Page 31 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 31
קראתי לה מניה /סיפורים קטנים בגעגוע גדול 21 //
באחד הביקורים שנחרט באמי לתמיד ,יצאו היא ומניה לטיול בהר אם ובתה.
אמא ספרה למניה על יחסם של המורים אליהם הילדים .על המכות בסרגל בכפות
הידיים ,סטירות הלחי ,תלישות האזניים ,מניה הביטה באמא והטיחה" :את שקרנית".
אמא נעלבת עד עמקי נשמתה ,רצה במורד ההר ממררת בבכי לבית הילדים .נכנסה
בבגדיה למיטה והמשיכה לבכות.
כעבור זמן שמעה את אמה מתיישבת ליד מיטתה .מניה ,שביררה את הנושא עם ילדים
אחרים הבינה שאמא ספרה את האמת ,ובאה להתנצל.
"סליחה ענה'לה שלא האמנתי לך" לחשה מניה שוב ושוב בבכי גובר.
אמא עצרה את נשימתה .היא מעולם לא שמעה את אמה בוכה .אבל ,היא הפכה אל
מניה את גבה ולא הגיבה.
כך שכבה אמא ,זמן ארוך מקשיבה למילים ,לדמעות ולהתנצלויות החוזרות של מניה,
ללא מילה או תגובה .עד ששמעה את אמה עוזבת את בית הילדים בצעד איטי.
זמן קצר לאחר מכן נסעו מניה וסבא שוב למסעותיהם.
אמא וכלבתה הנצחית פזיזקה ,נותרו לבד ,מאחור.
יחסיהם ההדוקים של אמא וגדע נמשכו לאורך כל חייהם.
שניהם כינו את עצמם "יתומים עם הורים".
השפעת ה"יתמות" על שניהם היתה דרמטית.
המגנדיתההוארגדחהל
