Page 8 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 8
מניה ורחל:
אחוות הטו ּרייה והשברייה
מחשבות על נשים ונשיות במערכה
על הזיכרון ההיסטורי
נירית שלו כליפא
בשנת 2019העלינו לראשונה ביד יצחק בן־צבי תיעודרמה :הצגה המבוססת על תיעוד ויצירה
בהשראת חומרים היסטוריים .ההצגה "מניה :אגדה בחייה" שכתבה פנינה גרי ועיבדה וביימה
גבריאלה לב ,היא פרי יצירתן של נשים שהן גם ֵעדות וגם מתעדות .קבוצת התיאטרון הירושלמי
ָח ְבָרה ליד בן־צבי ולפנינה גרי ,בת דור תש"ח ,במטרה לשקף על הבמה את פועלן של נשים
בשדות המציאות רבת־התהפוכות של המאה העשרים.
רחל ינאית ומניה שוחט היו נשים פורצות דרך :הן התעלמו ממוסכמות חברתיות ,הנהיגו
שינויים מרחיקי־לכת והעזו לקבל החלטות גורליות .לשתיהן היה מקום מרכזי בהקמת ארגון
השומר וההגנה .מניה שהחלה את פעילותה המהפכנית עוד בנעוריה ברוסיה הצארית ,הבינה
את חשיבותה של ההגנה העצמית וממילא את הצורך לרכוש נשק כדי לממש זאת .שתיהן עסקו
בחקלאות ובהתיישבות כאידיאל ,ואחזו בנשק בלית־בֵררה :עבודה והגנה ,הטורייה והשברייה.
תרגום הערכים המרכזיים של תנועת העבודה לשיר ההומוריסטי "איפה הן הבחורות ההן"
של יהורם גאון ,שאת מילותיו כתב יוסי גמזו ללחן עממי בשנת ,1965התרחש בתקופה שבה
היו אנשי העלייה השנייה לזקני השבט והחל הגל הנוסטלגי הראשון שכלל מופעים ,פזמונים
ותצוגות .מניה שוחט ,שכדברי רחל ינאית הייתה לאגדה בחייה ,נדחקה כבר בחייה מהחיים
הציבוריים ,ובזיכרון ההיסטורי נותר מבט נוסטלגי מחויך אל "הבחורות ההן".
השכחה עשויה להיות התבוסה הגדולה ביותר במערכה ההיסטורית .ואולם רחל ינאית ,חברתה
לנשק ולעבודה ,שהייתה מודעת כרבים מחבריה אנשי העלייה השנייה למשמעות הזיכרון,
נלחמה את מלחמתה – מלחמתן .בשנות החמישים בעת שמניה הקשישה שהתה בביתה שבצריף
כדי להחלים ,רשמה מפיה את זיכרונותיה ,ולימים פרסמה אותם בביוגרפיה שהקדישה למניה.
פנינה גרי בת נהלל ששכלה את ארוסה עֵלי בן־צבי במלחמת העצמאות ,פגשה את מניה
הנערצת בביקור מקרי בצריף אצל הוריו ,רחל ינאית ויצחק בן־צבי .הן כמעט ולא דיברו ביניהן,
אך הפגישה עצמה הותירה בה רושם עז .עשרות שנים אחר כך בהיותה בת תשעים החלה פנינה
גרי לכתוב את המחזה על מניה שוחט .המחזה עלה על בימת האודיטוריום בבית החלוצות ביום
ב' בנובמבר ,יום ההצהרה וההבטחה לגאולה ולריבונות ,שהיא בין היתר הזכות להגנה עצמית
שבה האמינו ולפי חיו נשים מיוחדות אלה .כך למשל ,בב' בנובמבר תרפ"א ( )1920כשפרצו
