Page 12 - etmol 91
P. 12
הגיע למצב של חוסר עצה עד כדי כך שהתגבר על טינתו מאוחר יותר חייב היה בר כוכבא להיות נכון לקראת
לאפולודורוס ,המהנדס הבכיר דאז ,ופנה אליו בבקשה התקפת״נגד גדולה ,ואולי כוללת ,של גייסות משאר חלקי
דחופה לעצה ולסיוע להדברת אויב שאיננו מתבצר האימפריה .אלא שבר כוכבא יכול היה לדעת ,כי חלק הארי
של צבא רומא היה מרותק להגנת 9,000ק״מ של ספר מפני
במצודות ומערכי קבע נוקשים. אויבים שבכוח ,וכי לא ניתן היה לחשוף אפילו גזרה אחת.
מכתבו של אדריינום מובא במבוא לספר ״פוליאורקטי־ הנסיון לפתור את הבעיה הזאת היה על־ידי צימצום זמני
קה״ של אפולודורוס .אף״על״פי ששמותיהם של יהודה של חילות המצב בגזרות הרגועות ביותר והוצאת חלקי
והיהודים אינם מוזכרים בו במפורש יכולים אנו להסיק ,כי עוצבות ממרחקים אחרים .ניתן להעריך את הגייסות
לפי מיטב ידיעתנו באשר לכובד המלחמה ,תנאיה שאפשר היה לרכזם למשימה בגזרה איזושהי ב״ 80אלף
הטופוגראפיים ושיטות הלחימה של האויב ,המדובר הוא חייל ,שהם חמישית מכלל עצמתו של הצבא הרומי .רק
צעדים דראסנזיים בהחלת גיוס חובה יכולים היו להוסיף על
במלחמת היהודים בקיסר זה. מספר זה באופן משמעותי .צעדים אלה היו אז מאוד לא
שיטת הלחימה של היהודים שאליה מתייחס אפולודורום
היא זו המכונה ״התגוננות משהה״ .על״פי שיטת מיגננה מקובלים על העם הרומי.
גמישה זו ,אין משתיתים את מערך ההגנה על קו או רצועה אפילו אם מספרם של אוכלוסי יהודה לא עלה ,כדעת
מבוצרת היטב אשר אין לסגת ממנה ,אלא על רשת ביצורי הממעיטים ,על 750אלף נפש ,גם אז ניתן היה לגייס
שדה הפרושים לאורכו ולעומקו של המרחב והמגינים על כל עשירית ממנה לצבא הסדיר 75 -אלף איש ,ובוודאי בעת
אחד ממוצביו ,עד אשר יעלה בידי האויב לרכז ולפרוש את ובעונה אחת 50אלף איש .הרומאים פעלו אפוא לכל היותר
הגייסות ואת האמצעים המספיקים להסתערות המכרעת. בעדיפות מספרית קטנה ,ברם ,עדיפותו של הצבא הרומי
הנוקט שיטה זו מתיש את האויב על־ידי אילוצו להתפרש היתה בעצם יכולתו להסתכן בשעת כורח עליון באחת מן
ולהיערך לקרב ,להילחם על אתר מוגן היטב הננטש על סף השתיים :לחשוף גבולות אחרים חשיפה נוספת או לגייס
ההסתערות המכרעת על״ידי המגינים הנערכים מיד במשלט
שמאחוריו ,אשר הוכשר לכך מראש -וכך הלאה .ואמנם גיוסי חובה משמעותיים.
בבקעת הירדן ובמדבר יהודה נתגלו עשרות רבות של לעומת זאת ,שתיים היו חולשותיו של בר כוכבא :ניתוקה
מתקנים צבאיים מתקופת בר כוכבא המוכיחים את מאבק הצפוי של יהודה מכיוון הים והיבשה ,והעובדה כי ככל
האיתנים של לוחמי בר כוכבא הנסוגים איטית מרכס לרכס שירבו האבידות כן יקשה עליו למלא את השורות מתוך
וממשלט למשלט תוך כדי אבידות גדולות לאויב .שיטה זו אוכלוסי יהודה .עובדות אלה היו אמנם מרכיב חשוב
התישה מאוד את הרומאים והם נאלצו לגייס עתודות בהסבר נצחונם הסופי של הרומאים .אף״על״פי־כן ,אם
באיטליה ,למרות התנגדות העם לצעד זה ,ולהעביר חיילים להשתחרר מן ההשפעה הסובייקטיבית של ההתפתחויות
לאשורן ,חייבים אנו לומר שרשאי היה בר כוכבא להניח,
מן הצי אל הלגיון העשירי. כי עד אשר הרומאים יחליטו לחשוף גבולות נוספים ועד
אשר יצוו על גיוסי כפייה ,יצטרפו שיקולים של סכנת
ברי שהיהודים למדו יפה את לקח המשגים של מלחמת התלקחויות בין־לאומיות ואי״שקט מבית כדי להניא את
בית שני ,שבה התגודדו במפוצל למיגננה פאסיבית במאות
יישוביהם המבוצרים וללא עזרה הדדית .בר כוכבא ועוזריו אדריינוס מלנקוט צעדים אלה ולרכך את עמדתו.
גמרו אומר לא לחזור בשום פנים ואופן על הטאקטיקה הרת
האסונות של מלחמה זו .הם הבינו את ההכרח שבקיום חיל הצלחת ההפתעה ,שעליה הושתתה הצלחת השלב
גמיש ונייד ,שמשום תכונות אלה יהווה איום מתמיד על הראשון של ההתמרדות ,דיה כדי להוכיח את טיב ההכנות
האויב ,ויהיה מסוגל לנצל כל הזדמנות גם במיגננה כדי לשלב זה .מסתבר שהיהודים הצליחו לאגור נשק וציוד,
להפיק ממנה תועלת התקפית .עם זאת חשו ,כי אין בכוחו להתאגד ולהתאמן במבנים הצבאיים הדרושים ,להפתיע את
של הצבא היהודי המאולתר לנהל מערכה סדירה וממושכת חיל המצב שמנה 30אלף איש לכל היותר ,לשחרר את הר
של קרבות הכרעה בשדה הפתוח נגד הצבא הרומי .על־פי יהודה כולו ולהכין את הארץ לקראת מתקפת הנגד הרומית
הנצפית ,ותוך כדי כל אלה להביא לידי ייסוד מהיר של
זה תוכנן ,ומכל מקום נוהל המאבק בשלשה שלבים:
שלב א׳ :מערכת השמדה לחיסול המאחז הרומי בתחום מינהל אזרחי תקין תחת שלטון אחיד ומלוכד.
עדות ארכיאולוגית מרשימה מאוד להכנה המדוקדקת של
המרד ,לרבות כיבוש ירושלים. המרד היא הכשרת המתקנים התת״קרקעיים למיניהם ,אשר
שלב ב׳ :הכנה לקראת מתקפת־נגד של חילות רומי. הוכנו למאות ואולי לאלפים על־ידי המתמרדים .מקצת
שלב ג׳ :מלחמת התשה תוך ניצול מירבי של פני השטח המתקנים תוכננו כבסיסים התקפיים חסויים ,אשר מהם
והכרת הזירה ,ובמידת הצורך ויתור על שטח ונסיגה משהה זינקו התוקפים להשגת ההפתעה השלמה .בסיסים אלה
אטית ,אך ללא ריתוק כוחות עיקריים להחזקת שטח עד נקבעו והותקנו מול נקודות מפתח אסטראטגיות אשר בר
כוכבא רצה להבטיח במכה הראשונה :כך ,למשל ,להחזיק
תום. בידיו את מרחב אמאוס כצומת חיוני בדרך לירושלים ,ואת
עד כמה היו היהודים דבקים בעקרון של שימור הכוח הרכסים סביב בריכות שלמה כדי לשלוט על פרשת המים
מסתבר מתוך ההחלטה לנטוש את ירושלים .היה זה צעד בין ירושלים לחברון ונתיביה החיוניים וכדי לנתק את
לא קל ,שהרי ירושלים היתה גם מטרת המלחמה וגם סמלה, אספקת המים לחיל המצב הרומי .חלק אחר של המתקנים
אלא שבר כוכבא הבין יפה כי כל עוד קיים הצבא ,יש סיכוי הוכשר כמקלטים לאוכלוסייה האזרחית מפני פשיטות
לקיום ירושלים העברית ואל לו לצבא זה להיסגר בירושלים
ולגרום לאבדנו הבטוח .וכך יצאו הלוחמים ובראשם בר החיילים הרומיים ולהינצלות מפגיעה כשהמרחב יהפוך
לאיזור קרבות.
כוכבא ,לשטח הפתוח והמשיכו את מלחמתם במשך חצי
שנה או יותר. על טיב ניהול המלחמה למדים אנו מאורכה :שלוש שנים
וחצי או יותר .על טיבה אפשר ללמוד גם מתוך היקף
נטישת ירושלים על״ידי המורדים עברה ללא כל זעזוע המאמצים שעשה אדריינוס כדי לדכאה ומתוך ריבוי
ניכר בלחימה ובניהול חיי היומיום בתחום המרד .דבר זה הקרבנות הרומיים ,אשר הניעו את אדריינוס לנקוט צעד
הוא ראיה לאופי התכליתי של התיכנון מראש ושל ניהול שאיננו יודעים על תקדימים לו -השמטת משפט הפתיחה
המלחמה ,וכן העדר אופי מיסטי ומשיחי למלחמה אשר הנהוג באיגרות הנצחון של קיסרים אל הסנאט :״אם שלום
מטבעו להביא לשכרון חושים ולעיוות השיקול המעשי. לכם ולילדיכם הכל שפיר ,לי וללגיונות שלום״.
שיטות הלחימה היהודיות הדהימו את הרומאים והעמידום
בפני אתגרים אשר התקשו למצוא להם פתרונות .אדריינום
12