Page 17 - etmol 91

‫שליחים נוספים‬ ‫בשנת ‪ 1842‬הגיע לירושלים הבישוף הראשון מטעם‬
‫הכנסיה האנגלית‪ ,‬היהודי הגרמני המומר מיכאל סלומון‬
‫בשנת ‪ 1848‬שלח שפיטלר שני שליחים גרמנים נוספים‬ ‫אלכסנדר‪ ,‬שייצג גם את הפרוטסטנטים הגרמנים‪ .‬שלוש‬
‫מכרישונה לירושלים‪ :‬את סמואל מילר ואת היינריך‬ ‫שנים שימש אלכסנדר כבישוף ירושלים ומת פתאום בעת‬
‫באלדנספרגר‪ ,‬כדי לחזק את ידי פאלמר ושיק‪ .‬התגבורת‬ ‫מסע בסיני‪ .‬עתה הגיע תורו של המלך הפרוסי להציע‬
‫איפשרה לגבש את חבורת הנערים שטיפלו בהם למעין‬ ‫בישוף והוא בחר בכומר השוויצרי סמואל גובאט‪ ,‬ידיד של‬
‫״בית ספר״‪ ,‬וליתר דיוק ‪ -‬לכיתת לימוד‪ .‬אולם מצבם של‬ ‫שפיטלר‪ .‬זמן קצר לאחר בואם של שני השליחים לירושלים‬
‫השליחים ושל תלמידיהם היה קשה מאוד והעזרה שקיבלו‬ ‫החל גובאט לכהן בתפקידו והוא הצליח לשכנע את שפיטלר‬
‫משפיטלר לא היתה רבה‪ .‬אנשי הכנסיה האורתודוכסית‬ ‫להגדיל את התמיכה בפעילותם‪ .‬שפיטלר‪ ,‬שחסך מאוד‬
‫והקתולית חשדו בשליחים כי הם מבקשים להעביר את‬ ‫בכספים עשה זאת בדרך מיוחדת‪ :‬הוא שלח לשני ״האחים״‬
‫הנערים אל האמונה הפרוטסטנטית ובאו אל בית‪-‬הספר‬ ‫משלוח גדול של שעוני־קוקיה מפורקים‪ .‬שיק הרכיבם‬
‫והוציאו בכוח הזרוע את התלמידים‪ .‬המציאות הקשה‬ ‫ומכרם‪ ,‬והם היו סנסציה בחוצות ירושלים‪ .‬״השעונים‬
‫הביאה את השליחים למסקנה כי אם הם רוצים לשרת את‪.‬‬ ‫הרבים והיפים הסבו לי שמחה גדולה ‪ -‬כתב שיק לשפיטלר‬
‫הכנסיה הפרוטסטנטית אזי שומה עליהם להשתלב במוסדות‬
‫של המיסיון האנגלי בירושלים‪ .‬בדרך זו יוכלו לא רק‬ ‫‪ -‬אך עלי להישמר מאוד פן איהפך בעצמי לשעון״‪.‬‬
‫להתגבר על חרפת הרעב שגזר עליהם שפיטלר מרוב‬ ‫מהבחינה הכלכלית באה לשני השליחים הקלה‪ ,‬אך שיק‪,‬‬
‫דאגתו לקופת ״מיסיון עולי הרגל״ ‪ -‬הוא גם אסר עליהם‬ ‫שעשה ימים ולילות בתיקון השעונים ובהרכבתם‪ ,‬שאל‬
‫לשאת נשים שמא יגדלו הוצאותיהם ‪ -‬אלא אף ליהנות‬ ‫בודאי את עצמו‪ ,‬האם לשם התקנת שעוני״קוקיה בבתיהם‬
‫של עשירי ירושלים בא אל העיר״הקדושה‪ .‬מכל מקום לא‬
‫מחסותה המדינית של הקונסוליה הבריטית‪.‬‬ ‫נותרה לו ברירה‪ ,‬וכל עוד היה קשור בבאזל היתה ההתעס­‬
‫בנובמבר ‪ 1850‬פרש שיק מבית״האחים והעתיק את‬ ‫קות בשעונים מקור פרנסתו העיקרי‪ .‬ואולם במרוצת הזמן‬
‫מגוריו אל ״בית התעשיה״ של ״המיסיון הלונדוני להפצת‬ ‫הדביק ההיצע את הביקוש ובני ירושלים לא רצו יותר‬
‫הנצרות בקרב היהודים״‪ .‬הוא קיבל על עצמו את הפיקוח‬
‫על החינוך המקצועי שניתן שם למומרים‪ .‬כעבור חודשיים‬ ‫בשעוני־קוקיה ואחת האכזבות המרות שידע שיק בראשית‬
‫פרש גם פאלמר והיה למורה בבית״הספר של גובאט‪,‬‬ ‫תקופת שהותו בארץ הייתה מסע רצוף סיכונים ותלאות‬
‫ואחריהם הלך גם באלדנספרגר‪ ,‬שהיה לאב־הבית בבית־‬
‫הספר של גובאט‪ .‬בבית״האחים נותר רק מילר לבדו‪.‬‬ ‫לשכם‪ ,‬שבמהלכו לא הצליח למכור שם אפילו שעון אחד‪.‬‬
‫בשלהי ‪ 1854‬עלה בידי שפיטלר להחיות את בית״האחים‪.‬‬ ‫בכל אופן‪ ,‬התעסקותו בשעונים היתה בה גם תועלת‪.‬‬
‫ושלח לארץ את יוהאן לודביג שנלר‪ ,‬בראש חבורה של‬ ‫באחד הימים בא המופתי של ירושלים אל שיק לקנות שעון‪,‬‬
‫שישה שליחים‪ ,‬חלוציה של משלחת גדולה מאנשי ״מיסיון‬ ‫ושאל אותו אם יהיה מוכן להכניס את אחד מבניו בסוד‬
‫עולי הרגל״‪ ,‬שאמורה היתה לאייש ‪ 12‬״תחנות״ על ״דרך‬
‫השליחים״‪ ,‬שגובאט ושפיטלר תיכננו להקים בין ירושלים‬ ‫מלאכת השענות‪ .‬שיק נענה בשמחה ואותו שוליה היה‬
‫לחבש‪ .‬אמנם תוכנית רבת״יומרה זו לא הצליחה‪ ,‬אולם‬ ‫לראשון בחבורה קטנה של נערים שהוא ופאלמר החלו‬
‫לשנלר נועד תפקיד חשוב‪ .‬בשנת ‪ ,1860‬בעת הטבח שנערך‬ ‫להעסיק בבית־האחים ‪ -‬כפי שכונה המיסיון ‪ -‬בהוראה‬
‫בנוצרים בלבנון‪ ,‬הורה שפיטלר לשנלר לצאת ללבנון‬ ‫ובעבודת״אדמה בחלקה ששכרו השנים קרוב לביתם‪ ,‬בה‬
‫ולהביא עמו לירושלים יתומים נוצרים פליטי חרב‪ .‬שנלר‬
‫עשה כמצווה ואת הנערים שיכן בבית מגורים שבנה לעצמו‬ ‫גידלו ירקות לשימושם הפרטי‪.‬‬
‫ב״‪ 1856‬הרחק מחומות העיר״העתיקה‪ ,‬בכך הניח את היסוד‬ ‫בשלהי קיץ ‪ 1847‬חלו שיק ופאלמר ובמשך ימים רבים‪,‬‬
‫ל״בית היתומים הסורי״‪ ,‬שנודע בעיקר בשם ״שנלר״‪,‬‬ ‫שבהם הוטרדו קשות מן הפחד שייאלצו לעשות בביתם‬
‫והפך למוסד המיסיונרי הפרוטסטנטי הגדול ביותר במזרח־‬ ‫חורף נוסף ללא תנור‪ ,‬דאג להם הבישוף גובאט ואשתו‬
‫בנאמנות רבה‪ .‬הוא הורה להביא מאנגליה תנור ברזל ונתן‬
‫להם אותו במתנה‪ .‬אולם שפיטלר שנודע לו על כך ממכתבי‬
‫השליחים‪ ,‬הביע חשש שמא עושה זאת גובאט רק כדי‬
‫להעביר את השנים למוסד החינוכי שלו וכתב מכתב חריף‬

‫לגובאט והזהירו שאם ינהג כך הוא יהיה בעיניו ״כדוד‬
‫המלך שגזל מאוריה הרש את הכבשה היחידה שלו״‪.‬‬

‫קונרדשיק ״בית תבור״‪ ,‬הבית שבנה שיק לעצמו‬