Page 10 - etmol_127
P. 10

‫קש חדש ויבש‬

‫חאנים ובתי־קפה בדרן לירושלים בתקופה התורכית ושיוותיהם‬

‫מאת אהרן יפה‬

                                                                                  ‫דליז׳נס שנסע בין יפו לירושלים‬

‫סבילים )רהטים( להשקיית הנוסעים‬            ‫שודדי‪-‬הדדכים שנהגו לגבות ״מס‬            ‫הכביש המרכזי לירושלים העולה‬
                             ‫והבהמות‪.‬‬     ‫דרכים״ מהנוסעים‪ ,‬בעיה שהטדידה‬           ‫דרך שער־הגיא‪ ,‬הוא חדש יחסית‬
                                          ‫את שיידות הנוסעים שנים דבות‪ ,‬נתן‬        ‫ושימש כדרך משנית לעומת הנתיב‬
‫אך עיקד הפיתוח היה לאודך דרך‬              ‫השולטן — כפי שסיפר עתון ״המ­‬            ‫ההיסטורי העולה לירושלים דרך מע­‬
‫השיידות‪ .‬שם הוקמו חאנים ואכסניות‬          ‫גיד״ ב‪ — 1861-‬״רשיון לקיסר‬              ‫לה בית חורון שעליו מספר ספר‬
‫למנוחת הנוסעים ומתן שידותי לינה‬           ‫עוסטריך לסלול מסילה נכונה לעגלות‬        ‫יהושע )פרק י׳(‪ :‬״ויהמם ה׳ לפני‬
‫ומזון‪ .‬חאנים ללינת השיידות היו כבד‬        ‫צד מן העיר עד יפו‪ .‬הוא בנה מבצרים‬       ‫ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון‬
‫בנמצא שנים דבות קודם לכן‪ .‬אך‬              ‫דבים על כל הדרך לעיר יפו‪ ,‬במרחק‬         ‫וירדפם דרך מעלה בית חותן‪ ...‬אז‬
‫בעקבות סלילת הכביש נוספו חאנים‬            ‫כל חצי שעה אחד מדעהו‪ ,‬ומספד‬             ‫ידבר יהושע לה׳ ביום תת ה׳ את‬
‫והמפורסמים שבהם היו החאן במוצא‬                                                    ‫האמורי לפני בני ישראל ויאמר לעיני‬
                                              ‫כולם עולה על שלושים ושישה״‪.‬‬         ‫ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק‬
              ‫ו״מלון מכבים״ בלטרון‪.‬‬                                               ‫איילון״‪ .‬המלחמות שהתנהלו לאורך‬
                                                ‫מיתקנים לשיירות‬                   ‫ציר הדרך הקדומה היורדת מההר‬
‫החאן במוצא‪ ,‬או בקולוניא‪ ,‬נבנה‬                                                     ‫לשפלה היו רבות ודי אם נזכיר את‬
‫שנים לפני סלילת הכביש‪ .‬מקומה של‬           ‫כאשר הנסיעה בדדך נעשתה נוחה‬             ‫יהודה המכבי שהביס את צבאו של‬
‫מוצא היה ליד הגשר הגרול שעל‬               ‫יותר‪ ,‬עלה מספר הנוסעים בה וכן גדל‬       ‫אנטיוכוס אפיפנס בשורה של קרבות‬
‫אפיקו של נחל שורק‪ ,‬במתלול הדדך‬            ‫גם מספד מיתקני השיידות שעמדו‬
‫לירושלים ליר העליה הקשה להר‬               ‫לרשותם‪ .‬חלקם פעלו כבר בעבר‬               ‫ליד אמאוס בדרך מעלה בית חורון‪.‬‬
‫הקסטל )שכונה מאוחר יותר ״שבע‬              ‫וחלקם נבנה במיוחד לשירות הנוסעים‬
‫האחיות״(‪ .‬המקום היה נוח להקמת‬             ‫על‪-‬ידי הפחה של ירושלים ואלה‬             ‫בתקופה הצלבנית החלה דרך באב־‬
‫חאן שמטרתו לתת מנוחה לנוסעים‬              ‫שבאו אחריו‪ .‬כך לדוגמה פעלה תחנת‬         ‫אל־וואד )שער הגיא( לתפוס את‬
‫ולסוסים לאחר המורדות הקשים‬                ‫שירות לעגלות הנוסעים ונוסעיהן‬           ‫מקומה של דרך בית־חורון ובימי‬
‫שעברו ולפני המעלה התלול המצפה‬             ‫בירושלים סמוך לשער יפו‪ .‬העגלות‬          ‫שלטון התורכים הפכה דרך זו לנתיב‬
                                          ‫חנו מחוץ לשער בכביש היורד לבית‬          ‫התנועה העיקרי מירושלים לשפלה‪.‬‬
                                   ‫להם‪.‬‬   ‫לחם‪ .‬ליד ״תחנה מרכזית״ זו החלו‬          ‫עם זאת היתה זו דרך קשה‪ ,‬מסולעת‬
                                          ‫לפעול מספר בעלי מלאכה שעיסוקם‬           ‫ומסוכנת לנסיעת עגלות ורק שיירות‬
‫במוצא הוקמו במהלך השנים‪ ,‬משני‬             ‫היה בתחום התחבורה‪ ,‬כמו; תיקון‬           ‫רוכבים יכלו לעבור בה‪ .‬ב־‪1859‬‬
‫צידי הדרך‪ ,‬שני בתי‪-‬קפה ששימשו‬             ‫עגלות נוסעים‪ ,‬הכנת רתמות לסוסים‪,‬‬        ‫החליט הפשה של ירושלים‪ ,‬לשפץ‬
‫למנוחת הנוסעים והעגלות ותושבי‬                                                     ‫דרך שיירות זו‪ .‬בארץ רבתה תנועת‬
‫ירושלים אף היו נוהגים להגיע אליהם‬                                   ‫פרזולם ועוד‪.‬‬  ‫הנוסעים וביניהם בלטו הזרים‪ ,‬האי­‬
‫בטיולים מירושלים‪ .‬עורך ה״חבצלת״‬                                                   ‫רופאים‪ .‬מספר הקונסולים הזרים‬
‫שנסע מירושלים ליפו בשנת ‪,1871‬‬             ‫משהחלה הדרך להיסלל ונבנתה‬               ‫ונציגי המעצמות הזרות ב א ^ גדל‬
‫מספר‪ :‬״במהלך שעה וחצי מירושלים‬            ‫״תחנת הדדכים״ ליפו החלה להתפתח‬          ‫ובעקבותיהם באו הסוחרים‪ .‬אלה רצו‬
‫בקולוניא )מוצא( יש בית‪-‬קפה גדול‬           ‫גם הרחבה ליד שער יפו‪ .‬לאורך דרך‬         ‫זיכיון לתיקון הדרך והפשה מינה את‬
‫עם אורוות לסוסים וחמורים‪ ,‬ופת‬             ‫הכניסה לשער החלו להיבנות שירו­‬          ‫המהנדס האיטלקי ארמטה פיירוטי‬
‫בוקר‪ .‬מלון האורחים מוחזק על־ידי‬           ‫תים נוספים לתיירות האירופית שהח­‬
‫שני יהודים‪ :‬שלמה ששון ויהושוע‬             ‫לה להציף את עיד הקודש‪ .‬באיזור‬                                      ‫למשימה זו‪.‬‬
                                          ‫שער יפו נבנו בתי מלון‪ ,‬משרדי‬
                                  ‫ילין״‪.‬‬  ‫נסיעות ותיירות ועוד‪ .‬בניית בתי‪-‬‬         ‫הפחה התודכי גייס עובדים מבין‬
                                          ‫המלון הביאה לביטול הנוהג הישן של‬        ‫כפריי הסביבה אך אלו השתחדרו מכך‬
‫פונדק הדדכים בשער‪-‬הגיא )באב‪-‬‬              ‫חניית נוסעים במחנה אהלים סמוך‬           ‫תמורת כופר כסף והעבירו את העול‬
‫אל‪-‬וואד( היה ממוקם תחילה בתוך‬             ‫לשער‪ .‬במקביל החלו להיבנות שירותי‬        ‫על אלה שלא היה בכוחם לשלם את‬
‫מערה קטנה על צלע ההר‪ .‬עוד לפני‬            ‫דרך לתיירים גם ביפו‪ .‬ליד שער‬            ‫הכופר; קשישים ונערים‪ .‬ליד הדרך‬
‫תחילת סלילת הכביש הוקמת בכניסה‬            ‫היציאה לירושלים הוקמה ״תחנת‬             ‫נבנו תחנות משמר‪ ,‬תחנות יציאה‬
‫לוואדי סוכה קטנה למנוחה ולמכירת‬           ‫דרכים״ לעגלות ולידה הוקמו גם‬            ‫לעגלות וחאנים לאורכה‪ .‬בכדי להגביר‬
‫קפה‪ .‬הנוסע אשוורת שעבר במקום‬                                                      ‫את הביטחון בדרך ולהתגבר על בעיית‬
‫בשנת ‪ 1858‬מספר‪ :‬״ליר שער הגיא‬
‫הגענו לבית‪-‬קפה קטן וציורי שהיה‬                                                                                             ‫‪10‬‬
‫מורכב ממספר עמודים תקועים באד‪-‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15