Page 13 - etmol 91
P. 13
משיחיות מיסטית או כיוצא באלה ,וחתימתו היא תמיד סבורני שבקנאים ,נושאי ההתנגדות לרומאים והמאבק
״שמעון בן כוזיבה״ וללא תואר כלל. בהם במלחמת בית שני ,פעמו תקוות משיחיות ממשיות
יותר מאשר בבר כוכבא ולוחמיו .לאחר חורבן הבית והרס
אם כן ,נקל הוא לפרש את אמרתו המפורסמת של רבי ירושלים הפכה ההתנגדות היהודית להתגוננות פאסיבית,
עקיבא ״דין הוא מלכא משיחא״ כדבר דימוי ושבח ,לאמור: לכניעה ,התאבדות ובריחה ,ואילו בימי בר כוכבא נמשכה
״מעשיו של איש זה הם ממש כשל משיח וגואל״ ,ולא המלחמה כמתוכנן .הקנאים ציפו לנס ,וכשבושש לבוא,
נשברו :לא כן לוחמי בר כוכבא -המלחמה נמשכה כסדרה.
כהכרזה על אופיו המשיחי של בר כוכבא עצמו. ולא זו בלבד ,אלא אף יש רמזים נומיסטמטיים כבדי משקל
כי אדריינום ,אשר בשנת 134חזר לרומא)ככל הנראה אחר
אבן ,בר כוכבא טעה בהערכתו .כיום מסתבר ,כי אדריי כיבוש ירושלים( ,נזעק פעם נוספת אל החזית הארץ־
נום היה בדעה שדווקא לשם המשך מדיניות של שלום ושל
התפייסות כלפי פנים וחוץ ,חייב הוא לשלוט במישרין על ישראלית.
גשר היבשות הארץ-ישראלי ולהבטיח שאוכלוסייתה תהא
שלווה ומנהיגותה תזדהה עם האימפריה בכל .כאשר הקיסר עד חורבן ביתר נמשכה הלחימה עוד כשנה ,והדעת
הבין את מימדי המרד ואת אופיו הלאומי-דתי המקיף נותנת כי אדריינוס נטל את התואר ״אימפראטור בפעם
והמעמיק הגיע למסקנה כי עליו לסטות מן המדיניות
הרומית המסורתית .במהלך ללא תקדים כמעט בתולדות השנייה״ רק אחרי כיבוש ביתר בקיץ 135עם גמר ההתנג
רומא מאז הריסת קרתגו ,החליט על הרם שיטתי של הישוב דות היהודית המאורגנת.
בארץ ועל השכחת זיקתה של ארץ ישראל לאומה היהודית,
עד כמה שניהולה הצבאי של המלחמה משתקף מבעד
בין השאר גם על ידי הסבת שמה מיהודה לפלסטינה. לערפל ההיסטוריה ,מתגלה הוא אפוא כמבצע מתוכנן דיטב
אכן בר כוכבא ועוזריו שגו באי הערכת חיוניותה של
ארץ ישראל עבור האימפריה הרומית ואדריינוס ,אך עד וערוך במקצועיות הדרושה.
כמה שניתן להציל מן המקורות של אותם ימים ומהערכת
המצב הצבאי והמדיני ,אין ספק שיכול היה להסיק את נותרה לבדיקה עוד טענה אחת והיא :בר כוכבא לא היה
המסקנות שאליהן הגיע .זאת משתמע גם מפי הסופרים מסוגל להעריך הערכת־מצב שקולה ,משום אופיו ואישיותו.
הרומיים המציינים את חולשותיו של אדריינוס ואת ויתוריו בהסתמך על מאמרי חז״ל הוגדר האיש כרודן מתנשא
המפליגים. וקשוח מחד גיסא וכמשיח שקר מאידך גיסא ,שמחמת
אולם לא רק הטעות בהערכת תגובתו של אדריינוס נטיותיו המיסטיות לא ראה את פני הדברים לאשורם.
הכשילה את המרד .חשובה עוד יותר היתה אי התממשות
כל האילוצים הסבירים שיכלו לכפות על אדריינוס נקיטת טענות אלה חסרות כל בסיס מדעי והן מבוססות על
אגדות בלבד .המרכזית שבהן מאשימה את המצביא היהודי
עמדות גמישות ופיסניות יותר. בקטיעת אצבע בידי כל המתנדבים לשורותיו ,כמבחן לעוז
אמנם המרד עורר מהומות גם במקומות אחרים ולדברי רוחם האישי .אין זו יותר מאגדה שכן אין להעלות על
דיו קאסיוס :״עמים אחרים הצטרפו אליהם )אל היהודים( הדעת שמצביא יפחית בשיעור ניכר כזה את כושר הלחימה
מתוך תאוות בצע ,ואפשר לאמר בהסתייגות מה ,כי העולם
כולו רעש וגעש משום כך״ .גם משה איש חוריני ,אשר של חייליו.
כתב אמנם במאה ה׳ ,אך התבסס על מקורות קדומים ובתוך הטענה בדבר התנשאותו מושתתת על האגדה שבירושל
זה איסטון איש פלה ,בן זמנו של בר כוכבא ,שח לנו כי ״בר מי ,ומקבילותיה ,המדברת בלוחמי בר כוכבא)ואפילו לא בו
כוכבא עשה את מלחמתו בחריפות כזו ,עד אשר נישאו אליו עצמו( אשר בזו לסעד מן השמים וביקשו מאלוהים ש״לא
מבטיהם של כל הסורים ,ארם נהרים והפרסים סרבו לשלם
יסעד ולא יכסוף״.
את המס לרומא״. טענה זו עצמה סותרת את הטענה השלישית :אם בר
אולם מהומות אלו עוררו גם מהלך לא רצוי .בשנת 134 כוכבא ראה עצמו כמשיח השם ,הרי כל פועלו וסמכותו
או 135ניצלו האלנים את התהפוכות שמלחמת בר כוכבא
גרמה להן ופרצו ממושבותיהם בצפון-מזרח הים השחור אל נובעים מן ההשראה האלוהית והכוונתה!
עבר הקווקאז .מלך ההיברים )גרוזיה דהיום( יצא נגד למזלנו באים המימצאים הארכיאולוגיים כדי לסתור את
האלנים והיטה את גלי ההתפרצות למדי הפרתית ועד ללב שלוש הטענות הללו גם יחד :זיקת בר כוכבא לאלוהי
הממלכה הפרתית .איומם של האלנים ,אשר גררו אחריהם ישראל והעמדת חידוש העבודה בבית-המקדש במרכז
התפרצויות נוספות של שכנים מן המזרח ,מנעו מן הפרתים מאווייו ,משתקפות מסמלי המטבעות אשר על-פי המקובל
ליטול יוזמה בחזית שלנו ולבוא לעזרת בר כוכבא ,מה גם באותה תקופה היו הצהרה בפרהסיה של העניינים שבמרכז
שהממלכה הזדעזעה בזעזועים פנימיים של מלחמות אחים תשומת-הלב של הטובע .רוב סמלי המטבעות של בר כוכבא
על כתר המלכות .הדעת נותנת כי לרוע המזל ,היו אז -חזית המקדש ,ארבעת המינים ,הכינור והחצוצרות -
הפרתים במצב שבו היו מעונינים דוקא לשמור בקפדנות על מצהירים על הפולחן בבית-המקדש ועל חגי ישראל .לכך
השלום עם רומא וביקשו למנוע כל עילה לנקיטת יוזמה מצטרפת העדות מן הכתובים :אף בהמולת הקרב הקשה
רומית בגבולם המערבי .על כן ניתן גם להבין מדוע לא ביותר אין בר כוכבא שוכח להבטיח ,במתן הוראות ,את
התממש סיוע יהודי משמעותי מבבל .עד כמה שהסיכוי
להתערבות פרתית היה עם זאת ממשי ביסודו של דבר ,אנו אספקת תשמישי הקדושה לחג הסוכות .מפקד שנהג כך לא
למדים מן העובדה שעשרים ושש שנים בלבד אחר נפילת ידחה עזרת שמים!
ביתר ,נטלו הפרתים יוזמה ויצאו למלחמה ברומא .אולי אם
מלחמה זו היתה פורצת מוקדם יותר ,היו פני הדברים זיקת בר כוכבא לחייליו ניכרת מן הכינוי ״אח״ שבו
נתכנו הלוחמים ומתוכן האיגרת שנמצאה במערת האיגרות
משתנים. ליד ים המלח :״משמעון בר כוסבא לאנשי עין-גדי ...שלום.
בטוב אתן יושבין אכלין ושתין מן נכסי בית ישראל ולא
לעיון נוסף :״הערכת המצב של גר כוכבא״ -מ .גיחון ב״חקדי
דאגין לאחיכן לכול דבר״.
מלחמ ה״ ,מ א סף לזכרו של אלעזר גלילי ,הוצ א ת מערכות .1988 ולעניין הטיעון על כך שראה עצמו כמשיח -בכל מטבעו
תיו ,להוציא הנפקה אחת ,מופיע בר כוכבא בשמו בלבד
13 )שמעון( ובאחת בתואר הרשמי ״שמעון נשיא ישראל״.
אותו תואר מופיע גם בתעודות ממדבר יהודה .אילו טען
למשיחות כי אז היה טוען למלכות ,ואין זכר לכך בתעודות.
לעומת זאת ,יש רמזים כי אפילו בשעת המאבק המלחמתי
לא הופיע כשליט יחיד ,שהרי במטבעות מופיעות עוד שתי
סמכויות לטביעה :אלעזר הכהן )הגדול?( ומועצת העם או
העיר אשר בירושלים.
גם מרוח איגרותיו של בר כוכבא נעדרת כל נימה של