Page 237 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 237

‫הר כחל והר סנאים ‪235 u‬‬

                        ‫‪ 7‬באר בעמק הנעלם‬

‫נעלה מזרחה בשביל ומיד תתחיל ירידה ממושכת ומעט תלולה דרך שיחי האחירותם‬
‫שטיפסו הנה מן החורש הים תיכוני‪ ,‬עד שנגיע לדרך עפר‪ .‬הסימון האדום פונה בה‬
‫ימינה וממשיך אתה‪ ,‬אבל מומלץ כעבור כמה מטרים לפנות שמאלה ולרדת לתחתית‬
‫העמק המופלא ובו באר בטון‪ .‬המים הצוננים בתוך הבאר מעלים את השאלה‪ :‬לאן‬

                                      ‫הולכים מי המשקעים המרובים של החרמון?‬
‫אפשר לדמות את החרמון לספוג ענק השואב את המים היורדים עליו אל קרבו‪ .‬מדי‬
‫שנה יורדים על רכס החרמון כ–‪ 1,600‬מיליון מטרים מעוקבים של מים‪ .‬הרוב המכריע‬
‫מחלחל ונבלע בבטן ההר‪ ,‬ושכבות סלעים לא מסיסים בעומק גורמות ל–‪ 750‬מיליון‬
‫מטר מעוקב (חצי מהכמות) לפרוץ במעיינות למרגלות ההר‪ .‬ישראל אמנם שולטת‬
‫בשבעה אחוזים בלבד מהחרמון‪ ,‬אבל לתחומה זורמים כ–‪ 500‬מיליון מטר מעוקב‪:‬‬
‫‪ 250‬מיליון מטר מעוקב פורצים בדן‪ ,‬אחד המעיינות הגדולים במזרח התיכון כולו;‬
‫‪ 135‬מיליון מטר מעוקב מגיעים בדרך זו או אחרת לאגן החצבני — אם בזרימה עילית‪,‬‬
‫אם במעיינות החצבני ואם במעיינות הווזאני (ליד הכפר ע'ג'ר); ‪ 130‬מיליון מטר‬
‫מעוקב נוספים נובעים בבניאס‪ .‬בבדיקה‪ ,‬בעזרת סמנים איזוטופיים‪ ,‬התגלה שהבניאס‬
‫מנקז את כל תחום החרמון הישראלי‪ .‬כמו כן התברר שרק כעבור חודשיים ומעלה‬

                              ‫מהפשרתו מגיע השלג הנמס ויוצא במעיינות הבניאס‪.‬‬
‫מעט הנגר העילי העונתי המצטבר על גבי שכבות חרסית האטימה למים משולי‬
‫החרמון גורם לזרימה בנחלים כמו נחל חזורי ונחל גובתה תחתון‪ .‬שורת מעיינות‬

                  ‫נוספת מצויה באזור הכפר הדרוזי עין קניה ומתחת למג'דל שמס‪.‬‬
‫בחרמון הגבוה‪ ,‬הגירני‪ ,‬אין מעיינות‪ ,‬לבד ממקומות שבהם הקרקע חרסיתית‪ ,‬בדרך‬

       ‫כלל במקומות שבהם חדרו דייקים מגמטיים שהפכו לאחר בלייתם לחרסית‪.‬‬
‫גם העמק הנעלם התפתח לאורך דייק בזלתי שהפך לחרסיתי‪ .‬החרסית רכה יותר‬
‫מהגיר שסביבה ולכן היא התבלתה ונסחפה מהר יותר וכך נוצר העמק הנעלם‪.‬‬

           ‫החרסית עוצרת את חלחול המים ומאפשרת את תפיסתם בבאר שלידנו‪.‬‬

                                     ‫סנאים‪ ,‬מקדשים וגרים‬                  ‫‪8‬‬

‫נלך במורד העמק היפה לכיוון דרום–מערב עד שנתחבר לדרך העפר עם הסימון‬        ‫‪	t‬‬
‫האדום‪ .‬הדרך יורדת בתלילות לאוכף של הר סנאים‪ .‬כאן מתפצל ימינה (מערבה)‬
‫שביל שחור שמוביל אותנו‪ ,‬אחרי עשר דקות בין העצים‪ ,‬אל אתר ארכאולוגי‬

                                               ‫מרתק — המקדש של הר סנאים‪.‬‬

‫המקדש הוקם על ידי היטורים‪ .‬יטור נזכר בבראשית (כה‪ ,‬טו) ובדברי הימים כאחד‬
‫מבני ישמעאל‪ .‬בדברי הימים גם מוזכרת מלחמה שערכו בגלעד שבטי עבר הירדן‬
‫עם עממים שונים‪ ,‬ביניהם יטור‪ ,‬בימי שאול המלך‪ .‬היטורים מתוארים שם כנוודים‬
‫יושבי אוהלים המגדלים צאן וגמלים‪ .‬על פי מקורות חיצוניים וממצאים ארכאולוגיים‬
‫מתקופה מאוחרת‪ ,‬היטורים הגיעו לאזור כנראה בעקבות השמדת ארם על ידי אשור‬
‫במאה השמינית לפסה"נ‪ .‬בחורבות רבות באזור מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה‬
‫הביזנטית‪ ,‬נמצאה קרמיקה ייחודית‪ ,‬גסה למדי‪ ,‬הקרויה 'קרמיקה גולנית'‪ ,‬והיא‬
‫משויכת ליטורים‪ .‬היטורים היו‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬הראשונים שפיתחו חקלאות בחרמון‬

                                                   ‫הגבוה‪ ,‬ואולי אף בחרמון בכלל‪.‬‬
   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242