Page 59 - חרדים ואנשי מעשה
P. 59

‫מ'אגודת ישראל תל אביב' ל'הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל'  ‪57‬‬

‫מישיבתם הראשונה והעניקו ללנדוי ולמינץ מעמד מלא כחברי פא"י וכחברים‬
‫בוועד הפועל המצומצם‪ ,‬שינהיג את המרכז‪ .‬נוסף על כך התנדב ברויאר לעמוד‬
‫בראש ועדה שיהיו שותפים בה גם מזכיר פא"י‪ ,‬זאב פישר‪-‬שיין‪ ,‬לנדוי‪ ,‬מינץ ושני‬
‫חברים נוספים ממרכז פא"י‪ ,‬כדי לגבש בתוך שמונה ימים הצעה לתקנון הסתדרות‬

                                                                        ‫פא"י בא"י‪76.‬‬
‫אולם‪ ,‬הציפיות של ברויאר כי תוך שבוע של דיונים ניתן יהיה לגבש חוקה‬
‫מוסכמת התגלו עד מהרה כבלתי ראליות‪ .‬כבר בשיחה לא רשמית‪ ,‬מיד עם סיום‬
‫ישיבת המרכז‪ ,‬התבררה הבעיה המרכזית ביצירת חוקה מוסכמת‪ ,‬והיא חובת‬
‫היציאה מ'כנסת ישראל'‪ 77.‬ברויאר היה אדם בעל אישיות טוטאלית וראה בחובת‬
‫הציות ערך עליון בתפיסה הדתית שלו; חובת הפרישה הייתה בעיניו מיסודות‬
‫זהותו הדתית‪ ,‬כפי שהעיד על עצמו בפתח האוטוביוגרפיה שלו 'דרכי'‪ 78.‬על‬
‫רקע זה הוא סירב בכל תוקף להסכים לרעיון‪ ,‬שחברי פא"י לא יכריזו על היציאה‬
‫מ'כנסת ישראל' כתנאי להצטרפות להסתדרותם‪ .‬לנדוי ומינץ מצדם טענו כי אין‬
‫אפשרות מעשית לכונן ביישוב היהודי החדש הסתדרות פועלים‪ ,‬הדורשת במוצהר‬
‫את פרישת חבריה מכנסת ישראל‪ 79.‬בפרישה מכנסת ישראל הייתה הצהרה אנטי‪-‬‬
‫ציונית מפורשת‪ ,‬ולא היה שום סיכוי לקיומה של הסתדרות פועלים יהודית ביישוב‬
‫החדש שבאופן רשמי וקטגורי מחייבת את חבריה להצהיר הצהרה אנטי‪-‬ממסדית‬
‫כנגד הנהגת היישוב‪ .‬כל שיתוף פעולה עתידי בין ההסתדרויות השונות היה בדרך‬
‫זו נידון מראש לכישלון — לו היו אנשי פא"י מכריזים בגלוי על חובת הפרישה‬

                                              ‫מכנסת ישראל כתנאי ראשון לחברות‪.‬‬
‫בישיבת המרכז הבאה ביקש ברויאר לעצמו את תפקיד יושב הראש והעלה‬
‫לדיון את נושא הפרישה‪ ,‬שהיה לדעתו השאלה העקרונית ביותר בנוסח התקנון‪.‬‬
‫הנושא עורר דיון סוער על כל קוצו של יו"ד‪ .‬הדיון נפתח בשאלתו של ברויאר‪:‬‬
‫'מי יכול להיות חבר בפא"י? או אם חבר בפא"י או באגודה צריך להיות יוצא?'‪.‬‬
‫השאלה‪ ,‬באופן הקטגורי שהוצגה‪ ,‬עוררה דיון סוער בין הקטבים השונים בתוך‬
‫פא"י‪ .‬היו שצידדו בחובת הפרישה על מנת לחזק את מעמדה של אגודת ישראל‬
‫כגוף נפרד מכנסת ישראל מול ממשלת בריטניה‪ ,‬וכן כעמדה עקרונית מול‬
‫ההסתדרות‪ .‬לעומת זאת נשמעו קולות אחרים‪ ,‬מעשיים יותר‪ ,‬שטענו כי אין בפועל‬
‫קהילות של העדה החרדית שניתן לחבור אליהן‪ ,‬ויש שירותים שרק כנסת ישראל‬
‫מספקת ושאין ברירה אלא להשתמש בהם‪ .‬לפיכך אין אפשרות לכפות פרישה על‬
‫החברים‪ .‬בניסיונותיו לסכם את הדיון‪ ,‬העמיד ברויאר את השאלות להצבעה‪ ,‬אך‬
‫נכשל באופן גורף‪' :‬מי בעד ההצעה להרחיק מפא"י אילו שאינם יוצאים? הרוב‬
‫מצביע נגד‪ .‬מי בעד זה שבפא"י יהיו רק יוצאים? הרוב נגד זה'‪ .‬ההצעה שהתקבלה‬
‫לבסוף נוסחה בידי מינץ‪' :‬פא"י אינה מכירה בשום מוסד שאינו מבוסס על שלטון‬

                                                         ‫התורה‪ .‬ההצעה נתקבלה'‪80.‬‬
‫ברויאר לא היה כנראה שבע רצון מנוסח ההחלטה‪ ,‬והוביל לדיון בשאלה‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64