Page 6 - etmol_127

‫חברון רוטשילד‬ ‫מאת מרדכי נאור‬ ‫חיים ויצמן‬

‫הברון אדמונד דה־רוטשילד‬
‫)‪ (1934-1845‬תמך‪ ,‬סייע והחזיק‬
‫בהתיישבות היהודית החדשה משנת‬
‫‪ , 1883‬ואילמלא תמיכתו הגדולה‬
‫במושבות הראשונות בארץ־ישראל‬
‫במשך כעשרים שנה אפשר שהן לא‬
‫היו מחזיקות מעמד‪ .‬על־כן זכה‬
‫לכינויים ״אבי היישוב״ ו״הנדיב הי­‬
‫דוע״‪ .‬יחד עם זאת היתה לו גם‬
‫ביסורת קשה על דרך ניהול המושבות‬
‫ועל מנהגיהם ויחסם של הפקידים‬
‫ששלח‪ ,‬שהביאו את המושבות להס­‬
‫תאבות‪ ,‬ולהלך‪-‬רוח של ״אכול ושתה‬

‫כי הברון משלם״‪.‬‬
‫מאזן הזכות והחובה של השיטה‬
‫ההתיישבותית הזאת נוטה בפירוש‬
‫לצד הזכות‪ ,‬ולו רק משום שהברון‬
‫רוטשילד נטל על עצמו את האחריות‬
‫לסייע למושבות בשבועות ובחודשים‬
‫הראשונים לקיומן‪ ,‬כשהתברר כי‬
‫הניסיון הרך הזה עומד בפני כישלון‬

‫מוחלט‪.‬‬

‫מאז החל בפעילותו ההתיישבותית‬
‫בארץ‪-‬ישראל היה הברון רוטשילד‬
‫ידוע כמי שאינו אוהד את ה״מתחרים״‬
‫— תחילה היו אלה ״חובבי‪-‬ציון״‬
‫ולאחריהם התנועה הציונית שקמה ב־‬
‫‪ .1897‬כלפי תיאודור הרצל הפגין‬
‫עוינות מופלגת‪ ,‬ויש להבין זאת על‬
‫רקע התנגדותו לכל פעולה גלויה‪,‬‬
‫ובוודאי פעולה מדינית גלויה‪ ,‬בענייני‬
‫עתיד ארץ‪-‬ישראל‪ .‬חששו של הברון‬
‫היה‪ ,‬כי התורכים‪ ,‬שלא הסתירו את‬
‫חששם מפני העלייה היהודית הגוברת‬