Page 108 - חרדים ואנשי מעשה
P. 108

‫‪  106‬פרק חמישי‬

‫עם האגודות המקצועיות המקומיות ללא הסכם כללי בין פא"י בארץ ישראל‬
                                                       ‫להסתדרות בארץ ישראל‪.‬‬

‫ד	‪ .‬יש להניח כי ללא הסכם ארצי‪ ,‬ההסתדרות לא תאפשר העסקת פועלים של‬
‫פא"י בבתי חרושת או בעבודה בבניין‪ ,‬שהן שתי העבודות הנחשבות יציבות‬

                                                 ‫ורווחיות ביותר עבור הפועלים‪.‬‬
‫ה‪ 	.‬אין אפשרות לסדר את עניין התעסוקה מול הממשלה משום שההסתדרות‬
‫שולטת ברוב חוזי ההעסקה‪ ,‬גם אלו של הממשלה‪ ,‬בעזרת כוחה הכלכלי הרב‬

                  ‫בהיותה ארגון המאגד למעלה מארבעים אלף פועלים יהודים‪.‬‬
‫ו‪ 	.‬אין שום אפשרות לערוך הסכם עם ההסתדרות הלאומית במקום עם הסתדרות‬
‫הפועלים משום שהרוויזיוניסטים לא חזקים מספיק‪ ,‬ויתרה מזאת הם‬

                                        ‫אידאולוגים ועלולים לסחוף את חברינו‪.‬‬
‫ז	‪ .‬פא"י מוכנה שכל דיון בעניין זה יערך בפני מועצת גדולי התורה לארץ ישראל‪,‬‬
‫לכשתקום‪ .‬ועד אז לפני מועצת רבנים של שלושה מרבני ארץ ישראל בראשות‬
‫הרב יוסף צבי דושינסקי‪ .‬יהיה קשה למצוא רבנים הבקיאים בנעשה בארץ‬
‫ישראל בתחומים אלו אולם ראוי לעשות את המאמץ בתחום זה‪ .‬אין זה‬
‫מתפקידה של פא"י להקים גוף רבנים כזה אלא הועד הפועל צריך יהיה לפנות‬

                                                                ‫לרבנים לשם כך‪.‬‬
                                                      ‫ח	‪ .‬צריכים תשובות דחופות‪22.‬‬

‫נראה שהחידוש החשוב ביותר במכתב זה הוא רעיון הפנייה למועצת גדולי‬
‫התורה של ארץ ישראל‪ .‬זהו למעשה תיעוד ראשון לניסיון הראשון — מתוך שניים‬
‫בתקופה הנסקרת — לכינונה של מועצת גדולי התורה לארץ ישראל‪ .‬טענתם של‬
‫מנהיגי פא"י‪ ,‬שעתידה לחזור שוב ושוב‪ ,‬הן בעניין מועצת גדולי התורה לארץ‬
‫ישראל והן בעניין העברת החלטות פוליטיות פנים‪-‬ארץ ישראליות להכרעה‬
‫במוסדות העולמיים של אגודת ישראל‪ :‬עד שנציגים מההנהגה העולמית לא יגיעו‬
‫וילמדו את המציאות בארץ ישראל‪ ,‬ללא כל תיווך ובאופן בלתי אמצעי‪ ,‬אי‪-‬אפשר‬

                                ‫יהיה לקדם ולכונן את אגודת ישראל ביישוב החדש‪.‬‬
‫בשאלת ההסכם עם ההסתדרות הכללית‪ ,‬ובה בלבד‪ ,‬הביע הוועד הפועל‬
‫העולמי של אגודת ישראל את דעתו באופן ברור‪ ,‬וקבע שהפוסק בסוגיה זו יהיה‬
‫בית דין רבני שידון בענייני הפועלים‪ .‬במאמץ לייסד בית דין כזה‪ ,‬פנתה הנהלת‬
‫פא"י לרב איסר זלמן מלצר‪ ,‬שבאותה עת היה מהבודדים מבין חברי מועצת גדולי‬
‫התורה שישבו בירושלים‪ ,‬אך הוא סירב לחבור לבית דין שברור היה כי במסגרתו‬
‫יהיה נדרש לשאלות עקרוניות קשות‪ 23.‬לנדוי ביקש מהוועד הפועל העולמי‬
‫לפנות לרב מלצר ואף להציע לו לצרף לבית הדין את 'הרב קרליץ שליט"א מבני‬
‫ברק'‪ 24,‬שלימים יכונה 'החזון איש'; אך אז (סוף שנת תרצ"ד‪ ,‬יוני ‪ )1934‬היה רב‬
‫צעיר ומוכר בקרב חוגים מצומצמים בלבד‪ .‬בנימין בראון טוען כי על אותם חוגים‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113