Page 68 - חרדים ואנשי מעשה
P. 68

‫פרק שלישי‬

‫הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל‪ :‬עצמאות‬
             ‫תוך כפיפות להנהגה המקומית‬

‫מיום שהייתה פא"י להסתדרות עובדים עצמאית‪ ,‬התמסרו יעקב לנדוי‪ ,‬בנימין‬
‫מינץ וזאב פישר‪-‬שיין לקידומה וכינונה‪ .‬מבחינת ההיבטים הפוליטיים והכלכליים‬
‫של הסתדרות זו בשנות השלושים ניתן ללמוד על מידת עצמאותה של פא"י‬
‫בפעילויותיה השונות‪ ,‬הן כהסתדרות‪-‬בת בתוך הסתדרות עולמית (אגודת ישראל)‪,‬‬
‫הן כהסתדרות ארצית (אגודת ישראל בארץ ישראל)‪ .‬החלוקה הנושאית בתיאור‬
‫האירועים מכאן ואילך היא מלאכותית במידת‪-‬מה‪ ,‬משום שהנושאים השונים‬
‫משתלבים בהכרח זה בזה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שאלות ההתיישבות והתעסוקה הקשורות‬
‫באופן הדוק לשאלות התקציב; עם זאת דומה שחלוקה תמטית ולא כרונולוגית‬
‫היא הדרך הטובה ביותר להבין את פעילותה של פא"י בארץ ישראל בפרק הזמן‬

                                                                ‫הקצר שאנו דנים בו‪.‬‬
‫כאמור בפרק הקודם‪ ,‬הגדירה פא"י את עצמה במידה רבה על ידי התבדלות‬
‫מסביבתה — יותר מאשר על ידי יציקת תוכן ייחודי ועצמאי‪ .‬פא"י הייתה הסתדרות‬
‫שהכירה בסמכות התורה כסמכות עליונה‪ ,‬משמע‪ :‬היא לא הכירה בסמכות של‬
‫הסתדרות הפועלים של פועלי ארץ ישראל או של הסתדרות הפועלים של הפועל‬
‫המזרחי‪ ,‬שכבר פעלו בארץ מזה כמה שנים כסמכות משמעותית למען הפועלים‪.‬‬
‫מצד אחר‪ ,‬פא"י הייתה הסתדרות של פועלים אגודאיים‪ ,‬כלומר היא לא הזדהתה‬
‫לחלוטין עם אגודת ישראל — שהגרעין הקשה שלה ראה מאז ומתמיד‪ ,‬עוד בחוץ‬
‫לארץ‪ ,‬את תנועת הפועלים כגוף חריג בתנועה‪ .‬היא הייתה גם כפופה ישירות‬
‫למועצת גדולי התורה‪ ,‬משמע לא כפופה לאגודת ישראל בארץ ישראל‪ .‬כדי לשמור‬
‫על עצמה כתנועה נבדלת מהאחרות‪ ,‬הייתה פא"י במהלך התקופה הנדונה כולה‬
‫עסוקה בצורך להגדיר את גבולות פעילותה כהסתדרות עצמאית במסגרת היחסים‬
‫עם התנועות הללו ומנהיגיהן; נקודות השקה אלו היו מרובות‪ ,‬בעיקר בתחומים‬

                                                                           ‫הכלכליים‪.‬‬

                                             ‫‪66‬‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73