Page 64 - חרדים ואנשי מעשה
P. 64
62פרק שני
של הפועל ,אלא ארגון אידאולוגי ,בעל אחריות על חיי הרוח של חבריו לא פחות
מאשר על קיומם הפיזי.
מאפיין נוסף ,שעולה מסעיף ה' העוסק בעניינים מעשיים ,הוא מטרותיה
של פא"י בארץ ישראל — בהשוואה לפא"י בפולין .חלק מהמטרות הן ייחודיות
לפעילות בארץ ישראל ,כגון בתי עולים ,הקמת נקודות יישובים וכדומה ,בעוד
שחלק אחר הוא אוניברסלי וראינו כמותו במאבקיהם של פועלים חברי פא"י
בפולין :המאבק המוסרי נגד המעסיקים לגבי חובתם הערכית להעסיק יהודים,
יצירת מערכת חינוך לילדי הפועל ,עבודה רוחנית וכינונם של שיעורים המותאמים
לפועל.
כיוצא בכך ,הסתדרות הפועלים מגדירה בסעיף ד' לחוקה את יחסיה כבלתי
תלויים באף גורם אחר ביישוב ,ובסעיף ז' את היותה גורם שותף במוסדות
ההתיישבות ,ובכך מעמידה עצמה כשווה בין שווים בקרב התנועות ,המפלגות
והמוסדות השונים בעולם העוסקים בענייני ההתיישבות בארץ ישראל — בעוד
שבעניין זה פא"י נשארת בעמדת ביניים .היא מכפיפה את עצמה למועצת גדולי
התורה הארצית — אולם בפועל אין מועצת גדולי תורה לארץ ישראל ,ולא תהיה,
במהלך השנים שמחקר זה עוסק בהן .מועצת גדולי התורה העולמית ,שגם אליה
כפופה פא"י ,היא גוף שהתאסף לעתים נדירות ,ונדרש תיווך של הוועד העולמי
על מנת להגיע לדיון בפני המועצה .גם בשאלת כוחה ומקומה של פא"י בארגון
הארצי של אגודת ישראל נשארים הדברים תלויים ועומדים ,והמחלוקת על אודות
חלקה של פא"י באגודת ישראל הארץ ישראלית עתידה ללוות את כל שנות קיומה
של פא"י ,מימיו הראשונים של יעקב לנדוי בתל אביב ,דרך כינון החוקה ועד
אחרון ימיה כמפלגה עצמאית בכנסת ישראל ,עמוק אל העשור השלישי של מדינת
ישראל.
ברויאר ,עם שותפיו לעיצוב החוקה לנדוי ,מינץ ,זאב פישר-שיין ושני חברי
מרכז נוספים ,שלמה אייזנברג וברוך רבינוביץ ,התייחסו בנוסח החוקה לכל
היסודות האידאולוגיים והמעשיים המרכזיים של התנועה ,למעט שני נושאים
שהתחמקו מהם במודע :השייכות לכנסת ישראל מחד גיסא ,ולאגודת ישראל
בארץ ישראל מאידך גיסא .בקשר לכך יש לשים לב כי פא"י מאפשרת לנציגי
אגודת ישראל העולמית להיות שותפים פסיביים בלבד בוועידות שהיא עתידה
לערוך (סעיף יד בתקנון) ,וזאת על אף שבאופן עקרוני פא"י כפופה לחלוטין לוועד
העולמי של אגודת ישראל .כמו כן יש לתת את הדעת לכך שעל אף שקבלת אישור
ממועצת גדולי התורה היוותה תנאי לאישור החוקה ,ועל אף שמעט הסניפים שהיו
לפא"י בארץ ישראל בשלב כתיבתה של החוקה הכפיפו עצמם למועצת גדולי
התורה ,הרי סמכות זו באה לידי ביטוי רק בסעיף כ"א מתוך כ"ב סעיפי החוקה
ולא בהצהרות הפותחות את החוקה והמגדירות את פא"י ,אלא בסוף החלק המעשי
של המבנה הארגוני .פא"י לא ראתה במועצת גדולי התורה ובכפיפות לה חלק
