227