Page 105 - חרדים ואנשי מעשה
P. 105
תעסוקה 103
מכאן והלאה ,והם מוצאים לנחוץ להשליך יריות [ ]...ולהרגיז את פועלינו
שמצבם בגלל אגודיותם אינו מזהיר כל כך בחיים הכלכליים [ ]...כל
זמן שלא יצרנו את התנאים הדרושים לעמידה גמורה ברשות עצמה של
הסתדרתנו בשאלות העבודה ,העדפנו את השתיקה כי אין לעמוד על דם
חברינו בשעת דחקם ]...[ .זוהי שאלת החיים ממש ולהתלוצץ מזה קל יותר
מאשר להראות על פתרון רצוי ,שאנו מתקשים בו חזור ושוב15.
שיתופי פעולה מקומיים
אט-אט ,עם התפתחותם של סניפים חדשים במושבות ,החלו פעילויות נוספות
תוך שיתוף פעולה מקומי בין הסתדרויות הפועלים הציוניות לבין פא"י :סניף
נתניה הפנה פעמיים בתוך שבועיים ,במהלך החודשים ניסן-אייר תרצ"ד (אפריל–
מאי ,)1934שאלות למרכז הארצי בתל אביב בדבר יצירת שיתופי פעולה שונים,
כמו למשל עם הסתדרות הפועלים הלאומית .מרכז פא"י דבק בעמדה של 'שב
ואל תעשה' .בפעם הראשונה ענה המרכז שעל ראשי הסניף לחכות עד שמנהיגות
ההסתדרות הלאומית תפנה אליהם — ולא להפך; ובפעם השנייה השיב המרכז
שהוא ,כמרכז ארצי ,אינו יכול לפנות ללשכת העבודה של ההסתדרות הכללית
בנתניה ,ושהסניף צריך לפנות באופן עצמאי 16.כך או כך ,שתי התשובות
מעידות על התחמקות מהתמודדות ישירה עם שאלת ההתקשרות והיחסים עם
ההסתדרויות השונות ,תהא הסיבה להתקשרות אשר תהא.
ב-כ"ב באייר תרצ"ד ( 7במאי )1934נכתב זיכרון דברים בין יחזקאל רוטנברג,
בשם סניף פא"י פתח תקווה ,לבין מאיר גרבובסקי וישעיהו בילנסקי ,נציגי סניף
הסתדרות פועלי פתח תקווה .בהסכם הוחלט שפועלי אגודת ישראל יקבלו
חלק מהעבודות הציבוריות ומעבודות הבניין שיתקבלו בהסתדרות .עוד סוכם,
כי במקרה של סכסוכי עבודה יגנו שתי התנועות על זכויות הפועלים; אם אחת
מהתנועות לא תמצא לנכון לצדד בפועלים ,היא מתחייבת לנקוט עמדה פסיבית
בלבד ולא להפר שביתה ,אם זו תוכרז 17.מן הדין וחשבון של פא"י מראש חודש
תמוז תרצ"ד ( 14ביוני )1934עולה ,כי מסמך זה לא הגיע לידי חתימה אלא נשאר
בגדר הסכמות שבעל-פה (חרף הימצאותו בגרסה כתובה בארכיון ההסתדרות
הכללית) .מכל מקום ,בזכות הסכמות אלו אכן התקבלו פועלי פא"י בפתח תקווה
לעבודות בנייה ,שהופנו אליהן על ידי ההסתדרות18.
היד החופשית ,שאפשרה ההנהגה לפועלים ולסניפים המקומיים בלא שתינקט
מצדה עמדה רשמית ,לא הייתה יכולה להחזיק מעמד למשך זמן רב מכמה סיבות:
א .כאמור ,הוטחה ביקורת קשה בפועלים ,הן מצד אגודת ישראל ירושלים והן
מצד ההנהגה העולמית — ביקורת שהיה בה כדי לפגוע בצידוק לכלל פעילות
פא"י בארץ ישראל.
