Page 53 - חרדים ואנשי מעשה
P. 53

‫מ'אגודת ישראל תל אביב' ל'הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל'  ‪51‬‬

‫סבא‪ ,‬הרב אברהם ריניק‪ ,‬קשר עם לנדוי וביקש את עזרתו במציאת גננת 'חרדית‬
‫מודרנית' כלשונו‪ ,‬שתעבור למושבה ותייסד גם בה גן 'בית יעקב' בחסות אגודת‬
‫ישראל‪ .‬לנדוי שלח את סטפי בודנהיימר למושבה כדי לערוך את ההכנות‬
‫הדרושות לפתיחת גן כזה‪ ,‬והיא הציעה שיטא רוזנהיים תעבור לכפר סבא כדי‬
‫לנהלו‪ .‬נראה שהדברים לא הגיעו לידי מימוש‪ ,‬אולם היו אלה ניצנים ראשונים של‬
‫שיתוף פעולה בין המושבה כפר סבא לבין לנדוי ומינץ‪ ,‬שיתוף פעולה שיימשך‬

                 ‫בעיקר בתחום ההתיישבות והתעסוקה במהלך כל תקופת מחקרנו‪.‬‬
‫ברוח דברים אלו עשו לנדוי ומינץ מאמצים לייצר גם סדר יום תרבותי‪ .‬הם‬
‫איתרו קבוצות של נוער חרדי במושבות החדשות‪ ,‬כפתח תקוה וראשון לציון‪,‬‬
‫וביקשו לייסד באמצעותם סניפי אגודת ישראל על ידי יצירת פעילות תרבותית‬
‫משותפת‪ :‬שיעורים‪ ,‬מסיבות בחגים‪ ,‬סעודה שלישית בשבתות ועוד‪ 45,‬פעילויות‬
‫הדומות באופיין לאופי הפעילות בסניפי פא"י בפולין‪ ,‬כפי שהוצגו בפרק הקודם‪.‬‬
‫לעיסוק בתחומי החינוך והתרבות הייתה משמעות בכמה מישורים‪( :‬א) פתרון‬
‫לבעיית חינוך הילדים‪ ,‬בעיקר בקרב העולים שדרשו חינוך יהודי‪ ,‬חרדי ומודרני;‬
‫(ב) מישור תרבותי — חיזוק הזהות האגודאית בקרב העולים‪ ,‬כלומר התבדלות‬
‫מהרעיונות הציוניים וחיזוק האפיונים הדתיים של חברי הסניף; (ג) מישור אחרון‬
‫ואולי החשוב בהם — יצירת קשרים בדומה לאלה שנוסדו עם כפר סבא‪ ,‬קרי —‬
‫יצירת קשרים בקרב היישוב החדש‪ :‬קישור שמה של אגודת ישראל בפעילות‬
‫חיובית‪ .‬תוך ניתוק הקשר עם פעולות הקיצונים מירושלים וביסוס מעמדו של‬
‫מרכז אגודת ישראל בתל אביב כמוקד כוח חשוב של אגודת ישראל בלב‪-‬לבן של‬

                                                                 ‫המושבות החדשות‪.‬‬

                                    ‫התארגנות ראשונה של סניף פועלים‬

‫באופן דומה הוקמה לבסוף הסתדרות 'פועלי אגודת ישראל'‪ .‬בפתח תקווה פעל‬
‫מרכז שנשא את השם 'הסתדרות פועלים חרדים'‪ ,‬ובראשו עמד אליהו מונק‪.‬‬
‫לנדוי ומינץ התרשמו שלמונק נודעת השפעה טובה וחיובית במושבה וכי שיתוף‬
‫פעולה אתו יוכל ליצור בסיס לפעילות של אגודת ישראל ביישוב החדש‪ 46.‬אולם‬
‫מונק וחבריו סירבו להצטרף לאגודת ישראל וביקשו להישאר אל‪-‬מפלגתיים‪,‬‬
‫למרות הרכב החברים בסניף‪ ,‬שהיה רובו ככולו יוצאי אגודת ישראל באירופה‪.‬‬
‫כבר בחודש ניסן תרצ"ג (אפריל ‪ )1933‬הציע לנדוי‪ ,‬או יותר נכון ביקש והפציר‬
‫באליהו מונק וחבריו‪ ,‬להחליף את שמם ל'פועלי אגודת ישראל'‪ ,‬ובכך להכפיף‬
‫עצמם לתנועה העולמית של אגודת ישראל; אולם הם התמידו בהחלטתם לפעול‬
‫כסניף פועלים חרדי אל‪-‬מפלגתי‪ 47.‬רק בראשית תמוז תרצ"ג (יוני ‪ )1933‬הבשילו‬
‫התנאים ובסניף נערך דיון‪ ,‬בנוכחות ‪ 70‬חברים‪ ,‬באפשרות להצטרף לאגודת ישראל‬
‫תחת שמה של תנועת הפועלים‪ .‬בדיון נכח גם לנדוי‪ .‬מונק העלה הצעה שהניחה‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58