Page 235 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 235
הר כחל והר סנאים 233 u
תהליכי קארסט בסלעי ויפה — עמק אגס .משמאל לעמק אגס נראית
החרמון פסגתו המיוערת של הר הבתרים ,שבמורדותיו,
לפי מסורת מימי הביניים ,היה האתר של ברית
מבקרים באתר בין בין הבתרים שכרת ה' עם אברהם .לראשונה
הבתרים נזכר המקום ב'איגרת ייחוס האבות והנביאים'
שנדפסה בשנת .1537יהודי צפת נהגו לצאת
אל המקום בימות השבוע שאחרי קריאת
פרשת 'לך לך'.
היום יש שם מבנה עתיק ,שתי ברכות מים
וחורשת אלונים מצויים מהגדולים בארץ .עוד
שמאלה רואים את הר רמתא ,שגם עליו מוצב
צה"ל ,וממנו יש תצפית נפלאה על עמק החולה
ועל לבנון.
בעבר ניתן היה לטייל בכתף שיאון ולהגיע
למקומות הללו ,אבל מאז הנסיגה מדרום לבנון
בשנת ,2000כתף שיאון סגורה למטיילים.
הר דוב חולש על אזור נרחב בדרום לבנון
ומהווה סלע מחלוקת בין ישראל לחיזבאללה.
בגירסת החיזבאללה שטח זה (הידוע גם כ'חוות
שבעא') הוא חלק מלבנון ,ועל ישראל לפנותו.
ישראל ,לעומת זאת ,טוענת כי מדובר בשטח
סורי שנכבש במלחמת ששת הימים .בעקבות
מלחמת לבנון השנייה קיבלה מועצת הביטחון
של האו"ם החלטה מספר 1701שקוראת,
בין היתר ,לבחינה מחודשת של סוגית חוות
שבעא ,ובכלל זה הר דוב .בתקרית שהתרחשה
באוקטובר 2000תקף חיזבאללה סיור של
צה"ל וחטף שלושה חיילים :בני אברהם ,עדי
אביטן ועומר סואעד .בשנת ,2004במסגרת
עסקת חילופי שבויים עם חיזבאללה ,הוחזרו
גופותיהם של שלושת החיילים ,בתמורה
למאות אסירים ביטחוניים.
הר דוב מזכיר לנו בשמו את תושביו הנכחדים .הדובים היו נפוצים בארץ בימי המקרא.
עם כריתת היערות המתמשכת נותרו דובים רק בצפון הארץ ,בכרמל ובגליל ,והם
מתוארים על ידי נוסעים מהמאה התשע עשרה .כניסת הנשק החם ואתו תאוות הציד
הובילו להכחדתם מאזורים אלה ולדחיקתם לחרמון.
הדוב החום הסורי שחי בחרמון אינו טורף בני אדם אך פוגע לעתים בצאן .חלק גדול
ממזונו מורכב מפרות ,וזו הסיבה ששזיף הדוב ואולי גם הדובדבן קיבלו את שמם .באזורים
הדרומיים של תחום תפוצתו בעבר ,למשל במורדות החרמון ובצפון ארץ ישראל ,הוא
היה פעיל כל השנה ולא נכנס לתרדמת חורף .הזואולוג העברי אהרוני טוען שהדוב
האחרון בחרמון ניצוד בשנת ,1917ואילו הדרוזים מספרים על ציד נוסף בשנת .1937
