Page 7 - etmol 91
P. 7
לעבד עיבוד אחרון את התוכנית להעב*
רת חמש״מאות עד שבע*מאות פועלים
מרוסיה לארץ־ישראל .ב״ 1916הגלו
התורכים מן הארץ את ד״ר ארתור
רופין ,מנהל המשרד הארץ־ישראלי,
למרות שהיה נתין גרמניה ,בעלת־
בריתם והאנגלים לא התירו לו לשוב
לארץ־ישראל ,משום שהיה נתין ארץ״
אוייב .רק בסוף פברואר 1920ניתן לו
רשיוךכניסה מיוחד .רופין הגיע לארץ
במארס ,אחרי מותו של טרומפלדור.
פגישה עם שוחט
עם ידידות הרבה מעבר למצופה .שוב ושוב נאלץ תקוותו של טרומפלדור להיפגש עם
טרומפלדור לדחות את צאתו מן הארץ. רופין נכזבה .לעומת״זאת ,הוא פגש את
השחר ,אך ברור כי נתקע שם כמה הוא היה אמור לצאת לקושטא ולהעלות ישראל שוחט ,מנהיג ״השומר״ .מתחי*
ימים .נאמר לו כי הדרך ליישובים משם את ״בחוריו״ ,אנשי ״החלוץ״, לת מאורעות הגליל העליון ,בסוף
באיזור ״הצרפתי״ היא בחזקת סכנה שהמתינו לו בקוצר״רוח .משם נתכוון ,1919הפצירו בו חבריו ,אנשי ״השו
וכי עליו להמתין עד שתתארגן שיירה. לנסוע לאודיסה ולכנס שם ועידה גדולה מר״ בכפר־גלעדי ,שיבקר ביישובים
לדברי שושנה צימבל ,טרומפלדור היה של תנועתו .ממילא רצה טרומפלדור שנותרו באיזור ״הצרפתי״ ,יעמוד על
קצר-רוח ואמר כי לא ימתין יותר וכי לבקר בגליל העליון .אחרי השיחה עם הסכנה הנשקפת להם ועל הצורך לתגב*
יעלה בעצמו .בסופו של דבר ,הם יצאו שוחט ,הפך הביקור לשליחות שנתאר רם ולציידם לעמידה ממושכת ,נוכח
לדרך בלילה ,שלושה-עשר בחורים, כה הרבה מעבר ל״כמה ימים״ ,שליחות האנארכיה שהשתררה בסביבה .שוחט
שתי בחורות ועגלה אחת .זו גירסתה לא עלה לגליל העליון .בפגישתו עם
של שושנה צימבל .ואילו יצחק ענבי, ממנה לא שב. טרומפלדור ,בדירתו ברחוב ליליינבלום
שעלה גם הוא באותה חבורה ,העיד כי בתל״אביב ,אמר לו שוחט כדברים
יצאו כעשרים איש ושתי עגלות ב* 19בדצמבר 1919התנהלה בדרך האלו :״אני חולה ,אחרת הייתי הולך
עמוסות נשק ואספקה .לפי מרבית מראש״פינה לטבריה שיירה קטנה ובה שמה בעצמי .אתה קצין ,יש לך נסיון
העדויות ,הגיע טרומפלדור לתל-חי שתי עגלות ופרה חולבת אחת .בעגלות קרבי ,עלה לגליל העליון לכמה ימים,
נסעו האמהות והילדים ,שפונו מכפר*
ב* 29בדצמבר. גלעדי ומתל״חי .הפרה נועדה לספק בדוק את המצב ,חזור ודווח לי״.
חלב לפעוטות .מגמתם הייתה תל״עדש. המשא״ומתן עם מפלגות הפועלים
מבצע ראשון ,העלבון ליוו את השיירה רוכבים אחדים מאנשי בדבר כינון הסתדרות מאוחדת נתמשך
״השומר״ .ליד מגדל ,השגיחו המלווים
ב* 1בינואר 1920יצא טרומפלדור באדם גבה־קומה ,לבוש מעיל-שכמיה טרומפלדור ,מפקד גדוד נהגי הפרידות
למבצעו הראשון בגליל העליון .הוא ארוך ,מתבדר ברוח .בידו היה צרור
הלך עם עוד ארבעה אנשים ,מתל-חי קטן .משהתקרב אליהם ,זיהו אותו
לחמארה .חמארה -ישוב של שני מייד :אוסיה! יוסף טרומפלדור! שאלו
צריפים -הוקמה כחודשיים קודם לכן, אותו מנין ולאן והוא השיב -לגליל
מהלך שעה וחצי ממטולה ושלושת- העליון .השאילו לו סוס ,כדי שיוכל
רבעי שעה מכפר-גלעדי. להמשיך לאילת־השחר ברכיבה.
הנקודה הזעירה והפרוזה הייתה על טרומפלדור הגיע לתל״חי רק כעבור
אם*הדרך ,שבה הלכו הבדווים מרמת- עשרה ימים .בדרכו ,התעכב קצת במג
הגולן לפשוט על כפרי הנוצרים בסבי דל .בעת שהותו הראשונה בארץ,
בה .ביהודים לא נגעו הבדווים לרעה, ב ,1912-עבד שם טרומפלדור ,בחווה,
אך החשש מהסלמה היה מוחשי ביותר. והיו לו מכרים מאותם הימים .בכיס
חמארה פונתה בשלבים וב* 1בינואר, מעילו היה מכתב מהורי אחד הפועלים
בצהריים ,קמו אחרוני חברי הקבוצה בחווה ,יצחק ענבי ,מראשוני ״החלוץ״
והלכו למטולה .מכפר*גלעדי ראו את הרוסי ,שהגיעו לארץ אחרי המלחמה.
עוזבי חמארה ,אך בתל*חי לא ידעו דבר הוא מסר את האיגרת ואמר לענבי:
על הנטישה .כתב גרשון חנוך לוועד ״ובכן ,בעוד עשרה ימים אני חוזר
המרכזי של ״הפועל-הצעיר״ :״בבואם לרוסיה .תכין מכתב*תשובה להורים
לחמארה לא מצאו שם )טרומפלדור שלך בקרים״ .מכאן המשיך טרומפלדור
וחבריו( אף איש ,למרות מה שהיו צפונה .לא ידוע מתי הגיע לאילת-
צריכים שמה להיות הרבה אנשים מאלה