Page 51 - חרדים ואנשי מעשה
P. 51
מ'אגודת ישראל תל אביב' ל'הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל' 49
בראשית חודש תמוז תרצ"ג (יוני )1933החליטו מינץ ,לנדוי ופישר-שיין כי
לנדוי יצטרף לוועד ,שחברו כבר אליו 17נציגים מתנועות דתיות בארץ ישראל29,
אך ידרוש את צירופם של שלושה חברים נוספים מטעם אגודת ישראל ופועלי
אגודת ישראל :ד"ר מרדכי בוקסבוים ,ד"ר רפאל קצנלבוגן ובנימין מינץ 30.לנדוי
מיהר לעדכן את המרכז בפרנקפורט על כניסתו לוועד וכן על פגישותיו עם
הרבנים שלמה אהרונסון ומאיר בן ציון חי עוזיאל לגבי אופי החינוך שיקבל הנוער
שיעלה מגרמניה 31.אולם חודש לאחר הסכמתו להצטרף לוועד ,פנה לנדוי שוב
למרכז בפרנקפורט וביקש שייערך דיון בקרב מנהיגות אגודת ישראל העולמית
לשם הגדרת עמדתם העקרונית בנוגע לשיתוף הפעולה בוועד בינו לבין חברי
המזרחי 32,ככל הנראה על רקע ביקורת שהושמעה נגדו בעניין זה.
יומיים לאחר ששלח את המכתב ,ביקר לנדוי אצל הנרייטה סאלד; זאת לאחר
שרחה פריאר חזרה לברלין וכאשר סאלד עוד לא השתכנעה לחלוטין בצדקת
רעיונה של פריאר לגבי פרויקט עליית הנוער .פגישתו זו של לנדוי עם סאלד
נערכה מתוקף תפקידיה בהנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי 33,והיא
ככל הנראה אישרה באוזניו את תהליך התהוותו של ועד לעליית הנוער .לאחר
הפגישה ,חזר לנדוי וביקש מן המרכז בפרנקפורט לא להסתפק בבירור כללי אלא
לקבל את חוות דעתו של הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וכן את זה
של מועצת גדולי התורה 34.בתוך ימים אחדים קיבל לנדוי הוראה מהוועד הפועל
לעזוב מיד את הוועד ,זאת לאחר שכבר השתתף בפעילותו במשך כחודש ימים.
במכתבו ליעקב רוזנהיים ,קבל לנדוי על כך שאינו מקבל תשובות ברורות לבעיות
העקרוניות ,ולכן נוצרה אי-הנעימות של כניסתו לוועד שלא על דעתם של מנהיגי
התנועה ועזיבתו בתוך חודש ימים 35.לאחר חליפת מכתבים זו ,ניתק לנדוי את
קשריו עם הוועד של דה-בר לחלוטין .בחומר התיעודי שבדקתי לא מצאתי תיעוד
לפעולות ממשיות של ועד זה.
פרשיה זו מאירה את מערכת היחסים המורכבת ששררה אז ,כאשר פקידים
שפעלו בארץ ישראל ,לכאורה ללא שיקול דעת עצמאי משום שהיו כפופים
למרכזי אגודת ישראל באירופה ,היו מנועים מלפעול והשאירו את קבלת האחריות
בידי גורמים שלא ראו כלל או לא הבינו כלל את הנעשה בארץ ישראל.
חינוך ותרבות
למעט נושא קליטת העלייה ,היה החינוך הנושא שלנדוי ומינץ עסקו בו בשלב
הראשוני — טרם היווסדה של הסתדרות פא"י בארץ ישראל .לנדוי זיהה מהר
מאוד את הצורך בהקמת בתי חינוך אגודאיים ביישוב החדש כבסיס להשגת מעמד
ציבורי של ממש .שני קשיים עמדו על דרך ייסודם של בתי חינוך כאלה ,האחד
אידאולוגי והאחר מעשי .במישור האידאולוגי ,שאלת החינוך בעברית היוותה
