Page 63 - חרדים ואנשי מעשה
P. 63

‫מ'אגודת ישראל תל אביב' ל'הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל'  ‪61‬‬

‫המכירים בארץ ישראל העובדת‪ ,‬בדבר הצורך המוחלט ליצור מוסד כללי‬
‫בין מפלגתי לשם עבודה מעשית לבנין חברת העובדים בארץ ישראל‪.‬‬
‫ז	) ההסתדרות שולחת את באי כוחה למוסדות ההתיישבות‪ ,‬כגון‪ :‬הנהלת‬

                                        ‫הקרן הקיימת לישראל וכו’‪]...[ .‬‬

                                                              ‫החלטות שונות‬

‫‪ .	1‬הוועידה בוחרת מקרבה מועצה בת ‪ 23‬חברים‪ .‬משאירים במועצה‬
‫שני מקומות לבאי כוח הפועלים התימנים ושנים לנבחרות הסתדרות‬
‫הפועלות‪ .‬למועצה נמסר יפוי כוח לנהל ולסדר את כל ענייני‬
‫ההסתדרות עד הוועידה הבאה‪ ,‬לבחור את מרכזה ואת הנהלת כל‬
‫המוסדות המרכזיים (משרד העבודה‪ ,‬משרד העליה‪,‬קופת חולים‪ ,‬ועדת‬

                                                       ‫תרבות וכו'‪85]...[ .‬‬

‫הסתדרות הפועלים פותחת את התקנון שלה בהצהרת כוונות שיש בה יסודות‬
‫סוציאליים ויסודות ציוניים‪' :‬הפועלים והעובדים בארץ [‪ ]...‬מבלי לנצל את עבודת‬
‫זולתם [‪ ]...‬לבנין חברת העבודה העברית בארץ ישראל' וכו'‪ ,‬בעוד שפא"י מכריזה‬
‫בראשית התקנון שלה כי בראש ובראשונה היא הסתדרות המבוססת על שלטון‬
‫התורה — תוך שלילה של כל הסתדרות שאינה כפופה לשלטון התורה לבדו‪' :‬כל‬
‫פועלי א"י העומדים על בסיס ההסתדרות העולמית של אגודת ישראל [‪ ]...‬הנה‬
‫מבוססת על שלטון התורה היחידי‪ ,‬אינה מכירה בשום הסתדרות או עדה‪ ,‬שאינן‬
‫מודות בעיקר זה לחוקה ולמעשה‪ ,‬ואינה משתתפת בשום בחירות להסתדרויות‬
‫או עדות כאלו [‪ ]...‬פועל אגודת ישראל הוא כל פועל חרדי'‪ .‬זהו הבדל מהותי‬
‫לא רק בהצהרת הכוונות אלא גם בהגדרה העצמית‪ :‬הסתדרות הפועלים מגדירה‬
‫את עצמה ב'עשה'‪ ,‬בעוד שפא"י מתחילה ב'עשה' אך נדרשת במידה שווה גם‬
‫ל'לא תעשה'‪ .‬חלק חשוב בהגדרה העצמית של פא"י הוא יצירת בידול בינה לבין‬

                                                       ‫ההסתדרויות הסובבות אותה‪.‬‬
‫דווקא במטרות המעשיות‪ ,‬המופיעות בסעיף ג' בתקנון הסתדרות הפועלים‬
‫ובסעיף ה' בתקנון פא"י‪ ,‬יש סעיפים החופפים זה את זה‪ .‬שתי ההסתדרויות‬
‫שואפות ליצר קואופרטיבים‪ ,‬קבוצות חקלאיות והשתלמות בתחומים המקצועיים‬
‫למען הפועלים החברים בהן — הדבר נובע כמובן מעצם הגדרתן של שתי התנועות‬
‫כתנועות המשרתות את צורכי הפועל‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעניין ששתי ההסתדרויות רואות‬
‫את עצמן אחראיות גם על חיי התרבות של חבריהן‪ :‬ספריות‪ ,‬שיעורים ועיתונות‬
‫פנים‪-‬הסתדרותית‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬התוכן התרבותי שונה‪ ,‬אבל עצם העובדה‬
‫כי שתי ההסתדרויות רואות כחלק ממחובתן למלא את חיי הפועל בתוכן רוחני‬
‫מעידה על תפיסת המייסדים את החברות בהסתדרות‪ :‬לא רק קואופרטיב כלכלי‬
‫שנועד ליצור כוח עבודה מאורגן ולשפר בכך את תנאי העסקתו ויכולת השתכרותו‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68