Page 217 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫במרומי החרמון ‪215 u‬‬

‫רגבן יפה רגל‬ ‫כל החרמון הגבוה בנוי דולינות וסביבן מדרונות ללא ערוצים‪ ,‬שכן מי הגשמים נקווים‬
‫פרת משה רבנו —‬ ‫בקרקע‪ .‬הדולינות מתמלאות במשך הזמן באדמה שנוצרת מהמסת הסלעים ונוצרים‬

‫מושית השבע‬ ‫בהן תנאים מיוחדים שמצמיחים פרחים מיוחדים‪.‬‬
‫ה ַסל ַעם הוא שמו של חגב שמנמן‪ ,‬שקרוי כך על שום סמיכותו לסלעים ואולי על שום צבעו‪,‬‬
‫שהוא כצבע הסלע ונועד להסוואה‪ .‬למעשה‪ ,‬היום כבר השתנה שם החגב לַרגבַן‪ ,‬אבל שמה‬

‫של הדולינה נותר בעינו‪ .‬הרגבן המצוי במרומי החרמון קרוי רגבן יפה‬
‫רגל‪ ,‬על שום פיסת רגלו הצבועה בכחול ובכתום‪ .‬לסתותיו צבועות‬
‫בסגול אימתני‪ .‬הנקבה גדולה ואילו הזכר מיניאטורי‪ ,‬ובחודש מאי‬
‫כאשר הם מזדווגים‪ ,‬זו נראית משימה לא פשוטה לזכר‪ .‬החגב הזה‪,‬‬
‫בניגוד לרוב חגבי הארץ‪ ,‬נעדר כנפיים ממשיות‪ ,‬נותרו לו רק שרידים‬
‫מנוונים של כנפיים‪ .‬איבוד הכנפיים הוא תופעה בולטת במיני‬
‫חרקים הרריים‪ .‬הסיבה לכך היא הקושי לעוף ברוחות החזקות‬
‫של ההרים — בחרמון הגבוה רוחות של ‪ 100‬ק"מ לשעה אינן נדירות במהלך‬
‫החורף‪ .‬בעוד שבעמק החולה ‪ 4%‬בלבד ממיני החרקים מנווני כנפיים‪ ,‬בחרמון‬
‫‪ 20%‬מהמינים איבדו את כנפיהם‪( ...‬ובהימליה ‪ 75‬אחוז מהמינים)‪.‬‬
‫החרק הבולט ביותר בנוף הוא דווקא מכונף — מושית השבע‪ ,‬הידועה בשמה‬
‫העממי 'פרת משה רבנו'‪ .‬במאי‪-‬יוני נראה אותן מעופפות בהמוניהן‪ ,‬וביום‬
‫קר נמצא אותן חבויות בכתמים של עשרות חרקים תחת הסלעים ובתוך‬
‫השיחים‪ .‬באביב אפשר לראות את המושיות בכל רחבי הארץ מלקטות כנימות‬
‫וזחלי כנימות ואוכלות אותם בתיאבון (ותוך כך גם מסייעות לחקלאים)‪ ,‬אבל‬
‫בקיץ ובחורף הן נמצאות בעיקר בחרמון‪ ,‬ובמידה קטנה גם בהרים גבוהים אחרים‪.‬‬
‫במדבר ובאזורים חמים הן נכנסות לתרדמת קיץ‪ ,‬ובהרים הגבוהים הן בתרדמת חורף‪.‬‬
‫בחרמון הן פעילות בעיקר באביב ובראשית הקיץ‪ ,‬ואחר כך נכנסות למנוחה משולבת‬
‫של קיץ וחורף יחדיו‪ ,‬כשבחורף הן שרויות בתרדמה עמוקה ואז אפשר למצוא אותן‬

‫מתחת לאבנים או בתוך שיחים צפופים‪ ,‬עמוק מתחת לשלג‪.‬‬
‫בין השיחים נוכל גם למצוא פשפשי מגן בצבע סגול‪ ,‬שמפרישים ריח חזק ודוחה‬

‫כשנוגעים בהם‪.‬‬

‫השלוגיות — צינה נושבת מפסגת הצחור‬

‫בחודשים מאי ויוני תופסים את מרכז הבמה הצמחים המופלאים של החרמון‪.‬‬
‫הטיול בחרמון בחודשים אלה הוא חוויה מרנינה‪ :‬בזמן שבעמק החולה וברמת הגולן‬
‫כבר חם והכול מצהיב‪ ,‬במורדות החרמון עדיין ניכרים סימני פריחה‪ ,‬ובמרומי ההר‬
‫האביב בשיאו והמוני פרחים ייחודיים צובעים את המדרונות ואת העמקים‪ .‬הסיבה‬
‫לכך היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬הגובה‪ :‬בכל ‪ 100‬מטר שאנחנו עולים בהר‪ ,‬הטמפרטורה יורדת‬
‫בממוצע ב–‪ 0.6‬מעלות‪ ,‬וכך העונה מתאחרת‪ .‬בחרמון שוררים שני סוגים של עונתיות‪:‬‬

‫העונתיות הרגילה על פי זמן בשנה‪ ,‬ועונתיות על פי הרום הגאוגרפי‪.‬‬
‫הדבר המרשים בפסגות החרמון הוא כתמי השלג שנשארים לאורך זמן‪ .‬השלג מזכיר‬
‫לנו שבחורף יורדים בראש כתף חרמון כ–‪ 1,200‬מ"מ בממוצע (ברכבל התחתון יורדים‬

‫‪ 1,600‬מ"מ)‪ ,‬כמעט כולם שלג‪.‬‬
‫בביקורנו כאן באביב עולה השאלה‪ :‬למה דווקא כאן נשאר שלג ובמקומות אחרים‬
‫לא? המקום הזה אינו מוצל יותר מכל מקום אחר בסביבה‪ ,‬אלא להפך — זהו מפנה‬