Page 28 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 28
// 18קראתי לה מניה /סיפורים קטנים בגעגוע גדול
סיפור מיוחד הוא על יום מותם של ההורים ,ובעיקר מות האב ,האפוף מסתורין.
אמם האהובה מתה ממחלת כליות ביום ז' באדר ,שלפי המסורת הוא יום לידתו ויום
מותו של משה רבנו.
יום מותה הפך ליום זכרון שנתי בו התאספו כל ילדי וילבושביץ' ,שכבר עזבו את
בית הוריהם.
האב שהמשיך לחיות אחריה ,הביע את שאיפתו למות באותו תאריך" ,כדי לוודא
שתתאבלו גם עלי" הרבה לומר.
ואכן ,שבע שנים לאחר מות האם ,הזמין האב את ילדיו לבוא להפרד ממנו,
זה היה יום אחד לפני ז' אדר ,יום הזכרון השנתי לאם.
כשבאו חלק מן הילדים לביתו מצאוהו במצב בריאות תקין ,ומצב רוח מרומם .הם
התלוצצו על כך ש"הזקן עבד עליהם".
באותו ערב איבד האב את מאור עיניו ,בלילה איבד את הכרתו ולקראת שחר מת.
למחרת ,כשהגיעו שאר הילדים ליום הזכרון לאמם ,הם הגיעו גם ללווית אביהם...
ז' אדר הפך מאז ליום זכרון משפחתי מיתולוגי במשפחת וילבושביץ לדורותיה.
שנים רבות התקיים ברוב פאר בבית משפחת נחום וילבוש ,אחי מניה ,ואשתו שושנה
וילבוש לבית פיינברג .שושנה ,אחותו הבכורה של אבשלום פינברג ,אשה מרשימה,
שחורת שיער כבדת גוף ,ניצחה ביד רמה על האירוע השנתי.
בביתם ההדור וכבד הרהיטים המגולפים בחיפה ,סביב שולחן ערוך בכלי כסף ,צלחות
חרסינה עדינות ,מפיות מרוקמות ושפע מאכלים ,היו בני המשפחה מתקבצים.
שלושה דורות :זקנים בלבוש מהודר ומיושן ,ילדיהם ,צעירים בלבוש ספורטיבי עכשוי
והנכדים ,ילדים ונוער.
