Page 241 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫הר כחל והר סנאים ‪239 u‬‬

‫הסנאי אוכל אצטרובלים‪ ,‬זרעים שונים ובעיקר בלוטי אלונים‪ ,‬מזון שעליו הוא‬
‫מתחרה עם היערונים ועם חזירי הבר‪ .‬הסנאי אוכל גם פרות‪ ,‬חרקים וביצי צפורים‪.‬‬
‫הסנאים חיים בחורים בגזע האלון או בענפיו ושם הם מגדלים את גוריהם‪ .‬הם חיות‬
‫טריטוריאליות המסמנות את בעלותן על הטריטוריה על ידי ניגוב הפה על הענף‪:‬‬

‫בפנים הלחי יש בלוטות שנסחטות ומפרישות פרומונים יחד עם הרוק על הענף‪.‬‬
‫בעבר הסנאים ניצודו בשל בשרם‪ ,‬אך משנת ‪ 1967‬נאסר הציד‪ .‬בשנות התשעים עוד‬
‫היו בהר כמה עשרות סנאים‪ ,‬אולם היום לא ברור מה מצב האוכלוסייה‪ .‬יש הטוענים‬
‫ששנות הבצורת הרבות השפיעו על ירידה במספרם‪ ,‬ויש טענה‪ ,‬שבעקבות פעילות‬
‫האדם התרבו חתולי בית שהתפראו וכן התפשטו הדלקים‪ ,‬שהם אויביהם המסוכנים‬
‫ביותר‪ .‬הדלקים מטפסים על האלונים וחודרים למחילות הסנאים‪ .‬הסנאי יכול אמנם‬

‫לברוח‪ ,‬אבל אם וגוריה הקטנים הם טרף קל‪.‬‬

‫ברכת חפור — עוד לא תמו כל פלאיך‬ ‫‪8‬‬

‫נחזור אל דרך העפר מסומנת באדום ונמשיך במורדה‪ .‬תוך כמה דקות נראה‬ ‫ ‪t‬‬
‫מימין לנו כמה עצי זית המסמנים את מקומה של ברכת חפור‪.‬‬

‫לפנינו ברכה גדולה ובנויה היטב והיא כנראה הרחבה של ברכה קדומה יותר‪ .‬הברכה‬
‫נועדה לאגור את מימיו של בולען‪ ,‬אך נותרה שלולית בלבד‪ .‬הדרוזים חפרו בעשרות‬
‫השנים האחרונות תעלות עפר כדי לנקז אליה מים נוספים‪ .‬סביב הברכה צומחים עצי‬
‫זית גדולים‪ .‬מעברה של הדרך ניבטת כבר חגורת החורש הים תיכוני‪ ,‬והעץ השולט‬
‫כאן הוא אלון מצוי‪ .‬העצים גבוהים יחסית ויש להם גזע יחיד ונוף כדורי שכנראה‬

‫עוצב על ידי רעייה‪.‬‬

‫מהברכה נמשיך במורד הדרך עד שנחצה את נחל גובתה‪ .‬ניפרד מהסימון האדום‬ ‫ ‪t‬‬
‫ונפנה שמאלה (צפונה–מזרחה) ונעלה בדרך החולפת על פני בית הקברות הקטן‬
‫של נווה אטי"ב‪ .‬נתחבר לדרך טובה יותר‪ ,‬ובה נפנה ימינה‪ .‬ניכנס בשער האחורי‬
‫של היישוב‪ ,‬נפנה שמאלה בכביש המערכת ובמהרה נגיע לכביש הראשי בקרבת‬

‫השער המזרחי של היישוב‪.‬‬

‫לסיכום הפרק החרמוני ראוי להזכיר כמה מנפלאותיו של ההר שבהן לא נגענו‪ :‬הזכרנו‬
‫רק ברפרוף את השלג‪ ,‬שיוצר בחורף נוף ייחודי ושונה; יש בחרמון לא פחות מ–‪83‬‬
‫מיני ציפורים שמקננות בו‪ ,‬מתוכן ‪ 16‬מיני ציפורים שאינן מקננות דרומה מכאן; בין‬
‫האבנים מסתתרים מינים רבים של זוחלים שלא נמצא בשאר חלקי הארץ‪ .‬הידועים‬
‫בהם הם צפע החרמון הארסי וכרכן הקרינים‪ ,‬הנחש הארוך בישראל והרשימה עוד‬

‫ארוכה‪.‬‬
‫החרמון מיוחד ושונה בכל היבט של עולם הטבע שבו‪ ,‬וראוי הוא לביקורים חוזרים‬
‫ונשנים בחגורות הרום השונות ובעונות השנה השונות‪ .‬כל עונה טומנת בחובה הפתעות‬

‫חדשות‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪:‬‬
‫מ' לבנה (עורך)‪ ,‬בין שלגי חרמון‪ ,‬תל אביב ‪.1977‬‬
‫מ' לבנה‪ ,‬פרחים במרומי חרמון‪ ,‬תל אביב ‪.1981‬‬
‫א' שמידע ומ' לבנה‪ ,‬החרמון — טבע ונוף‪ ,‬תל אביב ‪.1980‬‬