Page 23 - etmol 91

‫בחינם ונבנה עליו בית‪ ,‬אבל אז לא שמתי לב לדברים‬ ‫תחת עץ הג׳ומס הזה כדי שיראו כולם שהגיע שומר יהודי‬
‫האלה‪ .‬אהבתי את השמירה ואת ההרפתקאות ולא היה‬ ‫שלא מפחד‪ .‬וכך ישנתי על החול במשך כמה חודשים‪.‬‬

‫איכפת לי לישון בחוץ על החול‪.‬‬ ‫רוב הצרות באו על בית־וגן בגלל שישבה על הדרך של‬
‫בערבים הייתי יושב עם השומרים הערביים ליד הבית‬ ‫שיירות הגמלים שבאו מהדרום אל העיר יפו וחזרו ממנה‪.‬‬
‫של דננברג‪ ,‬היינו אוכלים צנוניות ומספרים סיפורים‪.‬‬ ‫בדרך כלל עברו השיירות לאורך שפת הים‪ ,‬אבל לפעמים‬
‫לפעמים הייתי הולך לבקר אצל הערבים בג׳בליה‪ .‬הייתי‬ ‫היו מקצרים מובילי השיירות את הדרך‪ ,‬עוברים בין בתי‬
‫קושר את הסוס לעמוד של בית״הקפה‪ ,‬יושב איתם‪ ,‬שותה‬ ‫הישוב וגונבים מהחצרות ומהבתים‪ .‬לא עזרו האיומים‬
‫קפה ומעשן נרגילה‪ .‬היחסים שלנו היו טובים מאוד ולא‬ ‫והמכות והגניבות נמשכו‪ ,‬עד שיום אחד הלכתי לתחנה‬
‫פעם עזרו לי לתפוס את הגנבים‪ .‬יום אחד מצאתי אותם‬ ‫הווטרינארית הממשלתית ביפו ואמרתי להם שהגמלים‬
‫בוויכוח גדול‪ .‬הם אספו כסף לבניית מסגד והיו שם ערבים‬ ‫שעוברים בשכונה חולים במחלה מדבקת‪ .‬באו שוטרים‬
‫שלא רצו לתרום‪ .‬הוצאתי לירה ונתתי להם‪ .‬התביישו‬ ‫ולקחו גמלים לבדיקה בקרנטינה‪ ,‬ומאז התרחקו השיירות‬
‫הערבים שיהודי תורם לבנית המסגד ונתנו גם הם‪ .‬אחר־כך‬
‫סיפרו בכל יפו שדאוד״אל־נטור )כך כינו אותי ‪ -‬״דוד‬ ‫מבתי הישוב‪.‬‬
‫השומר״( מבית פיגן‪ ,‬תרם לבנית המסגד וזה עזר להם‬ ‫ליד עץ הג׳ומם שמתחתיו ישנתי בחודשים הראשונים‪,‬‬
‫לאסוף הרבה כסף‪ .‬גם בזמן שהיה מסוכן לעבור ביפו הייתי‬ ‫היתה באר המים של בית״וגן‪ .‬מגדל מים לא היה עדיין‪ ,‬רק‬
‫מסתדר איתם‪ .‬פעם היו צריכים לקחת יולדת לבית־החולים‬ ‫כמה חביות על עמודי עץ‪ ,‬אחד מתושבי המקום בשם‬
‫״הדסה״ בתל־אביב והנסיעה דרך יפו היתה מסוכנת מאוד‪.‬‬ ‫דננברג היה אחראי על הספקת המים‪ .‬הבית שלו היה רחוק‬
‫התנדב אלכסנדר הנהג לקחת את האשה באוטובוס ואני‬ ‫מהבאר ודננברג היה משקיף במשקפת אל המצוף של‬
‫ליוויתי אותם‪ .‬ישבתי עם הרובה על הגג של האוטובוס‬ ‫החביות כדי לדעת מתי להפסיק את המשאבה‪ .‬לפעמים היה‬
‫ושמעתי את הערבים מסביב אומרים‪ :‬״דאוד אל נטור ‪-‬‬ ‫דננברג נרדם והמים היו עולים ונשפכים מהחביות‪ .‬ואז היו‬
‫שומעים את צעקות השומרים ״יה חווג׳ה‪ ,‬דרדר!״ ודננברג‬
‫דאוד אל נטור ‪ -‬דאוד אל נטור״ ולא נגעו בנו לרעה‪.‬‬ ‫היה עולה על החמור והולך לסגור את המשאבה‪ .‬בבית־וגן‬
‫אפשר היה לסדר הכל בצעקות‪ .‬היית עולה על גבעה והקול‬
‫בדרך כלל היו יחסים טובים בין ג׳בליה לבין בית־וגן‪.‬‬ ‫שלך היה מתגלגל על הדיונות מקצה אחד של השכונה עד‬
‫כשחפרו אצלנו בארות נוספות‪ ,‬העבירו צינור מים לג׳בליה‬
‫והם שתו מהבארות שלנו‪ .‬וכשהיו הערבים צריכים רופא‬ ‫לקצה השני‪.‬‬
‫היו באים אל ד״ר פומפיאן‪ ,‬הרופא של השכונה‪ ,‬מושיבים‬ ‫משאבת המים של הבאר לא הספיקה לספק מים לכל‬
‫אותו על חמור ולוקחים אותו לג׳בליה‪ .‬וכשחגגו הערבים‬ ‫השכונה בבת אחת‪ .‬חילקו את השכונה לארבעה אזורים וכל‬
‫לכבוד הקדוש שלהם בנבי״רובין‪ ,‬היו יוצאות מיפו שיירות‬ ‫אזור קיבל מים לפי התור‪ .‬לפעמים היתה המשאבה מתקלק­‬
‫הגמלים בצילצולי פעמונים ונגינת חלילים‪ ,‬וכשעברו ליד‬
‫בית״וגן היו מזמינים אותנו לחגוג איתם‪ ,‬הגישו כבשים‬ ‫לת ואז היו לוקחים את הפחים ומביאים מים מג׳בליה‪.‬‬
‫צלויים ואורז‪ ,‬רקדו דבקות וערכו מרוצי סוסים ואנחנו‬
‫כדי להגיע מתל״אביב לבית״וגן היו צריכים לנסוע דרך‬
‫נשארנו איתם עד אור הבוקר‪.‬‬ ‫יפו עד ג׳בליה ומשם ללכת בחולות עד בית״וגן‪ .‬כשסללו‬
‫כשפרצו מאורעות ‪ 1936‬התקלקלו היחסים בינינו לבין‬ ‫את הכביש הראשון מג׳בליה לבית־וגן‪ ,‬אמר המהנדס‬
‫הערבים וגם אבו עזאד ושני בניו נעלמו מהמקום‪ .‬הערבים‬ ‫שצריך לעשות ירידה כדי שבחורף לא יהיו שלוליות כמו‬
‫התחילו לירות מהפרדסים של ג׳בליה וגם ניסו להתנפל על‬ ‫בכבישים של תל־אביב‪ .‬התחילו לסלול את הכביש ועשו‬
‫הישוב‪ .‬בתקופה הזו הקימו את המועצה״המקומית ושינו את‬ ‫ירידה כזו‪ ,‬עד שראו שהכביש הזה‪ ,‬במקום שיגיע לבית״וגן‬
‫שם המקום לבת״ים‪ .‬אבל‪ ,‬בגלל המאורעות עזבו הרבה‬
‫אנשים את הישוב וראש המועצה ישראל בן״ציון‪ ,‬היה עומד‬ ‫יכנס לתוך האדמה‪ .‬עצרו את העבודה‪ ,‬מילאו חזרה בחול‬
‫וסללו מחדש‪ .‬הכביש הזה הגיע מג׳בליה עד החנות של‬
‫בתחנת האוטובוס ומתחנן לפני העוזבים שישארו‪.‬‬ ‫קולודצקי )היום רוטשילד פינת הרצל(‪ ,‬ושם היתה תחנת‬
‫כשהתגברו המאורעות נתנו לנו האנגלים כמה רשיונות‬ ‫האוטובוס‪ .‬את עזירות האוטובוס הראשון מבית״וגן לתל'‬
‫לרובים כדי שהתושבים יוכלו לעזור בשמירה וגם גייסו‬ ‫אביב הקימו תושבי המקום‪ ,‬ליטוין ועוד שותפים‪ ,‬שקראו‬
‫כמה גפירים‪ .‬כשהערבים היו מנסים להתנפל על השכונה‪,‬‬ ‫לעצמם ״איגוד נהגי בית־וגן״‪ .‬הם קנו אוטובוס ערבי קטן‬
‫הייתי דוהר אליהם בצעקות ויריות והם היו בורחים‪ .‬אני‬ ‫עם שני ספסלים לאורך והתחילו להוביל נוסעים‪ .‬אבל‬
‫חושב שהצעקות והקללות שלי הפחידו אותם לא פחות‬ ‫בימים ההם לא היו מספיק נוסעים ולא היתה להם פרנסה‪.‬‬
‫מהיריות שיריתי בהם‪ .‬במשך כל הזמן הזה המשכתי לשבת‬ ‫התחילו להוביל באוטובוס סחורה ואת הנוסעים הושיבו על‬
‫עם הערבים בבית״הקפה שבג׳בליה כאילו לא היו מאורעות‪.‬‬
‫כך היה גם בשנת ‪ 1947‬עם פתיחת המאבק על הקמת‬ ‫השקים וככה נסעו‪.‬‬
‫המדינה‪ .‬היחסים הטובים שהיו לי עם הערבים עזרו לי‬ ‫בית־וגן היתה שכונה דתית‪ .‬מי שרצה לקנות מגרש‬
‫לעכב את המלחמה בינינו‪ .‬בימים הראשונים של מלחמת‬ ‫במקום היה צריך לחתום אצל הוועד שהוא שומר מסורת‪.‬‬
‫השיחרור הייתי הולך אליהם ומשפיע עליהם שלא ירו‬ ‫בוועד היו אנשים דתיים מאגודת ״אחווה״ שהיתה בעלת‬
‫עלינו‪ ,‬וכשהיו יריות מהכיוון שלנו היו הערבים מזמינים‬ ‫האדמות של בית״וגן‪ .‬הם ישבו בתל״אביב והיתה להם דעה‬
‫אותי והיינו עושים בירור‪ .‬יום אחד אמרו לי הערבים‬ ‫בכל העניינים של בית־וגן‪ .‬פעם בא אליהם בלובשטיין‬
‫שחיילים עירקים הגיעו ליפו וביקשו ממני שלא אבוא יותר‪,‬‬ ‫שניהל פעולות תרבות בבית״העם בתל״אביב‪ ,‬רצה לקנות‬
‫כי לא יוכלו להיות אחראיים יותר לחיי‪ .‬ואז התחילה גם‬ ‫מגרש בבית״וגן ולבנות בית־עם‪ .‬אמר לו הוועד שזה יוציא‬
‫את הנוער לתרבות רעה‪ .‬כשרצו לבנות במקום בית־ספר‬
‫המלחמה בגבולנו‪.‬‬ ‫התנגד הוועד שיעשו מגרש למשחקים ולספורט‪ .‬אמרו שזה‬
‫הייתי שומר בבת״ים עד שנת ‪ .1956‬הצטרפו אלינו‬ ‫לא מתאים לחינוך הדתי‪ .‬בשבתות היו סוגרים את הכניסה‬
‫שומרים נוספים ואת הסוסים החלפנו בג׳יפים‪ .‬בת־ים גדלה‬ ‫לבית־וגן בשרשרת ואבו עזאד היה שומר עליה‪ .‬פעם‬
‫במהירות‪ ,‬היום היא עיר שיש בה יותר ממאה״אלף נפש‪.‬‬ ‫הסתכסך אבו עזאד עם אנשים שרצו להיכנס‪ ,‬והסתלק‬
‫הבתים הרבים והגדולים כיסו את החולות ובתי בית־וגן‬ ‫מהמקום‪ .‬באו שני יהודים דתיים ונשכבו על הדרך וחסמו‬

‫המעטים‪ ,‬המפוזרים בדיונות‪ ,‬נשכחו‪.‬‬ ‫את הכניסה עד שהגיעו האנגלים וסילקו אותם במכות‪.‬‬
‫ליד האדמות של בית־וגן היו אדמות שקנה יהושע חנקין‬
‫‪23‬‬ ‫מ״הכשרת הישוב״‪ .‬כששמע שיש במקום שומר יהודי קרא‬
‫לי למשרד שלו בתל״אביב והציע לי שאשמור גם על אדמות‬
‫״הכשרת הישוב״‪ .‬הבאתי את אחי חיים שיעזור לי בשמירה‬
‫והרווחנו עוד כמה לירות‪ .‬חנקין גם הציע לנו שניקח מגרש‬