Page 96 - חרדים ואנשי מעשה
P. 96

‫‪  94‬פרק רביעי‬

‫זאת התקיים משא ומתן שכזה במשך תקופות ארוכות‪ ,‬ולאחר שברויאר הגיע‬
                              ‫לארץ ישראל היה נדמה כי הרעיון מגיע לידי מימוש‪.‬‬

‫כבר בכסלו תרצ"ה (נובמבר ‪ )1934‬נעשה ניסיון ראשון לגבש הסכם בין נציגי‬
‫פא"י לנציגי הפועל המזרחי‪ 26.‬בפגישה שהתקיימה בביתו של מינץ ושהוגדרה‬
‫'סודית'‪ ,‬השתתפו חלק מחברי הוועד הפועל של פא"י — מינץ‪ ,‬לנדוי וכאורח —‬
‫משה שנפלד‪ ,‬וכן חברי הוועד הפועל של הפועל המזרחי‪ :‬שלמה זלמן שרגאי‪,‬‬
‫אברהם קסטנבוים ויצחק לייב ברקמן‪ .‬היה זה גישוש ראשוני של האפשרות‬
‫לשיתוף פעולה בין שתי ההסתדרויות‪ .‬הנושא המרכזי שהועלה בפגישה היה‬
‫הוצאה לאור של עיתון משותף‪ 27.‬פישר‪-‬שיין אף עשה מאמץ לפרסם‪ ,‬בכתבה‬
‫בעיתון של אגודת ישראל העולמית 'דרכנו'‪ ,‬את הצורך בעיתון אגודאי‪ ,‬וזאת על‬
‫מנת לערוך בירור רעיוני פנימי בדבר עמדתה של פא"י בפרט‪ ,‬ושל אגודת ישראל‬
‫בכלל‪ ,‬ביחסן לתנועות הדתיות הציוניות‪ 28.‬למרות פרסום זה‪ ,‬לא הייתה לפגישה‬
‫תוצאה מעשית כלשהי‪ .‬חודשיים לאחר מכן התבקש רוזנהיים לתת את דעתו‬
‫למפגשים כגון אלו‪ ,‬והכותב הדגיש כי גם אם יגיעו לידי הבנה כלשהי או שותפות‪,‬‬

             ‫יחייב הדבר נוכחות אישית של רוזנהיים או של ברויאר כדי לממשן‪29.‬‬
‫למעשה יש כאן חזרה לסוגיית ההייררכיה הפנימית בתוך אגודת ישראל‪.‬‬
‫כדי לארגן את הפועלים באגודת ישראל די היה בהנהגה מקומית‪ ,‬ספק פקידות‬
‫ספק הנהגה‪ .‬אולם כדי להוציא לפועל פעילות מורכבת יותר המאתגרת את‬
‫גבולות השיח הפנים‪-‬אגודאי‪ ,‬נדרש מנהיג בעל שיעור קומה‪ ,‬שיעניק לפא"י את‬
‫הגושפנקה האידאולוגית‪ .‬את התשתית הזו הניח ברויאר עם עלייתו ארצה‪ ,‬או —‬
‫כפי שמכנה אותו יוסי אבנרי — הוא היה 'אילן גדול להתלות בו'‪ 30.‬בתקופה‬
‫שקדמה למשא ומתן הרשמי עלו מן השטח קולות חיוביים ביותר; מדי פעם‬
‫בפעם נשמעו והופצו קריאות לשיתופי פעולה מקומיים בין פא"י להפועל המזרחי‬
‫בעניינים מקומיים‪ ,‬כגון בחירות לרשויות המקומיות או מאבקים משותפים על‬
‫מקומות עבודה‪ ,‬וכיוצא באלה‪ 31.‬למרות זאת‪ ,‬משהגיע ברויאר ארצה כמנהיג‬
‫מטעם אגודת ישראל ופתח במשא ומתן רשמי עם הפועל המזרחי‪ ,‬עורר העניין‬
‫דיון פנימי נוקב‪ .‬ברויאר היה מנהיג חדש שזה מקרוב בא; על אף יחסי ציבור‬
‫טובים שנהנה מהם עוד טרם בואו‪ ,‬לא התבססה מנהיגותו דיה כדי לבצע מהלך‬

                                                                ‫מרחיק לכת כגון זה‪.‬‬
‫במהלך החודשים אייר וסיוון תרצ"ו (מאי–יוני ‪ )1936‬התנהל משא ומתן‬
‫קדחתני בין הוועד הפועל של פא"י לבין הוועד הפועל של הפועל המזרחי‪32.‬‬
‫אנשי הפועל המזרחי היו הראשונים שפרסמו‪ ,‬בכ"ו באייר תרצ"ו (‪ 18‬במאי ‪,)1936‬‬
‫הודעה רשמית כי הגיעו להסכם בדבר הקמת הסתדרות עובדים מאוחדת‪ ,‬וזאת‬
‫בעמוד הראשון של הביטאון 'נתיבה'‪ 33.‬במכתב ששלחו לחברי הוועד הפועל של‬
‫פא"י הם התנצלו על הפרסום‪ ,‬וזאת משום שהייתה החלטה לפרסם במשותף את‬
‫דבר גיבושו של ההסכם — אולם הוועד הפועל של פא"י נסוג בו מהחלטה זו לאחר‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101