Page 236 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 236
t 234הר כחל והר סנאים
בין תושבי הכפרונים בימינו ליטורים בעבר אחירותם החורש
ראשוני החקלאים באזור היו ככל הנראה היטורים ,אליהם נתייחס בהמשך .במהלך
התקופה ההלניסטית החל להתקיים כאן יישוב חקלאי מצומצם ,ששרידיו נראים
עד ימינו .היום קיימים מטעי פרי רק במורדותיו התחתונים של החרמון ,אבל עד
מלחמת ששת הימים הייתה חקלאות גם בחלקים גבוהים יותר של ההר .תושבי
הכפרים במורדות החרמון היו עולים באביב ל'מזרעות' — כפרונים או חוות שבהם
גידלו תבואות ואולי גם כרמים ונשירים ,וכן רעו בהר את עדריהם .בכל מזרעה היו
בתי מגורים ,שדות מסוקלים ומבוראים ,מתקני עיבוד כגון גתות ,וכמובן — ברכות
מים ,בורות מים או בארות .המזרעות הוקמו בדרך כלל בדולינות או בקטעי מדרונות
מתונים יחסית ,שם עבודות ההכשרה ,הסיקול והקמת הטרסות הייתה קלה יותר.
מנקודת התצפית שלנו אפשר לראות שלוש מזרעות .הבולטת בהן ,על השלוחה בין
נחל ערער לנחל שיאון ,היא מזרעת כפר דורה ובה ניתן להבחין במבנים שלמים למדי
ובברכה .מזרעות אלה שימשו את אנשי שובא ושבעא ,שני הכפרים הקרובים במורדות
המערביים של כתף שיאון.
בשנת 1967נכבש החרמון על ידי צה"ל .ישראל לא מנעה בתחילה מאנשי הכפרים
שובא ושבעא ,שישבו במזרעות לאורך השיאון כדרכם כל קיץ ,לעבד את הקרקע ,אף
על פי שלשם כך הם עברו את הגבול .כעבור חודשיים פתחו אנשי המזרעות באש
על שני מטיילים ישראלים .האחד הצליח לברוח ,והשני נפצע ונלקח לבֵירות ושוחרר
כעבור זמן .צה"ל נקט בפעולת ענישה והרס את המזרעות ,ותושבי הכפרים לא שבו
לפקוד אותן עוד.
5בהר כחל — קוסמטיקה של פעם
tעתה מתחיל השביל להתעקל דרומה ולטפס בתלילות במדרון המיוער עד לראשו.
למעשה אין כאן ראש הר ,אלא עמק שאינו אלא אחת מן הדולינות המרובות של הר
כחל — הר שאין לו פסגה של ממש ,והוא כולו דולינות ופסגות קטנות בשוליהן.
tנחצה את העמק בכיוון מזרח ,נעלה ממנו אל אזור סלעי מכוסה סבך של6
אחירותם החורש ,נרד כמה מטרים ונראה שני פתחי מערות מימין לשביל.
אלו הן מערות כחל ,שנתנו להר את שמו .במערות נכרו בעבר מנהרות
לשם כריית הכחל .את הכחל אפשר למצוא ביתר קלות מחוץ למערות,
סמוך לפתחן ,בדמות גבישים שחורים מצולעים .שבירת הגבישים תגלה
שהם נוצצים בברק כחלחל .הכחל הוא גפרת העופרת ( .)PbSהוא
הגיע לסלעים כאן 'בעזרתם האדיבה' של דייקים מאגמטיים .ה ַמאגמה
הלוהטת מעלה מהעומק מינרלים שונים ,שחלקם הומסו במי תהום
והפכו לתמיסה מימית רותחת של מינרלים המועלים לקרבת הקרקע.
הכחל שימש ,ומשמש עד היום ,לצביעת ריסים וגבות .הכחל בחרמון
נכרה גם כבסיס לצבעי זיגוג של כלי חרס ,ושימש את תעשיית הקרמיקה
המפותחת של עיירת הקדרים רשאיה אל פוח'אר (פוחאר — חרסים)
השוכנת לגדות החצבני ,אליה הוא הובא מכאן ב'טריק אל מכחלי' —
'דרך הכחל'.
למערות מומלץ להיכנס עם פנסים.