Page 22 - etmol_06

‫עם אותו סלים וזה הודה‪ ,‬כי זייף את העתיקות שכאילו‬ ‫ד״ר גינצבורג ״תופס״‬
‫הובאו מעבר הירדן‪ ,‬והראה לו את בית־המלאכה‬ ‫את שפירא ברמאות —‬
‫קריקטורה בעתון אנגלי‬
‫בעיר־העתיקה בירושלים שם נעשו‪.‬‬ ‫נודע; שפירא וגינצבורג‬
‫שפירא טען‪ ,‬כי אף הוא רומה והמשיך למכור בחנותו‬
‫עתיקות וספרי תורה עתיקים למוזיאונים באירופה‬ ‫היו שניהם יהודים‬
‫ולאספנים‪ .‬והנה בשנת ‪ 1877‬הודיע‪ ,‬כי רכש מקבוצת‬ ‫שנשתמדו‪ ,‬האמן‬
‫בדואים ‪ 15‬מגילות עור‪ ,‬כתובות בכתב עברי קדמון‪,‬‬ ‫האנגלי מצייר את‬
‫שנמצאו בתוך כד ישן במערה בנחל ארנון‪ ,‬מעבר‬ ‫שפירא ה״רמאי״‬
‫לים־המלח‪ .‬החוקרים קראו את המגילות ומצאו כי אלו הם‬ ‫בצורה אנטישמית‬
‫קטעים מספר ״דברים״ ובתוכם עשרת הדיברות ובהם‬
‫מובהקת ואילו‬
‫שינויים נכבדים לעומת הכתוב בתנ״ך‪.‬‬ ‫גינצבורג ״הטוב״‬
‫נתעורר עניין רב במגילות אלו‪ .‬שפירא נסע לברלין‪.‬‬ ‫מופיע כאיש־מדע‬
‫המוזיאון הלאומי כינס מומחים ואנשי״מדע‪ ,‬הללו בדקו את‬
‫הכתבים והגיעו למסקנה‪ ,‬כי זהו זיוף נועז ומחוכם‪ .‬המוזיאון‬ ‫אנגלי‬
‫לא פירסם את המסקנות ומנהליו טענו‪ ,‬כי יעבור עוד זמן רב‬
‫עד שהחוקרים יגיעו למסקנות‪ .‬לשפירא לא היתה סבלנות‬ ‫בשנת ‪ 1868‬נתגלתה בעבר הירדן‪ 64 ,‬קילומטר דרומית‬
‫לרבת־עמון‪ ,‬בכפר דיבאן)הוא דיבון המקראי( מצבת אבן‬
‫והוא נסע ללונדון והציע את המגילות למוזיאון הבריטי‪.‬‬ ‫בזלת בגובה מטר ועליה חקוקה כתובת‪ .‬הארכיאולוג‬
‫הגילוי נודע ברבים‪ ,‬העתונות הבריטית סיפרה על כך‬ ‫הצרפתי קלרמוו״גאנו שחי בירושלים יצא למקום ועשה‬
‫בעמודים ראשונים‪ .‬המגילות הוצגו במוזיאון הבריטי‬ ‫מהכתובת העתק של גבס‪ .‬הבדואים שגילו את האבן סבורים‬
‫והאנגלים התלהבו‪ ,‬נגד עיניהם רואים הם כתבים ראשונים‬ ‫היו שהזרים מתעניינים בה‪ ,‬כיוון שמצוי בה אוצר וביקעו‬
‫של התורה! ראש הממשלה הבריטית ביקר בתצוגה‪ .‬כפי‬ ‫אותה לחתיכות‪ .‬אוצר לא מצאו‪ .‬קלרמוךגאנו שב עם‬
‫שנמסר‪ ,‬הקציב האוצר הבריטי כסף לרכישת המגילות‬ ‫קבוצת צרפתים ולפי העתק הגבס שעשה הרכיב מחדש את‬
‫האבן ורכש אותה מהבדואים בשביל מוזיאון ״הלובר״‪ ,‬שם‬
‫ואמרו‪ ,‬שהסכום הנדרש הוא כמיליון לירות שטרלינג‪.‬‬ ‫מנוחתה כבוד עד היום‪ ,‬הלא היא ״כתובת מישע״ הנודעת‪.‬‬
‫קלרמון־גאנו הצרפתי בא לאנגליה וביקש לבדוק את‬ ‫אבן זו עוררה התרגשות רבה באירופה שכן‪ ,‬זו פעם‬
‫המגילות‪ .‬המומחים האנגלים ושפירא סירבו לו‪ .‬הוא ראה‬ ‫ראשונה‪ ,‬גילו מעין ״הוכחה״ למסופר בתנ״ר‪ .‬בכתובת‪,‬‬
‫אותן רק בהצצה חטופה ואחר־כך בתצוגה‪ ,‬בתנאי אור‬ ‫מהמאה ה״‪ 9‬לפני הספירה‪ ,‬הודה מלך מואב מישע‪ ,‬לאלוהיו‪,‬‬
‫גרועים‪ .‬קלרמון־גאנו פירסם מאמר והכריז‪ ,‬כי המגילות‬ ‫על שהושיעו מידי מלך ישראל‪ .‬על’ מאורע זה אנו יודעים‬
‫מזוייפות‪ .‬הוא טען‪ ,‬כי שפירא‪ ,‬שהיה סוחר בספרי תורה‪,‬‬ ‫מספר מלכים ב׳ פרק ג׳‪ ,‬שם מסופר על מלר ישראל ומלו‬
‫קצץ יריעות צרות משולי ספרי תורה עתיקים ועליהן כתב‬ ‫יהודה ומלך אדום שיצאו להילחם במישע מלד מואב‬
‫את הנוסח‪ ,‬שהושפע מתורת ביקורת המקרא של אותם‬
‫ימים‪ .‬שפירא טען שהוא איננו מומחה בכתבי יד ולא יכל‬ ‫ונכשלים‪.‬‬
‫לזייפם בעצמו ואילו הבדואים שמכרו לו אותם קיבלו סכום‬
‫קטן מאוד ולא היה כדאי להם לזייף תמורתו את המגילות‪.‬‬ ‫‪ 700‬ו חרסים ופסלונים‬
‫אולם המומחה הבריטי‪ ,‬שבדק את המגילות קבע אף הוא‪:‬‬
‫כאמור‪ ,‬גילוי זה גרם להתעניינות רבה באירופה‬
‫זיוף!‬ ‫בעתיקות ארץ־ישראל ואמנם‪ ,‬מייד לאחר מכן הוצעו‬
‫למכירה חרסים ופסלונים רבים ועליהם כתב עברי קדמון‪,‬‬
‫ממיליון שטרלינג — ל־‪18‬‬ ‫שנאמר עליהם כי נתגלו בעבר הירדן‪ .‬מפיצם של אותם‬
‫עתיקות היה משה ויליאם שפירא‪ ,‬יהודי שהשתמד‪ ,‬בעל‬
‫שפירא הנלעג נסע לאירופה‪ ,‬התגלגל מעיר לעיר‪ ,‬וב־‪9‬‬ ‫חנות לעתיקות בירושלים‪ .‬הוא אמר‪ ,‬כי קשר קשרים עם‬
‫במרס ‪ 1884‬איבד את עצמו לדעת ביריה במלון בעיר‬ ‫בדואים מעבר הירדן והללו מביאים לו חרסים ופסלונים‬
‫רוטרדם בהולנד‪ .‬המגילות נמכרו במכירה פומבית כזיופים‬ ‫עתיקים משם‪ .‬המוזיאון של ברלין שקינא בצרפתים‬
‫וב״לובר״ בעלי כתובת מישע‪ ,‬קנו אצל שפירא את כל‬
‫תמורת ‪ 18‬וחצי לירות שטרלינג‪.‬‬ ‫החרסים והפסלונים שהציע — ‪ 1700‬במספר‪ .‬אבל לא עבר‬
‫וכך נשתכח אותו עניין מגילות עד שעלה שוב‪ .‬היה זה‬ ‫זמן רב וקלרמון־גאנו שבדק את החרסים והפסלונים קבע‬
‫לאחר שנתגלו המגילות הגנוזות במערת קומראן בשנת‬
‫‪ . 1947‬היו שהעלו את ההשערה‪ ,‬כי אם יכלו להישמר‬ ‫בבירור‪ :‬זיופים!‬
‫מגילות בצד המערבי של ים־המלח‪ ,‬אולי נשמרו גם בצד‬ ‫שפירא שהרוויח כסף רב מהעתיקות טען‪ ,‬כי הוא איננו‬
‫המזרחי‪ ,‬בנחל ארנון‪ ,‬ואותן מגילות של שפירא היו‬ ‫מומחה ולא ידע על הזיופים שאותם ביצע עוזרו סלים‬
‫אמיתיות‪ ...‬בהשערה זו דבק אחד מחוקרי מגילות ים־המלח‬
‫הנודעים ג׳ון אלגרו‪ ,‬שגם פירסם ספר בנושא זה‪ ,‬אולם רוב‬ ‫שרימה גם אותו‪.‬‬
‫החוקרים לא הסכימו לו‪ :‬הוכח ששפירא עסק בזיופים בקנה‬ ‫לאחר שלושים שנה‪ ,‬ב־‪ ,1902‬נפגש החוקר אברהם יהודה‬
‫מידה גדול ולא עולה על הדעת‪ ,‬שבעניין המגילות — דיבר‬
‫אמת‪ .‬אמרו להם‪ :‬אולי קרה מה שקרה באותו סיפור על‬
‫הרועה שצעק ׳זאבים‪ ,‬זאבים׳ והתברר כי היתל ואחר־כך‪,‬‬
‫משבאו באמת זאבים וצעק — איש לא בא לעזרתו כיוון‬

‫שלא האמינו לו‪...‬‬
‫המגילות עצמן נעלמו‪ ,‬איש לא יודע היכן הן‪ .‬והעניין‬

‫נשאר תעלומה‪ :‬האם מגילות שפירא היו בכל זאת אמת?!‬

‫לעיון נוסף‪ :‬בת ירושלים הקטנה — מרים‬

‫הרי; ״אבן משקל מגולפת״ ‪ -‬נחמן‬

‫אביגד‪ ,‬קדמוניות כרך ב‪ /‬חוברת ‪ ;2‬צבי‬

‫אילן ‪ -‬״דבר״ ‪ 0.75‬ו ‪ 4.‬ו ; הפסל מעפולה‬

‫‪ -‬דליה מזורי‪ ,‬״מעריב״ ‪.7.11.75‬‬

‫‪22‬‬