Page 49 - חרדים ואנשי מעשה
P. 49
מ'אגודת ישראל תל אביב' ל'הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל' 47
מטבע הדברים ,היו חשופים פחות להתרחשות הארצישראלית ,ומכאן אפשר
ששמה של אגודת ישראל טרם נקשר בתודעתם לפועלה של אגודת ישראל
הירושלמית ,דבר שיכול לסייע בביסוסה של אגודת ישראל בתל אביב .יתרה
מזו ,בעיני יהודי גרמניה היה רעיון הפרישה הבסיסי כשלעצמו דווקא חיובי ,ורק
המפגש עם המציאות הארצישראלית גרם להסתייגות ממנו; הוא היה מושרש
היטב בתודעתם הדתית והחברתית ,כמסופר בפרק הקודם ,ולכן לא הסתייגו באופן
נחרץ מפעילותה של אגודת ישראל בירושלים.
גל המכתבים ששטף את המשרד בתל אביב מיד עם הקמתו מעניין ביותר בשני
היבטים .הראשון הוא תאריך כתיבתם של המכתבים — כמה עשרות מהם נכתבו
תוך תקופה קצרה מאוד ,מסוף חודש ניסן עד ראשית חודש סיון תרצ"ג (אפריל–
מאי ;)1933תאריכים אלו מקבילים במדויק לתאריך שנחקק בו הראשון בשלושה
גלי החקיקה האנטי-יהודית בגרמניה הנאצית ,שהתאפיין בין היתר בחקיקה אנטי-
דתית 20.ההיבט השני הוא לשון ההתכתבויות — העולים העתידיים ,על מנת לזכות
באישור עלייה ,ראו חובה לדבוק בעברית כדי להוכיח את שייכותם ואפשרות
השתלבותם בארץ ישראל; ואילו אנשי ארץ ישראל מצדם ראו בכתיבה בעברית
בחירה ערכית במאבקים הפנימיים בארץ ואות להשתייכותם ליישוב החדש.
החודשים האמורים היו התקופה היחידה שנשמר ממנה בארכיון פא"י מקבץ שלם
של מכתבים שלנדוי ענה עליהם בגרמנית ,אולם הם לא נכתבו אל צעירים שרצו
לעלות דווקא ארצה ועשו לשם כך מאמצים בהכשרה מקצועית ותרבותית אלא אל
אלה ,שחיפשו אחר עבודה מחוץ לגרמניה ושביקשו מקלט בכל מקום עלי אדמות
בחרדתם מפני עליית הנאצים21.
בתקופה זו ניתנו אישורי העלייה ,הסרטיפיקטים ,במכסות קטנות ביותר
ביחס לביקוש שהלך וגבר בקרב יהדות אירופה ,שחיפשה מקלט בטוח בארץ
ישראל .אגודת ישראל ,כמו קבוצות אחרות בעם היהודי ,ניהלה דיאלוג קשה
עם התנועה הציונית שבידיה הפקידה ממשלת בריטניה את הסרטיפיקטים לשם
חלוקתם למיועדים לעלייה .מאבק זה לקבלת סרטיפיקטים התרכז רובו ככולו
במשרדים של אגודת ישראל בירושלים ובאירופה 22,בעוד שהמאמץ העיקרי של
המשרד בתל אביב התמקד בנושא הקליטה ,בעיקר במענה מידי לצורכי העולה
האגודאי ,וזאת כדי שלא יזדקק — מעשית ,חברתית ואידאולוגית — לשירותיה
של התנועה הציונית .כללית ,התנהלה מערכת היחסים עם התנועה הציונית
כולה ,על אגפיה השונים ,על ידי המרכזים בירושלים ,בפרנקפורט ובוורשה,
ועל ידי הוועד המרכזי של אגודת ישראל העולמית .כל פעולה של המשרד
בתל אביב ,שדרשה מעורבות עם גורם כלשהו בתנועה הציונית ,נזקקה אפוא
לאישור הגורמים השונים בהנהגת אגודת ישראל בירושלים ,בפרנקפורט או
בוורשה.
הדוגמה המובהקת והקיצונית מכול לסרבול שאפף את מינץ ולנדוי בנושא
