Page 33 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 33
קראתי לה מניה /סיפורים קטנים בגעגוע גדול 23 //
כשחזר גדע ממאלי ,מלא תוכניות ורצון השתלב בעשייה ,לא מצא את מקומו.
הוא לא היה קשור למפלגה או לתנועה כלשהי.
לאחר מספר חדשים ,תקופה קשה של חיפושי דרך ומשמעות ,לבטים ואכזבות ,הרגיש
לא רצוי ,לא מועיל ובעיקר לא נחוץ.
הוא הסיק את המסקנה האחת מבחינתו.
בהיותו בן חמישים וחמש ,נשוי ואב לילדה קטנה ,הוא התאבד עם שחר ביריה על חוף
הרצליה .בהתאם "למסורת הוילבושביצ'ית המשפחתית".
שוב נותרה אמא "יתומה" .וחשה כך עד סוף חייה.
היא עצמה המשיכה "במסורת המשפחתית" האחרת.
בהיותי בת כשנה עזבה אמי את אבי ואותי ,והפליגה לחייה הסוערים.
אני נשארתי עם אבא בכפר גלעדי.
מדי פעם היתה מבקרת ,מבטיחה להגיע בקרוב ,ומפרה את ההבטחה .שוב...ושוב...
כאמה לפניה.
ואולי לא הכירה דרך אחרת.
***
המגנדיתההוארגדחהל
