Page 56 - חרדים ואנשי מעשה

‫‪ 54‬פרק שני‬

‫פועלת סוף‪-‬סוף לשם ביסוס ההתיישבות החקלאית העצמאית של פא"י בארץ‬
‫ישראל וציפו שמעורבות זו תוביל להעצמת כוחם כהסתדרות פועלים חרדית‬
‫עצמאית בישוב‪ 59.‬אולם כגודל השמחה כך גודל האכזבה‪ :‬בתוך חודש התפזרו‬
‫חברי כפר סבא בשל העדר אמצעים להתבססות חקלאית‪ 60.‬מינץ ולנדוי עשו‬
‫מאמצים גדולים לעמוד בתשלומים למוכרת‪ ,‬כולל לקיחת הלוואות על שמם‬
‫הפרטי‪ ,‬ובמקביל המשיכו במאמצים למצוא מתיישבים מסניפי פא"י שייאחזו‬
‫באדמות‪ 61.‬בראשית חודש כסלו תרצ"ד (נובמבר ‪ )1933‬התגוררו במחנה פא"י‬
‫בכפר סבא כעשרים צעירים‪ ,‬כולם עולים חדשים יוצאי גרמניה‪ ,‬בוגרי מסלולי‬

‫הכשרה שונים שערכה אגודת ישראל בגרמניה למועמדים לעלייה‪62.‬‬
‫באותו חודש אירעו שני אירועים נוספים שעתידים להשפיע רבות על‬
‫התפתחותה של פא"י בארץ ישראל‪( :‬א) נוסד המרכז הארצי של פא"י ובו נציגי‬
‫הסניפים מפתח תקוה‪ ,‬בני ברק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תל אביב וכפר סבא;‪( 63‬ב) יצחק ברויאר —‬
‫חבר הנהלת אגודת ישראל העולמית‪ ,‬ממעצבי דרכה של תנועת הפועלים‬
‫האגודאית וממובילי הקריאה להעמקת פעילות אגודת ישראל בארץ ישראל —‬

‫הגיע לביקור בארץ ישראל‪ ,‬בלוויית רעייתו ג'ני‪64.‬‬
‫המרכז הארצי של פא"י התכנס לראשונה בי' בכסלו תרצ"ד (‪ 28‬בנובמבר‬
‫‪ .)1933‬בשלב זה שימש זאב פישר‪-‬שיין מזכיר בשכר לתנועת פא"י ועבד‬
‫במשרדם של לנדוי ומינץ בתל אביב‪ .‬בין הסניפים הקיימים שררו כבר קשרים‬
‫חברתיים‪ ,‬כגון טיול משותף בט"ו באב תרצ"ג (‪ 7‬באוגוסט ‪ 65,)1933‬ביקורים‬
‫של נציגי סניפים אצל עמיתיהם בסניפים אחרים‪ 66‬וכיוצא באלה‪ .‬אולם בכסלו‬
‫תרצ"ד (נובמבר ‪ )1933‬נפגשו לראשונה חברי הסניפים השונים לשם ארגון מערך‬
‫הסתדרותי משותף‪ .‬נוסף על עצם כינונו של המרכז‪ ,‬ובו שבעה נציגים מחמשת‬
‫הסניפים של פא"י‪ ,‬עסקה הישיבה הראשונה בשלושה נושאים עיקריים‪ :‬הבחירה‬
‫בתל אביב כמקום ההתכנסות של מרכז פא"י; היחסים עם אגודת ישראל ירושלים‪,‬‬
‫ומעמדם של לנדוי ומינץ כמשקיפים חיצוניים למרכז‪ ,‬כיוון שהיו נציגי אגודת‬
‫ישראל העולמית ולא נציגי פא"י‪ .‬חברי המרכז דנו בשלושה נושאים אלה אולם‬
‫ההכרעה הסופית נשארה פתוחה בציפייה לבואו של יצחק ברויאר‪ ,‬שבביקורו —‬

‫כך קיוו — יארגן מחדש את מערך ההנהגה של אגודת ישראל בארץ ישראל‪67.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש לתת את הדעת לכך שההכרעה הראשונה של מרכז פא"י בארץ‬
‫ישראל שיקפה השתייכות מוחלטת ליישוב החדש‪ .‬הבחירה בתל אביב כמקום‬
‫התכנסותו של המרכז לא הייתה החלטה גאוגרפית אלא החלטה מהותית; להתכנס‬
‫בלב היישוב החדש משמע לתפוס עמדה ציבורית בו‪ .‬לימים‪ ,‬במסגרת ניסיונות‬
‫לארגון מחדש של הנהגת אגודת ישראל בארץ ישראל‪ ,‬יאלצו מנהיגי אגודת‬
‫ישראל בירושלים את מינץ‪ ,‬לנדוי וזאב פישר‪-‬שיין להעתיק את משרדם לירושלים;‬
‫השלושה יעשו זאת על מנת לתת סיכוי להתארגנות מחדש‪ ,‬אך במחאה — הגורסת‬
‫כי המעבר לירושלים אינו מעבר גאוגרפי גרידא אלא מעבר מהותי‪ ,‬שנועד למנוע‬