Page 52 - חרדים ואנשי מעשה
P. 52
50פרק שני
נקודת מחלוקת קשה בין היישוב החדש ליישוב הישן :ביישוב החדש לא היה עוד
מקום לחינוך ביידיש ,ואילו חוגי אגודת ישראל בירושלים התנגדו בתקיפות לכל
ניסיון להקים מוסד לימודים שאינו דובר יידיש 36.במישור המעשי היו שני קשיים:
תקציבים ומבנים .עם זאת ,היו לנדוי ומינץ אופטימיים מאוד באשר להיצע נרחב
של מורים ותלמידים יוצאי גרמניה.
השניים שלחו ידם בנושא החינוך בכל מקום שהגיעו אליו .לאחר ביקור
בחיפה ,הגיש לנדוי בקשה לתקציב לרכישת מבנה קיים על הכרמל לשם הקמת
בית ספר ברוח רש"ר הירש 37.בבני ברק ,שכבר התנהל בה תלמוד תורה תחת
שמה של אגודת ישראל ,עזרו לנדוי ומינץ בשיפוץ המבנה ואף מונו לחברי
הוועד של המוסד ,אך היחסים הבין-אישיים עם מנהל המקום עלו על שרטון —
והמוסד חזר לניהול עצמאי לאחר תקופה קצרה 38.בבית הספר 'בית יעקב' שפעל
בטבריה התגלה כי אחת המורות מלמדת את הבנות 'אנגלית וספרים חיצוניים',
למורת רוחם של הורי התלמידות .המורה ,הגב' עליזה וקסלר ,הועסקה על ידי
מרכז אגודת ישראל בפרנקפורט שתמך בבית הספר .לנדוי ,כנציג פרנקפורט
בארץ ישראל ,עסק בעצמו במשא ומתן אתה עד שהצהירה שתתפטר כי אינה
מאמינה עוד בדרכה של אגודת ישראל 39.היסודות להקמת בית ספר 'חורב'
בירושלים הונחו בתקופה זו מבלי שהעוסקים בכך יהיו מודעים להשלכות
ארוכות הטווח של פעילותם 40.בחליפת מכתבים בין פרנקפורט לירושלים
נדונה אפשרות עלייתו לארץ ישראל של ד"ר יונס כהן מהעיר המבורג ,על
מנת שישמש כמורה בבית הספר שיתנהל ברוחו של הרש"ר הירש .וכך ,כאשר
שלמה אהרמן ,יושב ראש מרכז אגודת ישראל לענייני ארץ ישראל ,וכהן כתבו
את מכתביהם בעניין בגרמנית ,ענה עליהם לנדוי בעברית; הוא אף המליץ בפני
כהן למהר ולרכוש ידע בשפה העברית ובספרות החדשה כדי שיוכל לשמש
כמורה ביישוב החדש — אם יצליחו לייסד בית ספר ברוח הרש"ר הירש41.
כשנה לאחר התכתבות זו עלה כהן ארצה כמנהלו המיועד של בית הספר 'חורב'
ויישם את ההמלצה .הקמת 'חורב' עוררה סערה רבתי בעיר ועל כך יורחב
בהמשך.
תל אביב הייתה המקום הראשון למימוש חזונם החינוכי של לנדוי ומינץ
במלואו ,בעזרתו ובחסותו של סניף אגודת ישראל המקומי .לשם ייסוד גן ילדים
תחת שמה של רשת 'בית יעקב' בתל אביב ,התגייסו כמה גורמים :יוסף פטטר,
עסקן תל אביבי חרדי וחבר מועצת העיר 42,לקח חסות על הפרויקט; הגננות
יטא רוזנהיים מפרנקפורט וסטפי בודנהיימר מברלין היו אחראיות על הצדדים
החינוכיים ,ולנדוי ומינץ עסקו בצדדים המעשיים — מבנה ותקציב ראשוני 43.בתוך
חודשים אחדים פעל הגן באופן עצמאי בניהולן של שתי הגננות האמורות ותוקצב
כולו מתשלום שכר לימוד של הורי התלמידים44.
כחודשיים לאחר שהחל הגן בתל אביב את פעילותו ,יצר רב המושבה כפר
