Page 11 - etmol_127

‫מה ומכוסים על־ידי גג מענפי העצים‬
‫בסביבה‪ .‬פה היו מספר ילידים שעסקו‬
‫במסחר פורח בקפה ובתפוזים עם‬

‫עולי־הרגל על הדרך״‪.‬‬

‫ביצים קשות‬

‫בלילה בדרך לירושלים‬ ‫לנמנם בטרקלין שבקומת הכניסה‪.‬‬ ‫כעבור שבע שנים עבר במקום‬
‫חסרי האמצעים מבין הנוסעים הצ­‬ ‫קונסול ארצות־הברית בירושלים והוא‬
‫התאכסן ברמלה ב״מסגד יפה ליד‬ ‫טופפו בצריף‪ ,‬שם לא עלתה להם‬ ‫סיפר‪ :‬״בבוקר המשכנו והגענו לרגלי‬
‫קברו של איוב ביי״‪ .‬לרשות הנוסעים‬ ‫השהיה ב ת ^ו ם‪ ,‬אך הנוסעים היו‬ ‫הרי יהודה אחרי כארבע שעות רכיבה‪,‬‬
‫הנוצרים עמדו שלושה מנזרים‪ :‬המנזר‬ ‫צריכים להזמין ספל קפה שעלה להם‬ ‫ושם עצרנו לנוח בבית־קפה פרימיטי­‬
‫הארמני‪ ,‬המנזר היווני והמנזר הלטיני‪.‬‬ ‫שני מטליקים‪ .‬אחרים טענו כי שילמו‬ ‫בי מתחת לצוק‪ .‬הערבי במקום הציע‬
‫המנזרים היווני והלטיני לא נודעו‬ ‫תמורת ספל הקפה גרוש שלם‪ .‬נוסעים‬ ‫לנו ביצים קשות‪ ,‬לחם וקפה‪ .‬המדורה‬
‫כמכניסי אורחים אף כי האכסניה‬ ‫שסירבו לשלם ספגו מהמלצר את ספל‬ ‫שעליה בישלו את הביצים מילאה‬
‫הלטינית היתה מבין האכסניות הגדו­‬
‫לות והנוחות על הדרך‪ .‬עם התפתחות‬ ‫הקפה על בגדיהם‪.‬‬ ‫בעשן את כל המערה״‪.‬‬
‫התיירות האירופאית נהג חלק מהת­‬
‫יירים להתאכסן אצל הנציג הקונסולרי‬ ‫התיירים האירופאים לא חיבבו את‬ ‫החל מאמצע שנות השישים של‬
‫הבריטי ברמלה שביתו הפך מעין‬ ‫החאן בבאב‪-‬אל‪-‬וואד ואת שהייתם‬ ‫המאה הי״ט החליטה חברת הנסיעות‬
‫בו‪ .‬במדריך לתיירים ציין העורך‪ ,‬כי‬ ‫המפורסמת קוק להקים את מחנה‬
‫אכסניית דרכים‪.‬‬ ‫אם התייר האירופאי נאלץ כבר ללון‬ ‫האוהלים שלה‪ ,‬לנוחות נוסעיה‪ ,‬בכ­‬
‫בחאן הרי שעליו לעמוד על כך‬ ‫ניסה לבאב‪-‬אל‪-‬וואד‪ ,‬במקום בעיר‬
‫התרבות מספר התיירים האירופאים‬ ‫רמלה‪ .‬ב‪ 1878-‬החליט הפשה של‬
‫בארץ הביאה את הטמפלרים לבנות‬ ‫שיקבל קש חדש ויבש למצע‪.‬‬ ‫ירושלים לשפר את השירות לתיירים‬
‫ברמלה תחנה לכרכרות ומלון לתיי­‬ ‫העולים לירושלים‪ .‬הפשה החליט‬
‫רים‪ .‬אלה צויינו מספר פעמים על רמת‬ ‫כמה קילומטרים ממזרח לשער‬ ‫לבנות חאן דרכים משופר לצד תחנת‬
‫האירוח הגבוהה שלהם‪ .‬ב‪ 1894-‬הקים‬ ‫הגיא‪ ,‬על מדרון הגבעה שעליו עמד‬ ‫המשמר בכניסה לבאב‪-‬אל‪-‬וואד‪ .‬הע־‬
‫גיסין מלון נוסף ברמלה והחזיק בו‬ ‫בעבר המבצר הצלבני בלטרון הולום‬ ‫תון ״הלבנון״ מספר‪ :‬״שנים רבות היה‬
‫תקופה קצרה‪ .‬בתחילת התקופה היתה‬ ‫״מלון המכבים״‪ .‬מסיבות שונות לא‬ ‫המקום הנקרא באב‪-‬אל‪-‬וואד בלב‬
‫הבעלות על המלון בידי משפחת יוסף‬ ‫זכה המלון לפופולריות ומעטים התא­‬ ‫הדרך בין ירושלים ויפו מקום מוכן‬
‫כסנו בו‪ .‬ב‪ 1888-‬נערכו שיפוצים‬ ‫לסכנת עוברי הדרך ההיא וציה ושמ­‬
‫ברסלבסקי‪.‬‬ ‫בתווי הכביש‪ ,‬שהרחיקו את הכביש‬ ‫מה וחביון שודדים‪ .‬גם אחרי שנסולה‬
‫מהמלון‪ .‬הרחקת הכביש מהמלון‪,‬‬ ‫המסילה מיפו לירושלים והוקם במ­‬
‫במאה הי״ט החלה הארץ להיחשף‬ ‫בנוסף להגדלת מהירות הנסיעה‪ ,‬שה­‬ ‫קום הזה סוכת עץ לקאווע‪ ,‬לא נמצא‬
‫להשפעות אירופאיות ואמריקניות‪.‬‬ ‫תאפשרה עקב הכביש המשופר‪ ,‬הפ­‬ ‫עוד במל!ום ההוא מנוח להולכי‬
‫השפעות אלו הביאו לתנועה גוברת‬ ‫סיקו את עצירת המרכבות במלון‪.‬‬ ‫אורחות להנפש שמה מעמל הדרך‪,‬‬
‫של נוסעים וסחורות‪ .‬ירושלים שימשה‬ ‫המדריכים השונים לא נטו להמליץ על‬ ‫ובפרט לאירופאים תרי הארץ אשר לא‬
‫יעד חשוב לתייר המערבי הנוצרי‬ ‫ניסו להשתרע על ערימת עפר ולתת‬
‫משום המקומות הקדושים בה‪ ,‬וזה‬ ‫מלון זה‪.‬‬ ‫תנומה לעפעפם‪ ,‬עתה עלה על לב‬
‫לא הסכין לרמת התחבורה שמצא‬ ‫הפחה ויבן כמו רמים במקום ההוא‬
‫בארץ‪ .‬העות׳מאנים השמרנים הגיבו‬ ‫בהמשך עברה הדרך מירושלים ליפו‬ ‫חצר רחב ידיים‪ .‬ובתחתית החצר‬
‫לחידושים המערביים באיטיות‪ ,‬אך‬ ‫דרך העיר רמלה‪ .‬במהלך המאה הי״ט‬ ‫אורוות סוסים וממעל בתים נאים‬
‫בסופו של דבר הגיעו חידושי התח­‬ ‫התפתחו בעיר זו שירותי דרך במיוחד‬ ‫ובהם מיטות ושולחנות ומנורות ובית‬
‫בורה גם לנתיב התחבורה החשוב‬ ‫במנזריה או במסגדיה לפי דת הנוסעים‪.‬‬ ‫גדולה )סאלאן( עם שולחנות לאכול‬
‫ובאר מים‪ .‬וגם הפקיד שומרים על‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫עלי ביי שנסע בדרך זו בשנת ‪,1806‬‬ ‫המקום ההוא‪ ,‬ולמען יהנו גם היהודים‬
‫מטוב המקום ההוא השכירו הפחה‬
‫ליהודים והמה הושיבו שמה איש‬
‫יהודי שוחט למען ימצא שם גם‬
‫היהודי מנוח‪ .‬והמה הקימו עוד מול‬
‫הבית הזה בית עץ למען שמה יסובו‬
‫הערבים והאיכרים למען אשר לא‬

‫יתערבו עם האירופאים״‪.‬‬

‫קומתו השניה של החאן שימשה‬
‫כמלון אורחים‪ .‬בעלי האמצעים שמ­‬
‫בין הנוסעים יכלו לשכור מיטה לשינה‬
‫באחד משני החדרים שבמקום‪ .‬והיה‬
‫ולא נמצאה להם מיטה הם היו יכולים‬

‫‪11‬‬