Page 236 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 236

‫‪ t 234‬הר כחל והר סנאים‬

                                ‫בין תושבי הכפרונים בימינו ליטורים בעבר‬            ‫אחירותם החורש‬
‫ראשוני החקלאים באזור היו ככל הנראה היטורים‪ ,‬אליהם נתייחס בהמשך‪ .‬במהלך‬
‫התקופה ההלניסטית החל להתקיים כאן יישוב חקלאי מצומצם‪ ,‬ששרידיו נראים‬
‫עד ימינו‪ .‬היום קיימים מטעי פרי רק במורדותיו התחתונים של החרמון‪ ,‬אבל עד‬
‫מלחמת ששת הימים הייתה חקלאות גם בחלקים גבוהים יותר של ההר‪ .‬תושבי‬
‫הכפרים במורדות החרמון היו עולים באביב ל'מזרעות' — כפרונים או חוות שבהם‬
‫גידלו תבואות ואולי גם כרמים ונשירים‪ ,‬וכן רעו בהר את עדריהם‪ .‬בכל מזרעה היו‬
‫בתי מגורים‪ ,‬שדות מסוקלים ומבוראים‪ ,‬מתקני עיבוד כגון גתות‪ ,‬וכמובן — ברכות‬
‫מים‪ ,‬בורות מים או בארות‪ .‬המזרעות הוקמו בדרך כלל בדולינות או בקטעי מדרונות‬

  ‫מתונים יחסית‪ ,‬שם עבודות ההכשרה‪ ,‬הסיקול והקמת הטרסות הייתה קלה יותר‪.‬‬
‫מנקודת התצפית שלנו אפשר לראות שלוש מזרעות‪ .‬הבולטת בהן‪ ,‬על השלוחה בין‬
‫נחל ערער לנחל שיאון‪ ,‬היא מזרעת כפר דורה ובה ניתן להבחין במבנים שלמים למדי‬
‫ובברכה‪ .‬מזרעות אלה שימשו את אנשי שובא ושבעא‪ ,‬שני הכפרים הקרובים במורדות‬

                                                        ‫המערביים של כתף שיאון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1967‬נכבש החרמון על ידי צה"ל‪ .‬ישראל לא מנעה בתחילה מאנשי הכפרים‬
‫שובא ושבעא‪ ,‬שישבו במזרעות לאורך השיאון כדרכם כל קיץ‪ ,‬לעבד את הקרקע‪ ,‬אף‬
‫על פי שלשם כך הם עברו את הגבול‪ .‬כעבור חודשיים פתחו אנשי המזרעות באש‬
‫על שני מטיילים ישראלים‪ .‬האחד הצליח לברוח‪ ,‬והשני נפצע ונלקח לבֵירות ושוחרר‬
‫כעבור זמן‪ .‬צה"ל נקט בפעולת ענישה והרס את המזרעות‪ ,‬ותושבי הכפרים לא שבו‬

                                                                 ‫לפקוד אותן עוד‪.‬‬

                  ‫‪ 5‬בהר כחל — קוסמטיקה של פעם‬

   ‫	‪ t‬עתה מתחיל השביל להתעקל דרומה ולטפס בתלילות במדרון המיוער עד לראשו‪.‬‬

‫למעשה אין כאן ראש הר‪ ,‬אלא עמק שאינו אלא אחת מן הדולינות המרובות של הר‬
     ‫כחל — הר שאין לו פסגה של ממש‪ ,‬והוא כולו דולינות ופסגות קטנות בשוליהן‪.‬‬

‫	 ‪ t‬נחצה את העמק בכיוון מזרח‪ ,‬נעלה ממנו אל אזור סלעי מכוסה סבך של‪6‬‬
      ‫אחירותם החורש‪ ,‬נרד כמה מטרים ונראה שני פתחי מערות מימין לשביל‪.‬‬

‫אלו הן מערות כחל‪ ,‬שנתנו להר את שמו‪ .‬במערות נכרו בעבר מנהרות‬
‫לשם כריית הכחל‪ .‬את הכחל אפשר למצוא ביתר קלות מחוץ למערות‪,‬‬
‫סמוך לפתחן‪ ,‬בדמות גבישים שחורים מצולעים‪ .‬שבירת הגבישים תגלה‬
‫שהם נוצצים בברק כחלחל‪ .‬הכחל הוא גפרת העופרת (‪ .)PbS‬הוא‬
‫הגיע לסלעים כאן 'בעזרתם האדיבה' של דייקים מאגמטיים‪ .‬ה ַמאגמה‬
‫הלוהטת מעלה מהעומק מינרלים שונים‪ ,‬שחלקם הומסו במי תהום‬
‫והפכו לתמיסה מימית רותחת של מינרלים המועלים לקרבת הקרקע‪.‬‬
‫הכחל שימש‪ ,‬ומשמש עד היום‪ ,‬לצביעת ריסים וגבות‪ .‬הכחל בחרמון‬
‫נכרה גם כבסיס לצבעי זיגוג של כלי חרס‪ ,‬ושימש את תעשיית הקרמיקה‬
‫המפותחת של עיירת הקדרים רשאיה אל פוח'אר (פוחאר — חרסים)‬
‫השוכנת לגדות החצבני‪ ,‬אליה הוא הובא מכאן ב'טריק אל מכחלי' —‬

                                                      ‫'דרך הכחל'‪.‬‬
                                ‫למערות מומלץ להיכנס עם פנסים‪.‬‬
   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241