Page 12 - etmol 91

‫הגיע למצב של חוסר עצה עד כדי כך שהתגבר על טינתו‬ ‫מאוחר יותר חייב היה בר כוכבא להיות נכון לקראת‬
‫לאפולודורוס‪ ,‬המהנדס הבכיר דאז‪ ,‬ופנה אליו בבקשה‬ ‫התקפת״נגד גדולה‪ ,‬ואולי כוללת‪ ,‬של גייסות משאר חלקי‬
‫דחופה לעצה ולסיוע להדברת אויב שאיננו מתבצר‬ ‫האימפריה‪ .‬אלא שבר כוכבא יכול היה לדעת‪ ,‬כי חלק הארי‬
‫של צבא רומא היה מרותק להגנת ‪ 9,000‬ק״מ של ספר מפני‬
‫במצודות ומערכי קבע נוקשים‪.‬‬ ‫אויבים שבכוח‪ ,‬וכי לא ניתן היה לחשוף אפילו גזרה אחת‪.‬‬
‫מכתבו של אדריינום מובא במבוא לספר ״פוליאורקטי־‬ ‫הנסיון לפתור את הבעיה הזאת היה על־ידי צימצום זמני‬
‫קה״ של אפולודורוס‪ .‬אף״על״פי ששמותיהם של יהודה‬ ‫של חילות המצב בגזרות הרגועות ביותר והוצאת חלקי‬
‫והיהודים אינם מוזכרים בו במפורש יכולים אנו להסיק‪ ,‬כי‬ ‫עוצבות ממרחקים אחרים‪ .‬ניתן להעריך את הגייסות‬
‫לפי מיטב ידיעתנו באשר לכובד המלחמה‪ ,‬תנאיה‬ ‫שאפשר היה לרכזם למשימה בגזרה איזושהי ב״‪ 80‬אלף‬
‫הטופוגראפיים ושיטות הלחימה של האויב‪ ,‬המדובר הוא‬ ‫חייל‪ ,‬שהם חמישית מכלל עצמתו של הצבא הרומי‪ .‬רק‬
‫צעדים דראסנזיים בהחלת גיוס חובה יכולים היו להוסיף על‬
‫במלחמת היהודים בקיסר זה‪.‬‬ ‫מספר זה באופן משמעותי‪ .‬צעדים אלה היו אז מאוד לא‬
‫שיטת הלחימה של היהודים שאליה מתייחס אפולודורום‬
‫היא זו המכונה ״התגוננות משהה״‪ .‬על״פי שיטת מיגננה‬ ‫מקובלים על העם הרומי‪.‬‬
‫גמישה זו‪ ,‬אין משתיתים את מערך ההגנה על קו או רצועה‬ ‫אפילו אם מספרם של אוכלוסי יהודה לא עלה‪ ,‬כדעת‬
‫מבוצרת היטב אשר אין לסגת ממנה‪ ,‬אלא על רשת ביצורי‬ ‫הממעיטים‪ ,‬על ‪ 750‬אלף נפש‪ ,‬גם אז ניתן היה לגייס‬
‫שדה הפרושים לאורכו ולעומקו של המרחב והמגינים על כל‬ ‫עשירית ממנה לצבא הסדיר ‪ 75 -‬אלף איש‪ ,‬ובוודאי בעת‬
‫אחד ממוצביו‪ ,‬עד אשר יעלה בידי האויב לרכז ולפרוש את‬ ‫ובעונה אחת ‪ 50‬אלף איש‪ .‬הרומאים פעלו אפוא לכל היותר‬
‫הגייסות ואת האמצעים המספיקים להסתערות המכרעת‪.‬‬ ‫בעדיפות מספרית קטנה‪ ,‬ברם‪ ,‬עדיפותו של הצבא הרומי‬
‫הנוקט שיטה זו מתיש את האויב על־ידי אילוצו להתפרש‬ ‫היתה בעצם יכולתו להסתכן בשעת כורח עליון באחת מן‬
‫ולהיערך לקרב‪ ,‬להילחם על אתר מוגן היטב הננטש על סף‬ ‫השתיים‪ :‬לחשוף גבולות אחרים חשיפה נוספת או לגייס‬
‫ההסתערות המכרעת על״ידי המגינים הנערכים מיד במשלט‬
‫שמאחוריו‪ ,‬אשר הוכשר לכך מראש ‪ -‬וכך הלאה‪ .‬ואמנם‬ ‫גיוסי חובה משמעותיים‪.‬‬
‫בבקעת הירדן ובמדבר יהודה נתגלו עשרות רבות של‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬שתיים היו חולשותיו של בר כוכבא‪ :‬ניתוקה‬
‫מתקנים צבאיים מתקופת בר כוכבא המוכיחים את מאבק‬ ‫הצפוי של יהודה מכיוון הים והיבשה‪ ,‬והעובדה כי ככל‬
‫האיתנים של לוחמי בר כוכבא הנסוגים איטית מרכס לרכס‬ ‫שירבו האבידות כן יקשה עליו למלא את השורות מתוך‬
‫וממשלט למשלט תוך כדי אבידות גדולות לאויב‪ .‬שיטה זו‬ ‫אוכלוסי יהודה‪ .‬עובדות אלה היו אמנם מרכיב חשוב‬
‫התישה מאוד את הרומאים והם נאלצו לגייס עתודות‬ ‫בהסבר נצחונם הסופי של הרומאים‪ .‬אף״על״פי־כן‪ ,‬אם‬
‫באיטליה‪ ,‬למרות התנגדות העם לצעד זה‪ ,‬ולהעביר חיילים‬ ‫להשתחרר מן ההשפעה הסובייקטיבית של ההתפתחויות‬
‫לאשורן‪ ,‬חייבים אנו לומר שרשאי היה בר כוכבא להניח‪,‬‬
‫מן הצי אל הלגיון העשירי‪.‬‬ ‫כי עד אשר הרומאים יחליטו לחשוף גבולות נוספים ועד‬
‫אשר יצוו על גיוסי כפייה‪ ,‬יצטרפו שיקולים של סכנת‬
‫ברי שהיהודים למדו יפה את לקח המשגים של מלחמת‬ ‫התלקחויות בין־לאומיות ואי״שקט מבית כדי להניא את‬
‫בית שני‪ ,‬שבה התגודדו במפוצל למיגננה פאסיבית במאות‬
‫יישוביהם המבוצרים וללא עזרה הדדית‪ .‬בר כוכבא ועוזריו‬ ‫אדריינוס מלנקוט צעדים אלה ולרכך את עמדתו‪.‬‬
‫גמרו אומר לא לחזור בשום פנים ואופן על הטאקטיקה הרת‬
‫האסונות של מלחמה זו‪ .‬הם הבינו את ההכרח שבקיום חיל‬ ‫הצלחת ההפתעה‪ ,‬שעליה הושתתה הצלחת השלב‬
‫גמיש ונייד‪ ,‬שמשום תכונות אלה יהווה איום מתמיד על‬ ‫הראשון של ההתמרדות‪ ,‬דיה כדי להוכיח את טיב ההכנות‬
‫האויב‪ ,‬ויהיה מסוגל לנצל כל הזדמנות גם במיגננה כדי‬ ‫לשלב זה‪ .‬מסתבר שהיהודים הצליחו לאגור נשק וציוד‪,‬‬
‫להפיק ממנה תועלת התקפית‪ .‬עם זאת חשו‪ ,‬כי אין בכוחו‬ ‫להתאגד ולהתאמן במבנים הצבאיים הדרושים‪ ,‬להפתיע את‬
‫של הצבא היהודי המאולתר לנהל מערכה סדירה וממושכת‬ ‫חיל המצב שמנה ‪ 30‬אלף איש לכל היותר‪ ,‬לשחרר את הר‬
‫של קרבות הכרעה בשדה הפתוח נגד הצבא הרומי‪ .‬על־פי‬ ‫יהודה כולו ולהכין את הארץ לקראת מתקפת הנגד הרומית‬
‫הנצפית‪ ,‬ותוך כדי כל אלה להביא לידי ייסוד מהיר של‬
‫זה תוכנן‪ ,‬ומכל מקום נוהל המאבק בשלשה שלבים‪:‬‬
‫שלב א׳‪ :‬מערכת השמדה לחיסול המאחז הרומי בתחום‬ ‫מינהל אזרחי תקין תחת שלטון אחיד ומלוכד‪.‬‬
‫עדות ארכיאולוגית מרשימה מאוד להכנה המדוקדקת של‬
‫המרד‪ ,‬לרבות כיבוש ירושלים‪.‬‬ ‫המרד היא הכשרת המתקנים התת״קרקעיים למיניהם‪ ,‬אשר‬
‫שלב ב׳‪ :‬הכנה לקראת מתקפת־נגד של חילות רומי‪.‬‬ ‫הוכנו למאות ואולי לאלפים על־ידי המתמרדים‪ .‬מקצת‬
‫שלב ג׳‪ :‬מלחמת התשה תוך ניצול מירבי של פני השטח‬ ‫המתקנים תוכננו כבסיסים התקפיים חסויים‪ ,‬אשר מהם‬
‫והכרת הזירה‪ ,‬ובמידת הצורך ויתור על שטח ונסיגה משהה‬ ‫זינקו התוקפים להשגת ההפתעה השלמה‪ .‬בסיסים אלה‬
‫אטית‪ ,‬אך ללא ריתוק כוחות עיקריים להחזקת שטח עד‬ ‫נקבעו והותקנו מול נקודות מפתח אסטראטגיות אשר בר‬
‫כוכבא רצה להבטיח במכה הראשונה‪ :‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬להחזיק‬
‫תום‪.‬‬ ‫בידיו את מרחב אמאוס כצומת חיוני בדרך לירושלים‪ ,‬ואת‬
‫עד כמה היו היהודים דבקים בעקרון של שימור הכוח‬ ‫הרכסים סביב בריכות שלמה כדי לשלוט על פרשת המים‬
‫מסתבר מתוך ההחלטה לנטוש את ירושלים‪ .‬היה זה צעד‬ ‫בין ירושלים לחברון ונתיביה החיוניים וכדי לנתק את‬
‫לא קל‪ ,‬שהרי ירושלים היתה גם מטרת המלחמה וגם סמלה‪,‬‬ ‫אספקת המים לחיל המצב הרומי‪ .‬חלק אחר של המתקנים‬
‫אלא שבר כוכבא הבין יפה כי כל עוד קיים הצבא‪ ,‬יש סיכוי‬ ‫הוכשר כמקלטים לאוכלוסייה האזרחית מפני פשיטות‬
‫לקיום ירושלים העברית ואל לו לצבא זה להיסגר בירושלים‬
‫ולגרום לאבדנו הבטוח‪ .‬וכך יצאו הלוחמים ובראשם בר‬ ‫החיילים הרומיים ולהינצלות מפגיעה כשהמרחב יהפוך‬
‫לאיזור קרבות‪.‬‬
‫כוכבא‪ ,‬לשטח הפתוח והמשיכו את מלחמתם במשך חצי‬
‫שנה או יותר‪.‬‬ ‫על טיב ניהול המלחמה למדים אנו מאורכה‪ :‬שלוש שנים‬
‫וחצי או יותר‪ .‬על טיבה אפשר ללמוד גם מתוך היקף‬
‫נטישת ירושלים על״ידי המורדים עברה ללא כל זעזוע‬ ‫המאמצים שעשה אדריינוס כדי לדכאה ומתוך ריבוי‬
‫ניכר בלחימה ובניהול חיי היומיום בתחום המרד‪ .‬דבר זה‬ ‫הקרבנות הרומיים‪ ,‬אשר הניעו את אדריינוס לנקוט צעד‬
‫הוא ראיה לאופי התכליתי של התיכנון מראש ושל ניהול‬ ‫שאיננו יודעים על תקדימים לו ‪ -‬השמטת משפט הפתיחה‬
‫המלחמה‪ ,‬וכן העדר אופי מיסטי ומשיחי למלחמה אשר‬ ‫הנהוג באיגרות הנצחון של קיסרים אל הסנאט‪ :‬״אם שלום‬

‫מטבעו להביא לשכרון חושים ולעיוות השיקול המעשי‪.‬‬ ‫לכם ולילדיכם הכל שפיר‪ ,‬לי וללגיונות שלום״‪.‬‬
‫שיטות הלחימה היהודיות הדהימו את הרומאים והעמידום‬
‫בפני אתגרים אשר התקשו למצוא להם פתרונות‪ .‬אדריינום‬

‫‪12‬‬