Page 21 - etmol 91

‫כלים שונים עשויים מפחי נפט‬ ‫נודדים )סנדלרים‪ ,‬ספרים או נגרים(‬ ‫מנורה עשויה מפח נפט‬
‫החזיקו בהם את כלי עבודתם‪ .‬בבואם‬
‫הגגות )רעפי מרסיי(‪ .‬כך נוצרו מעין‬ ‫למקום‪ ,‬נהפכו הפחים לכסאות ולשולח‪-‬‬ ‫כל התושבים למלחמה במזיק ועל כל‬
‫שפופרות של בדיל שנצטבר מ״נטיפת״‬ ‫נות עבודה‪ .‬ועוד‪ :‬פחים צמודים ללא‬ ‫אזרח הוטלה החובה להמציא מספר‬
‫הפחים‪ .‬בדיל זה שימש לכיסוי חלקם‬ ‫מחיצה ביניהם שימשו כלי‪-‬שיט לילדי‬
‫הפנימי של כלי הנחושת )ליבון(‪.‬‬ ‫יפו ובמקומות אחרים‪ ,‬בתוכם הפליגו‬ ‫קבוע של פחי נפט מלאי ארבה‪.‬‬
‫במרכזים היהודיים נעשתה מלאכה זו‬ ‫תוך חתירה בידים בתוך ביצות יפו‬
‫במלוא התנופה בחודש שלפני חג‬ ‫בחודשי החורף ואף יצאו לעתים לים‬ ‫חצאי פחים שימשו לשאיבת מים‬
‫הפסח‪ ,‬כשהכשירו כלי מטבח לפסח על‬ ‫הפתוח‪ ,‬כדי להתקרב לאניות ולקבל‬ ‫מבור או מבאר‪ .‬כן שימשו חצאי פחים‬
‫ידי הלבנתם‪ .‬מפיק‪-‬הבדיל מהפחים היה‬ ‫לשתילה‪ ,‬כמנבטות או עציצים לצמחים‬
‫סובב אז בשכונות היהודיות ומכריז על‬ ‫בקשישים במזון ובכסף בזכות העזתם‪.‬‬ ‫קטנים‪ .‬שטיפת כלים‪ ,‬החזקת פירות‪,‬‬
‫אומנותו‪ .‬בני הארץ הוותיקים זוכרים‬ ‫בדפנות פחי הנפט השתמשו גם להק­‬ ‫חימום החדר בפחמים ובישול ‪ -‬נעשו‬
‫עדיין את ההכרזות הקולניות ‪ -‬״ואיסען‬ ‫מת מבנים זמניים או בנייני משק‪:‬‬ ‫גם הם באמצעות חצאי פחים‪ .‬כן צלו‬
‫פיילעס״‪ ,‬״ואיסען קעסעלאך״ שקראו‬ ‫סככות‪ ,‬אורוות‪ ,‬רפתים ודירים‪ ,‬וגם‬ ‫עליהם מיני בשר מעל לסורג־רשת‬
‫כמלונות לכלבים‪ .‬גם בעלי‪-‬מלאכה‬ ‫שמעל לפחמים או על גבי שיפודים‪.‬‬
‫אומנים אלו לפני הפסח‪.‬‬ ‫שונים הקימו פחונים כבתי‪-‬מלאכה‪.‬‬ ‫מחצית הפח שימשה מעין אח מבוערת־‬
‫במלחמת העולם הראשונה החרימו‬ ‫יותר מאוחר התחילו גם להקים מפחים‬ ‫מטולטלת )מנקל בערבית‪ ,‬מנגל בתור­‬
‫התורכים את פחי הנפט ואלפי הפחים‬ ‫מבנים קלים למגורים‪ .‬כך קמו שכונות‬ ‫כית( בייחוד אם נחתך־נחצה הפח‬
‫הובלו דרך מדבר סיני כדי להרכיב מהם‬ ‫שלמות של פחונים על‪-‬ידי מחוסרי‬ ‫לאורכו והונח אופקית‪ .‬שני פחים‬
‫אסדות‪ ,‬בהן ניסו לחצות את תעלת‬ ‫אמצעים ומעון‪ ,‬שכונות אלו כונו חרת‪-‬‬ ‫צמודים זה לזה כשהם שבורים ״לרו­‬
‫סואץ‪ .‬בתקופת המנדט‪ ,‬עם הובלת‬ ‫א‪-‬טאנק ‪ -‬שכונת‪-‬רובע‪-‬הפחים או‬ ‫חב״‪ ,‬שימשו כארונות אוויר‪ ,‬ככלי‬
‫הנפט והבנזין במיכליות לחיפה והזרמ־‬ ‫בויות‪-‬א‪-‬טאנק ‪ -‬בתי הפחים‪ .‬לעתים‬ ‫קיבול ללחם ולמצרכים אחרים בשעת‬
‫תם בצינורות לבריכות שבחוף‪ ,‬הקימה‬ ‫קמו בתי‪-‬פח בני שתי קומות‪ .‬בדווים‬ ‫הובלתם על גבי חמור‪ .‬שני פחים‬
‫חברת ״של״ בית‪-‬חרושת לפחים בחיפה‬ ‫ופלחים וכן תושבי החורן ‪ -‬החורנים ‪-‬‬ ‫צמודים זה לזה כשהם מונחים לאורך‬
‫שעבדו בו ששים פועלים ותפוקתו‬ ‫שבאו לחפש עבודה בארץ בתקופת‬ ‫ובתוכם פחמי‪-‬עץ שימשו גם לכירים‪.‬‬
‫המנדט‪ ,‬הקימו להם צריפוני פח ליד‬ ‫לא אחת נפתח הדופן הקדמי וחובר‬
‫היתה כ‪ 6000-‬פחים ליום‪.‬‬ ‫הערים הגדולות‪ .‬נפתחו חנויות בצרי‪-‬‬ ‫בצורת דלת להקלת הכנסתם של התב­‬
‫השינויים בדרכי ההובלה של הנפט‬ ‫שילים פנימה‪ :‬מתחתו הוצבו פרימוסים‪,‬‬
‫המזוקק ושל הבנזין והפעלת בתי‪-‬‬ ‫פוני פחי הנפט ואפילו בתי‪-‬ספר‪.‬‬ ‫פתיליה‪ ,‬מנורה או מבער נפט מאולתר‪,‬‬
‫הזיקוק בחיפה הביאו לדחיקתו של פח‬ ‫כדי לבשל או לחמם )בייחוד בשבת( את‬
‫הנפט ולהפחתה ניכרת בשימוש בו‪.‬‬ ‫רבים הכלים והמכשירים שנעשו‬
‫הופעת הג׳ריקנים במלחמת העולם‬ ‫מלוחות‪-‬דפנות של פחי הנפט‪ ,‬המדובר‬ ‫התבשיל‪.‬‬
‫השניה ואחר‪-‬כך‪ ,‬עם קום המדינה‪,‬‬ ‫בכלים ובחפצים שאין רואים עוד בהם‬ ‫עם הובלת הנפט ברכבות ממצרים או‬
‫הצפת השוק בכלי פלסטיק דחקו עוד‬ ‫את דמותו המקורית של מיכל הנפט‪.‬‬ ‫הבאתו באופן ישיר בטנקרים לנמל‬
‫יותר את השימוש בפח הנפט ועד היעל­‬ ‫פחחי הארץ פירקו את הפחים‪-‬המיכלים‬ ‫חיפה ולאחר מכן‪ ,‬עם ייצורו בבתי‪-‬‬
‫מותו לגמרי‪ .‬אבל ראוי הוא לשבח על‬ ‫ומפח המתכת התקינו קומקומים‪ ,‬משא­‬ ‫הזיקוק‪ ,‬עבר זמנה של תיבת העץ‪,‬‬
‫מאה השנים‪ ,‬שאותו כלי מיכל לנפט‪,‬‬ ‫בות קטנות לשאיבת הנפט‪ ,‬חנוכיות‪,‬‬ ‫שלתוכה הוכנסו הפחים‪ ,‬ואת מקומה‬
‫שימש בכל הדרכים האפשריות את‬ ‫כדי רחצה מיועדים לנטילת ידיים‬ ‫ככלי קיבול של משא‪-‬חמור ירשו פחים‪,‬‬
‫תושבי הארץ‪ ,‬וראוי הוא לתצוגה עם‬ ‫ורגלים במסגדים‪ .‬כן התקינו מכונות‬ ‫ומשא חמור היה לא רק ארבע פחים‬
‫כלי הארץ השונים ששימשו אותה מאז‬ ‫בישול על ספירט וגרופיות לגרגרי‬ ‫״עומדים״ כי אם גם ארבעה ״שכובים״‪.‬‬
‫תבואה‪ ,‬גריסים‪ ,‬סוכר‪ ,‬מלח קפה וכדו­‬ ‫כך הובילו רוכלים נודדים בדים וסיד‪-‬‬
‫ימים קדמונים ועד היום‪.‬‬ ‫מה‪ .‬פחיות עגולות שימשו כמחזירי‪-‬אור‬ ‫קית למכירה בכפרים ובעלי מקצוע‬
‫לעששיות נפט‪ ,‬להגברת אורן‪ .‬מפח‬
‫התקינו כלי‪-‬חימום שונים וכן תנורים‪.‬‬
‫מפח עשו תבניות ללחם שהכניסו לתנור‬
‫ולטאבון וכן דפוסים לעוגות ולעוגיות‪.‬‬
‫לוח בודד של פח שימש גם כמכשיר‬
‫לימוד‪ .‬בימים ההם לא היו מחברות‪,‬‬
‫בייחוד בבתי‪-‬הספר המיועדים לבני‬
‫הפלחים‪ ,‬והתלמידים כתבו בקולמוסי‬
‫קנים על‪-‬גבי לוחות עץ מסויידים‪ .‬לוח‪-‬‬

‫הפח בא במקום לוח העץ‪.‬‬
‫גם ידיות הפח לא נזרקו לאשפתות‪.‬‬
‫הן הוצאו‪ ,‬כופפו‪ ,‬נסגרו בצורה מעוגלת‬
‫ונהפכו לחוליות של שרשרות אשר‬
‫שימשו להעלאת דליים או פחים מן‬
‫הבור או מן הבאר‪ .‬את הבדיל המצוי‬
‫בפח ניצלו כציפוי וכחומר הלחמה‪.‬‬
‫לתוך מדורה הכניסו לוחות של פחים‬
‫מפורקים ולאחר שכיבו את האש אספו‬
‫את טיפות הבדיל שירד‪-‬נזל מן הפחים‬
‫ויצקו אותן לתוך השקעים של רעפי‬

‫‪21‬‬