Page 5 - מניה ורחל הגדת האגדה

‫הגדת האגדה‬

‫ֵעדות ומתעדות‬

‫בשנת ‪ ,1959‬כאשר הגיעה מניה לגבורות מצב בריאותה הלך והתערער‪ ,‬אירחתיה‬
‫במשך חודשים אחדים בבית הנשיא בירושלים‪ ,‬מתוך תקווה לסייע בהבראתה‪ .‬בערבים‬

‫היינו משוחחות זו עם זו‪ ,‬והייתי מנסה לדובב אותה על עברה העשיר‪.‬‬
‫ארוכה מסכת חייה של מניה‪ ,‬גדושה שאיפות נעלות ועלילות נועזות‪ ,‬וקשה להקיף את‬
‫מגוון הצדדים שבאישיותה – יותר מיובל שנים בפעילות ללא ליאות‪ ,‬בלהט הנפשי‬

‫המיוחד לה‪ .‬‬
‫היה במניה צירוף מיוחד של נשיות לבבית מזה‪ ,‬ושל הגיון ותבונה מעשית‪ ,‬מזה‪.‬‬
‫משנתפשה לרעיון וגמרה אומר להגשימו‪ ,‬היתה מתמסרת לו בכל מאודה‪ ,‬עושה בעצמה‬
‫ומפעילה אחרים‪ ,‬כממלאת שליחות עליונה‪ .‬בין שהרעיון היה משלה ובין שהיה משל‬
‫חבריה‪ ,‬מיד היתה נרתמת לו בלהט ונוטלת את היוזמה בידיה‪ ,‬ותוך זמן קצר ידעה‬

‫לעבור ממעוף המחשבה לתנופת הביצוע‪.‬‬
‫מאז פגישתי הראשונה עם מניה הייתי תוהה‪ ,‬מניין בא לה הלהט‪ ,‬מניין שאבה את‬
‫כוחות־הנפש העצומים‪ .‬תמיד התפעלתי מפעילותה הרבגונית ותמהתי על נטייתה‬
‫לזלזל בגופה ולהסתפק תדיר בקב־חרובין ובדבלה‪ .‬אין זאת אלא שכפתה על עצמה‬
‫מעין סגפנות‪ ,‬משום שחשה בצורך לכבוש את היצרים האדירים שהתגעשו בקרבה‪.‬‬
‫במניה התרוצצו מאוויים כבירים‪ ,‬ובאורח אינסטינקטיבי ביקשה להשתחרר מהם‪,‬‬
‫לשלוט בעצמה כדי שתוכל להתעלות למען הרעיון‪ ,‬למען הגשמת החזון‪ ,‬כדי שתוכל‬
‫להתמסר כל־כולה לזולת‪ ,‬לכלל‪ ,‬עד להקרבה עצמית‪ .‬ואכן‪ ,‬בשל רצונה העז לעזור‬
‫לכל אדם באשר הוא אדם עוררה בלב הזולת רגשי אמון אליה‪ ,‬רגשי הערצה וכבוד – גם‬

‫בלב אלה שהתנגדו לדעותיה‪.‬‬
‫כדי להגיע אל צור מחצבתה אני מתיישבת אפוא לידה ומנסה להניע אותה להעלות‬

‫זכרונות על עברה‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬לא על העבר"‪ ,‬משיבה לי מניה‪ ,‬ושמה על שכמי את ידה הטובה‪ ,‬החמה‪ ,‬חמה כמו‬
‫מבט עיניה‪ .‬אין היא אוהבת לדבר על העבר‪ .‬גופה אמנם חלש‪ ,‬אך נשמתה רעננה כמו‬
‫תמיד‪ ,‬דעתה צלולה ורוחה טובה עליה‪ .‬מניה מוסיפה לחיות כל חוויה מחוויות ההווה‬

‫בעירנות‪ ,‬כאילו מתכוננת היא להיחלץ מחדש למשימותיה‪ .‬‬

‫המגנדיתההוארגדחהל‬