Page 69 - חרדים ואנשי מעשה
P. 69

‫הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל‪ :‬עצמאות תוך כפיפות להנהגה המקומית  ‪67‬‬

                                                      ‫המאבק על ההנהגה‬

‫באלול תרצ"ג (ספטמבר ‪ ,)1933‬עוד טרם כינון חוקה מסודרת לפא"י הארצית‪,‬‬
‫ולאחר היתקלות נוספת בין קנאי ירושלים לרב הראשי לארץ ישראל דאז‪ ,‬הרב‬
‫אברהם יצחק קוק‪ 1,‬הקשה יעקב לנדוי על יעקב רוזנהיים בשאלה‪' :‬האם כדאי‬
‫ואפשר להעמיס עלינו בראשית ימי עבודתנו המעשית באה"ק את המשא הקשה‬
‫הזה של האגודה בירושלים? האם לא נכשל תיכף בתחילה ח"ו עי"ז? [חס ושלום‬
‫על ידי זה]'‪ 2.‬שאלה זו עתידה ללוות את כל שנות פעילותה של פא"י‪ :‬האם יש‬
‫זהות אידאולוגית‪ ,‬מעשית וכלכלית‪ ,‬ועד כמה‪ ,‬בין תנועת הפועלים לתנועת האם —‬

               ‫אגודת ישראל — כפי שהיא באה לידי ביטוי בפועלה בארץ ישראל?‬
‫הנהגת אגודת ישראל בארץ ישראל הייתה‪ ,‬כפי שכבר הזכרתי‪ ,‬בידי משה בלוי‪.‬‬
‫מעקב אחר מערכת היחסים בין הנהגת פא"י לבין בלוי בתקופה הנסקרת עשוי‬
‫לשפוך אור הן על התנהלותו הפוליטית של בלוי והן על התפתלותם הפוליטית‬
‫של מנהיגי פא"י‪ ,‬בניסיונם לשלב בין אגודת ישראל ואופייה המסתגר‪ ,‬מחד גיסא‪,‬‬

                                ‫לבין התמזגות ופעילות ביישוב החדש מאידך גיסא‪.‬‬
‫מיד עם פתיחת המרכז בתל אביב‪ ,‬קיבל כאמור לנדוי מכתב ממשה גליקמן‪-‬‬
‫פרוש‪ ,‬מראשי הסניף הירושלמי‪ ,‬ובו התרעם הכותב על פעילותו של לנדוי‪ .‬לעומת‬
‫זאת התנהלה באותה תקופה חליפת מכתבים ופעילות פרודוקטיבית דווקא עם‬
‫בלוי‪ .‬השניים אף נפגשו לדון בשאלת כינון מועצת גדולי תורה לארץ ישראל‪.‬‬
‫לגבי רכישת קרקעות בכפר סבא‪ ,‬התערב בלוי באופן יעיל תוך ניצול קשריו בארץ‬
‫ישראל‪ .‬במכתביו לפרנקפורט כינה לנדוי את בלוי 'ידידנו'‪ 3‬ללא טיפת ציניות‪.‬‬
‫אולם מערכת יחסים זו חוותה טלטלה משהגיע ברויאר לביקור בארץ ישראל;‬
‫כזכור‪ ,‬הוא לא הגיע ארצה עם מנדט כלשהו מהוועד הפועל של אגודת ישראל —‬
‫אך מיד עם בואו החל לפעול לארגון מחדש של הנהגת אגודת ישראל בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬שמשמעותו המעשית המרכזית הייתה ערעור שלטונו היחיד של בלוי‬
‫בהנהגה‪ .‬מרגע שחש משה בלוי כי מעמדו מתערער‪ ,‬שוב אין עוד זכר לשיתוף‬

                                  ‫הפעולה בינו לבין הענף התל אביבי של התנועה‪.‬‬
‫ניתן לומר במפורש‪ ,‬כי כל עוד סניף תל אביב לא היה יותר מסניף אגודת‬
‫ישראל ביישוב החדש‪ ,‬כפוף בבירור ובמובהק לתנועה הארצית בראשות בלוי —‬
‫ִאפשר בלוי את קיומו; אולם מרגע שברויאר שינה את פני הסניף והפך אותו למרכז‬
‫פא"י בארץ ישראל‪ ,‬תוך גיבושה של חוקה מסודרת ומערכת ניהול עצמאית —‬
‫לא היה ניתן כלל לנהל עבודה משותפת עם בלוי‪ .‬כשאושרה חוקת פא"י‪ ,‬נזקקו‬
‫מנהיגי פא"י להתערבותו של רוזנהיים‪ ,‬שכתב לבלוי כי הוא תומך בהחלטה‬
‫שמרכז פא"י יהיה כפוף ישירות למרכזים העולמיים — ולא למרכז בירושלים‪4.‬‬
‫לולא התערבות זאת‪ ,‬ספק אם בלוי היה פועל באופן אקטיבי לסיכול תהליך‬

                                                                ‫היווצרותה של פא"י‪.‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74