Page 240 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫‪ t 238‬הר כחל והר סנאים‬

‫הורקנוס הראשון‪ ,‬המלך החשמונאי שקדם ליהודה אריסטובולוס מגייר היטורים‪.‬‬ ‫שרידי המקדש היטורי‬
‫המקדש שבו אנו נמצאים נבנה על ידי היטורים במאות הראשונה או השנייה לסה"נ‪.‬‬ ‫בהר סנאים‬
‫נראה שבמאה הרביעית שופץ המקדש‪ ,‬ואולם בנייתו לא הושלמה והוא ננטש‪ .‬כל‬ ‫סנאי זהוב‬
‫החלקים‪ ,‬כולל חלקי גמלונים‪ ,‬ארכיטרבים ואגן אבן ענק‪ ,‬נמצאו מפורקים אך‬
‫שלמים‪ .,‬נמצא כאן גם שבר כתובת יוונית (שנלקח מהמקום) ועוד שבר קטן שניתן‬
‫לראותו‪ .‬מולו נמצאת אבן עם תבליט שהוא החשוב בממצאי האתר‪ .‬התבליט מתאר‬

‫ראש שממנו נשלחות קרניים — ייצוג שאין לטעות בו של הליוס‪ ,‬אל השמש היווני‪.‬‬
‫במורדות המערביים של החרמון נמצאו מקדשים יטוריים רבים הפונים מזרחה ובהם‬
‫שני עמודי אבן התוחמים את החזית — דגם המוכר ממקומות אחרים כדגם מקדשיו‬

‫של הליוס‪.‬‬
‫בעל גד של היטורים הפך תחת השלטון הרומי לזאוס‪/‬יופיטר‪ ,‬שהיה אל הגשם בעל‬
‫סמל החזיז והרעם‪ ,‬אבל תחומי שלטונו כללו גם את השמש‪ ,‬ובן דמותו או מחליפו כאל‬
‫השמש היה הליוס‪ .‬הליוס מתואר במיתולוגיה היוונית נוהג במרכבת השמש הרתומה‬
‫לסוסים פראיים עולה כל יום מעל אופק המזרח‪ ,‬רוכב באמצע השמים ועם ערב צולל‬
‫בתלילות מטה במערב‪ .‬בעל–בכ נקראה בתקופה הרומית הליופוליס‪ ,‬והמקדש הגדול‬

‫בה היה מקדשו של יופיטר‪ ,‬עדות נוספת לקשר בין הבעל לבין יופיטר והליוס‪.‬‬
‫האלה השנייה בחשיבותה לצדו של הבעל הייתה עשתורת‪ ,‬שהפכה תחת השפעת‬
‫היוונים לאפרודיטה‪ .‬הליוס–יופיטר ואפרודיטה היו סמלי כוחות הטבע והחי —‬

‫השמש‪ ,‬הגשם והפריון — ולכן סגדו להם בחיק הטבע‪ ,‬בהרים‪.‬‬

‫סנאים זהובים‬
‫הר סנאים ונחל סנאים שלמרגלותיו נקראים על שם הסנאי הזהוב‬
‫שעדיין משוטט ביערות החרמון‪ .‬זוהי חיה שבטנה צבועה בצבע‬
‫החלמון‪ ,‬גבה באפור והירכיים‪ ,‬השוקיים והזנב — בצבע זהוב ענברי‪.‬‬