Page 59 - חרדים ואנשי מעשה
P. 59
מ'אגודת ישראל תל אביב' ל'הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל' 57
מישיבתם הראשונה והעניקו ללנדוי ולמינץ מעמד מלא כחברי פא"י וכחברים
בוועד הפועל המצומצם ,שינהיג את המרכז .נוסף על כך התנדב ברויאר לעמוד
בראש ועדה שיהיו שותפים בה גם מזכיר פא"י ,זאב פישר-שיין ,לנדוי ,מינץ ושני
חברים נוספים ממרכז פא"י ,כדי לגבש בתוך שמונה ימים הצעה לתקנון הסתדרות
פא"י בא"י76.
אולם ,הציפיות של ברויאר כי תוך שבוע של דיונים ניתן יהיה לגבש חוקה
מוסכמת התגלו עד מהרה כבלתי ראליות .כבר בשיחה לא רשמית ,מיד עם סיום
ישיבת המרכז ,התבררה הבעיה המרכזית ביצירת חוקה מוסכמת ,והיא חובת
היציאה מ'כנסת ישראל' 77.ברויאר היה אדם בעל אישיות טוטאלית וראה בחובת
הציות ערך עליון בתפיסה הדתית שלו; חובת הפרישה הייתה בעיניו מיסודות
זהותו הדתית ,כפי שהעיד על עצמו בפתח האוטוביוגרפיה שלו 'דרכי' 78.על
רקע זה הוא סירב בכל תוקף להסכים לרעיון ,שחברי פא"י לא יכריזו על היציאה
מ'כנסת ישראל' כתנאי להצטרפות להסתדרותם .לנדוי ומינץ מצדם טענו כי אין
אפשרות מעשית לכונן ביישוב היהודי החדש הסתדרות פועלים ,הדורשת במוצהר
את פרישת חבריה מכנסת ישראל 79.בפרישה מכנסת ישראל הייתה הצהרה אנטי-
ציונית מפורשת ,ולא היה שום סיכוי לקיומה של הסתדרות פועלים יהודית ביישוב
החדש שבאופן רשמי וקטגורי מחייבת את חבריה להצהיר הצהרה אנטי-ממסדית
כנגד הנהגת היישוב .כל שיתוף פעולה עתידי בין ההסתדרויות השונות היה בדרך
זו נידון מראש לכישלון — לו היו אנשי פא"י מכריזים בגלוי על חובת הפרישה
מכנסת ישראל כתנאי ראשון לחברות.
בישיבת המרכז הבאה ביקש ברויאר לעצמו את תפקיד יושב הראש והעלה
לדיון את נושא הפרישה ,שהיה לדעתו השאלה העקרונית ביותר בנוסח התקנון.
הנושא עורר דיון סוער על כל קוצו של יו"ד .הדיון נפתח בשאלתו של ברויאר:
'מי יכול להיות חבר בפא"י? או אם חבר בפא"י או באגודה צריך להיות יוצא?'.
השאלה ,באופן הקטגורי שהוצגה ,עוררה דיון סוער בין הקטבים השונים בתוך
פא"י .היו שצידדו בחובת הפרישה על מנת לחזק את מעמדה של אגודת ישראל
כגוף נפרד מכנסת ישראל מול ממשלת בריטניה ,וכן כעמדה עקרונית מול
ההסתדרות .לעומת זאת נשמעו קולות אחרים ,מעשיים יותר ,שטענו כי אין בפועל
קהילות של העדה החרדית שניתן לחבור אליהן ,ויש שירותים שרק כנסת ישראל
מספקת ושאין ברירה אלא להשתמש בהם .לפיכך אין אפשרות לכפות פרישה על
החברים .בניסיונותיו לסכם את הדיון ,העמיד ברויאר את השאלות להצבעה ,אך
נכשל באופן גורף' :מי בעד ההצעה להרחיק מפא"י אילו שאינם יוצאים? הרוב
מצביע נגד .מי בעד זה שבפא"י יהיו רק יוצאים? הרוב נגד זה' .ההצעה שהתקבלה
לבסוף נוסחה בידי מינץ' :פא"י אינה מכירה בשום מוסד שאינו מבוסס על שלטון
התורה .ההצעה נתקבלה'80.
ברויאר לא היה כנראה שבע רצון מנוסח ההחלטה ,והוביל לדיון בשאלה
