Page 106 - חרדים ואנשי מעשה
P. 106
104פרק חמישי
ב .בדרך זו השיגו הפועלים רק עבודות קטנות ומזדמנות .לא היה בכך מענה על
צורכי התנועה ,הגדלה והולכת.
ג .בהעדר הסכמים ברורים ומסודרים ,ובחסותה של שתיקת המנהיגות המקומית,
בחרו חברים מתנועת פא"י להצטרף באופן מסודר ורשמי להסתדרות ,ובו-
זמנית להיות חברים בשתי הסתדרויות פועלים :באחת לשם קבלת עבודה,
באחרת — לשם זיהוי אידאולוגי .חברי ההנהגה האמינו כי על פא"י להיות
תנועת פועלים אמתית יותר מאשר מסגרת אידיאולוגית גרידא ,מה גם שבעצם
ההתחברות עם ההסתדרות ערערו חברי פא"י על תפיסת הציות למנהיגות
הרבנית ,שהיתה בעיניהם אתוס מכונן.
בחיפוש אחר החלטת המנהיגות
ההנהגה העולמית בפרנקפורט שלחה לפא"י תל אביב מכתב ובו הגדרות עקרוניות
לניהול משא ומתן ,אולם ההנהגה בתל אביב טענה כי העובדה שההנהגה לא
הכירה לעומק את המציאות בארץ ,בלטה מאוד במכתב זה .שבוע לאחר קבלת
המכתב מפרנקפורט ,התכנס מרכז פא"י לדיון דחוף בשאלת ההסכמים עם
ההסתדרות .הנוכחים דנו בהשלכות השונות שייווצרו עם חתימת הסכם שכזה.
לנדוי העלה את החשש לאובדן עצמאותה וזהותה של פא"י ,והציע להחזיר את
תפוח האדמה הלוהט לפתחה של המנהיגות העולמית ולדרוש ממנה לקחת את
מלוא האחריות על הנעשה בארץ ישראל .לעומתו ביקש מינץ לפנות דווקא
להנהגה המקומית ,לרב איסר זלמן מלצר בירושלים .הרב מלצר היה מראשי אגודת
ישראל ,חבר מועצת גדולי התורה ,ומהסמנים המתונים בתוך אגודת ישראל.
לדבריו' :כשבאו לשאול אותי מה לעשות לא יכולתי להגיד לא להכנס להסתדרות
לבעל משפחה רעב .אבל לא יכולתי להגיד כן להכנס .לא יכולים לשאת באחריות
כזו' 19.אליהו מונק ויחזקאל רוטנברג ,נציגי סניף פתח תקווה ,וצבי וינברג נציג
סניף רחובות ,התעקשו על ניהול משא ומתן גלוי עם ההסתדרות במקביל למשא
ומתן עם המנהיגות העולמית של אגודת ישראל .עוד טענו כי יש לדרוש מההנהגה
העולמית לשלוח נציגות מטעמה שתלמד את המצב בארץ ישראל לאשורו ,ותקבע
מה הן אמות המידה שיש להכריע לפיהן האם ניתן לעבוד עם ההסתדרות בפרט
ועם הגורמים השונים בתנועה הציונית בכלל .פישר-שיין טען כי ביקורו של
ברויאר בארץ היה למעשה הניסיון של אגודת ישראל לברר את מצב היישוב,
אולם:
נראה שסמכו על הד"ר ברויאר ששהה כאן בארץ וטפל בעניננו .הוא
אידאולוג ותיאורטיקן מומחה אבל באופן מעשי ,לא בירר את המצב ,אני
זוכר את דעתו של ברויאר ,בפואג"י צריכים להראות מסירת נפש לא