Page 54 - חרדים ואנשי מעשה
P. 54
52פרק שני
את דעת כל הצדדים :הם יתחילו לפעול תחת שמה של פא"י תוך הכרזה שהם
כפופים ישירות למועצת גדולי התורה העולמית .הצעתו של מונק שיקפה את
דרכו הפוליטית — לוודא שפעילות הסניף כלל לא תהיה כפופה לאגודת ישראל
בירושלים 48.במשך מספר ימים עסק ועד הסניף בשאלה ,האם להפוך לסניף של
פא"י רק בתנאי שהוועד הפועל העולמי יאשר את החלטת חברי הסניף בדבר
הכפיפות הישירה למועצת גדולי התורה ,או להתחיל מיד בפעילות במסגרת פא"י.
לנדוי פעל מאחורי הקלעים וביקש מהוועד העולמי לאשר את הכפיפות למועצת
גדולי התורה ,וזאת מבלי להתייחס להתנערות מסמכותה של האגודה הירושלמית.
הוא נימק את בקשתו בטיעון שכך יקל על כל הצדדים לקבל את ההחלטה 49.ואכן,
כך נעשה :הסניף הראשון של פא"י נוסד בפתח תקוה 50,ומייסדיו היו מודעים
למשמעות העיקרית של המהלך — לא יצירת הסתדרות פועלים דווקא אלא יצירת
מוסד ,שייקרא בשמה של אגודת ישראל ביישוב החדש ,במנותק לחלוטין מאגודת
ישראל של היישוב הישן.
לאחר ייסודו הרשמי של סניף פתח תקווה ,נוסדו בחודשים הבאים סניפים
דומים גם בתל אביב ,ירושלים ,בני ברק וכפר סבא .בירושלים לא היה בהקמת
סניף פא"י משום חידוש אלא התחדשות ,שכן בשנות העשרים התרכז בה
ה'גלגול' הקצר של פועלי אגודת ישראל ולכן היו כבר בעיר פעילים של פא"י
— על אף שלא היה בה סניף פעיל במשך כעשור .הבעיה המרכזית שעיכבה
את חידוש הסניף בירושלים הייתה כמובן הסמיכות הגאוגרפית לסניף אגודת
ישראל המרכזי ,שנשלט בידי הקיצונים .בסוף חודש אייר תרצ"ד (אפריל )1934
הצליחו כמה פעילים לשכור דירה ובכך לחדש את פעילות הסניף .הפעולות
העיקריות היו שיעורים בגמרא ,בתנ"ך ובעברית ,אך מיד התעורר ויכוח על
שפת הלימוד :יידיש או עברית .הוחלט שהנוכחים בשיעור הם שיכריעו בשאלה,
אולם השפה השלטת בסניף באופן כללי תהיה עברית .ניתן לראות בהחלטה
זו החלטה ערכית ותרבותית ,שעניינה המרכזי הוא בידול בין סניף הפועלים
לסניף אגודת ישראל המקומי ,שהשפה השלטת בו הייתה יידיש .מיד עם כינונו
מחדש של סניף הפועלים ,הוכרז שתשלום דמי החברות יהיה מדורג :חברים
ישלמו שילינג אחד לקופת הסניף ,אולם חברים שיסודרו לעבודה על ידי
הסניף ישלמו כל אחד שילינג נוסף; היה זה משקל נוסף להקשר הפועלי של
הסניף51.
בבני ברק לא פעל סניף פועלים רשמי של פא"י עד לסוף שנת תרצ"ד (,)1934
אולם כבר בראשית פעילותם של מינץ ולנדוי בארץ חיו במקום פועלים חברי
אגודת ישראל .לפעילות החברתית של חבורה זו הוקצה חדר בבניין במושבה,
שהיה בבעלות אגודת ישראל52.
בתל אביב ערכו צעירים ,בעלי השקפה חרדית ,דיונים בדבר השתייכותם
הפוליטית כבר בחודש ניסן תרצ"ג (אפריל .)1933בנושא זה הייתה התכתבות גם
