Page 219 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 219

‫במרומי החרמון ‪217 u‬‬

‫רומוליאת השלג‬                       ‫שוליה‪ .‬צמחים אלה הם כולם גאופיטים — צמחים‬
                                    ‫בעלי בצל‪ ,‬פקעת או שורשים מעובים‪ .‬רק לאלה‬
                                    ‫יש מאגר מזון תת–קרקעי המאפשר פריצה מהירה‬
                                    ‫מיד לאחר שמעטה השלג נסוג‪ .‬שניים מהם צהובים‪:‬‬
                                    ‫הזהבית הננסית‪ ,‬הנראית ככוכב עדין‪ ,‬והנורית הזנובה‬
                                    ‫בעלת הפרח המבריק‪ .‬אבל המלכה הבלתי מעורערת‬
                                    ‫של 'רודפי השלג' היא רומוליאת השלג‪ :‬צורתה ככוכב‪,‬‬
                                    ‫והצבע של אונות הכותרת שלה משתנה מסגול בקצה‬
                                    ‫החיצוני ללבן ולצהוב עז בלב הפרח‪ .‬הרומוליאה‬
                                    ‫קרויה על שם רומולוס‪ ,‬אחד האחים התאומים שינקו‬

                                            ‫מעטיניה של זאבה וכשבגרו ייסדו את רומא‪.‬‬

‫כרבולת מקרינה‬                               ‫‪ 5‬קיפודי ענק ועצי שיטה‬

                                                           ‫מיניאטוריים‬

                                    ‫‪ 	t‬נשוב עתה דרך השלוגית אל האוכף שבין דולינת‬
                                    ‫סלעם לדולינה עמוקה וגדולה הנמצאת ממערב‬

                                                                    ‫— דולינת גלגל‪.‬‬

               ‫באוכף שולטים שיחים נמוכים שצורתם כר נמוך וקוצני‪ .‬בהביטנו סביב נראה שצורת‬
               ‫צמיחה זו שולטת בכל המדרונות מסביב‪ .‬בארץ אנחנו מוצאים אותה כמעט רק כאן‪,‬‬
               ‫בחרמון הגבוה‪ ,‬והיא קרויה 'צומח כרקוצי'‪ .‬בסוף מאי ובראשית יוני 'הקיפודים' הללו‬
               ‫מתכסים בפריחה בשלל צבעים‪ .‬דוגמה נפלאה היא הכרבולת המקרינה בפריחתה‬
               ‫הפרפרנית הסגולה הבולטת למרחוק בעונה זו ואופיינית מאוד לצמחי החרמון הגבוה‪:‬‬
               ‫בעוד שהמינים הקרובים להם הגדלים בחבל הים תיכוני הם קטנים וחד–שנתיים‪,‬‬
               ‫קרוביהם הגדלים בחרמון הם רב שנתיים‪ ,‬ובמקרים רבים הם אף בני שיח או שיחים‬

                                                                                        ‫של ממש‪.‬‬
               ‫במקרה הזה דווקא החרמון מייצג את התופעה הרגילה‪ ,‬וארצנו היא יוצאת הדופן‪:‬‬
               ‫בצמחיית העולם הצמחים החד–שנתיים מהווים מיעוט מבוטל‪ ,‬ואילו בארץ ישראל‬
               ‫הם מהווים כמחצית מממספר המינים‪ .‬יתרונם של החד–שנתיים הוא יכולתם לצמוח‬
               ‫במהירות בחורף ובאביב שבהם שוררות טמפרטורות נוחות‪ ,‬להשלים מהר את מחזור‬
               ‫החיים ולמות לפני בוא הקיץ החם‪ ,‬שבו רק הזרעים העמידים נותרים בשטח‪ .‬בחרמון‬
               ‫החורף קשה ועונת הגידול הנוחה קצרה מאוד‪ .‬צמח חד–שנתי לא יספיק בעונות‬
               ‫הקצרות הנוחות לצמיחה להשלים את מחזור חייו מזרע‪ ,‬לנבט‪ ,‬לפרח‪ ,‬לפרי ושוב‬
               ‫לזרע‪ .‬כאן יש עדיפות לצמח רב–שנתי שאינו מת בתום העונה הנוחה אלא גדל בהדרגה‬
               ‫ומתחיל להתרבות רק כעבור שנים מספר‪ ,‬ויכול להמשיך להתרבות לאורך שנים רבות‪,‬‬

                                 ‫וכך גם שנה קשה במיוחד מבחינת קור או יובש לא תפגע בחיותו‪.‬‬
               ‫צמח נוסף שבולט בצורת הכר העגלגלה בעלעליו‬
               ‫האפורים–כחלחלים ובפרחיו הוורודים כהים הוא‬
               ‫קדד אדום פרחים (שפרחיו‪ ,‬דווקא‪ ,‬ורודים!)‪ .‬גם‬
               ‫הוא ממשפחת הפרפרניים‪ ,‬המשפחה בעלת מספר‬
               ‫המינים הגדול ביותר בארץ‪ .‬הסוג קדד הוא מהגדולים‬
               ‫במשפחה ובין כל עשרות מיני הסוג בארץ יש קבוצה‬

                                    ‫קדד אדום פרחים‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224