Page 65 - חרדים ואנשי מעשה
P. 65

‫מ'אגודת ישראל תל אביב' ל'הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל'  ‪63‬‬

‫מהגדרתה הערכית אלא חלק מהמבנה הארגוני‪ .‬זוהי אינה אמירה טכנית בלבד‪,‬‬
‫אלא עניין אידאולוגי‪ .‬אמנם פא"י כפופה למועצת גדולי התורה אולם הכפיפות‬

                                                ‫למועצה אינה מרכיב מרכזי בזהותה‪.‬‬
‫שוני מהותי נוסף בין שני התקנונים הוא מעמדן של הנשים‪ .‬במועצת הסתדרות‬
‫הפועלים שוריינו שני מקומות לטובת נבחרות הסתדרות הפועלות‪ ,‬בעוד שבפא"י‬
‫מכירים בצורך להתארגנות הפועלות — אולם כגוף נפרד מההתארגנות המרכזית‬
‫של הפועלים‪ .‬עצם הרעיון למיסוד גוף לפועלות הוא כשלעצמו רעיון פורץ דרך‪.‬‬
‫אפילו על זכותן של הנשים להצביע לוועד העיר בירושלים התחולל משבר עצום‬
‫בין חברי אגודת ישראל בירושלים לאנשי היישוב החדש בעיר‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬

                                                 ‫התארגנות של הסתדרות פועלות‪86.‬‬
‫התקנון נשלח לבדיקה משפטית אצל עורך דין לשם אישורו הרשמי‪ ,‬אולם‬
‫מרגע שאושר במרכז פא"י — הוא הפך למסמך מחייב‪ .‬כך למשל‪ ,‬כשקבוצת עולים‬
‫מגרמניה‪ ,‬שפרשה מסניף פתח תקווה‪ ,‬פנתה למשרד בתל אביב בבקשה להסתפח‬
‫להסתדרות פא"י‪ ,‬נשלחה אליהם החוקה והם נדרשו לערוך את תהליך כינון הסניף‬
‫בהתאם למפורט בתקנון‪ ,‬ולשלוח את פרוטוקול ישיבת היסוד למרכז פא"י בארץ‬

                                                                            ‫ישראל‪87.‬‬

                                  ‫ראשית ההתארגנות לפעילות עצמאית‬

‫במהלך ביקורו של ברויאר בארץ‪ ,‬לאחר אשרור החוקה במרכז פא"י‪ ,‬החלו לנדוי‬
‫ומינץ לגלגל בינם לבין עצמם את הרעיון לפעול להעברת משה בלוי מתפקידו‬
‫כמנהל אגודת ישראל בארץ ישראל — ולמסור את התפקיד לידיו של ברויאר‪.‬‬
‫לנדוי העלה את הרעיון והדגיש בפני מינץ כי ברויאר מקורב לדעותיהם ומתאים‬
‫בכישוריו להנהיג את אגודת ישראל בארץ ישראל‪ 88.‬היו אלו זרעים ראשונים‬
‫לתהליך ארוך‪ ,‬שסופו באכזבה קשה של לנדוי ומינץ ובקרע עמוק בין ברויאר‬

                                                ‫לפא"י — שבהמשך עוד נידרש אליו‪.‬‬
‫ביקורו של ברויאר בארץ הסתיים בסוף חודש אדר תרצ"ד (מרס ‪.)1934‬‬
‫בתום הביקור ציפתה ההנהגה בתל אביב שברויאר ימשיך בניסיונותיו לשינויים‬
‫מבניים בהנהגת אגודת ישראל בארץ ישראל;‪ 89‬ברויאר עצמו חזר לגרמניה‪ ,‬נפעם‬
‫מהתפתחותו של היישוב בארץ ישראל; במאמריו ובזיכרונותיו מתוארת השבת‬

                                        ‫הראשונה בתל אביב כאירוע מכונן בחייו‪90:‬‬

‫היה זה אז‪ ,‬בשבת הראשונה שעשינו בתל אביב‪ .‬ראיתי את כנפיו של היום‬
‫הקדוש יורדות ועוטות על העיר הסואנת ומחניקות אט אט את הרעש ואת‬
‫ההמולה‪ .‬ראיתי זאת בצורה ברורה יותר מאשר אי פעם קודם לכן בגולה‬
‫[‪ ]...‬ראיתי אנשים‪ ,‬אנשים יהודים‪ ,‬נעים אל עבר הבנין הגדול‪ ,‬והצטרפתי‬
‫אליהם אל עבר 'בית הכנסת הגדול'‪ .‬התמלא עד מהרה‪ .‬איזה קהל מוזר‪,‬‬
   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70