Page 11 - etmol 91

‫מ ט בע של בר כוכבא‬ ‫מדד נו כוכנא ־‬
‫ועליה טבוע ״שמעון נשיא ישראל״‬ ‫תוצאה של‬

‫שיקולים הגיוניים‬

‫לשתי פרובינקיות כדי להחלישה‪ .‬ממקורות חז״ל עולה‪,‬‬ ‫שנעשה אחר״כך‪ .‬אפשר שגישה זו פורשה כאות של חולשה‬
‫שגם בפקידות בארץ היו בראשית המרד או לקראת סופו‬ ‫וב־‪ 128‬שוב התקדרו העננים במזרח ואדריינוס יצא‬
‫בעלי משרות גבוהות‪ ,‬אשר כדי להפר את עצת הקיסר‪.‬‬ ‫למתקפת פיוס ושלום מחודשת‪ .‬הוא אף הזמין נסיכים‬
‫הזהירו את הנשיא המיועד‪ ,‬שמעון בן גמליאל‪ ,‬מפני מעצר‪.‬‬ ‫זוטרים ומלכים רבים כדי לכרות עמם בריתות ידידות‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬גם ביחס למצב בפנים האימפריה יכול היה בר כובבא‬ ‫אולם רק מקצת המוזמנים נענו להזמנה‪ ,‬שכן מעמדה של‬
‫להסיק‪ ,‬על סמך הערבת מצב שקולה‪ ,‬כי הבקיעים הם באלה‬
‫שיתרחבו בשעת מאמץ מלחמתי ממושך נוכח התנגדות‬ ‫רומא כמעצמת״על‪ ,‬היה אותה שעה רחוק מלהיות מוחלט‪.‬‬
‫יהודית עיקשת‪ ,‬וכי אדריינוס יהיה מנוע מלנהל מלחמת‬ ‫נראה מכאן כי גישתו של אדריינוס לפתרון סכסוכים‬
‫שהביאו לידי עימות עם שכניו היתה עניינית‪ ,‬נטולת‬
‫השמד שתימשך ימים רבים ותכביד על רומא‪.‬‬ ‫נקמנות והעדיפה משא־ומתן ופיוס‪ .‬פעילותו כללה נסיגה‬
‫ההיסטוריה אוגוסטה שחה לתומה‪ ,‬כי אדריינוס ״דבק‬ ‫משטחים כבושים ואפילו ממרחבים אשר כבר היו לפרוביד‬
‫בקפידה בדת רומא אך סלד מדתות זרות״‪ .‬למאמר זה יש‬ ‫קיות רומיות‪ .‬בסכמו תופעות אלה יכול היה בר כוכבא‬
‫עדות מסייעת ניכרת‪ ,‬ויש בו הסבר חלקי לאי־ההבנה‬ ‫להסיק‪ ,‬שאם נסיבות נוספות יסייעו בידו עשוי יהיה אדריי*‬
‫שנפלה בין הקיסר ליישוב היהודי בארץ לאחר הסכמה‬ ‫נוס להוכיח גמישות ונכונות למשא־ומתן אתו ולא לצאת‬
‫ראשיתית ביניהם‪ .‬בין שהסיבה היתה בניין ירושלים בעיר‬
‫אלילית ובין שהיתה איסור המילה‪ ,‬יש לראות בכל אחת‬ ‫למלחמה עד חרמה‪.‬‬
‫מהן אות לאי־הבנה וחוסר תחושה מצד אדריינוס לחומרת‬ ‫גורם חשוב אחר עשוי היה להגמיש את עמדתו של‬
‫המעשה בעיני היהודים‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬מותר היה לבר״‬ ‫אדריינוס ביחס ליהודה היתה זיקתה ההדוקה ליהדות בבל‪.‬‬
‫כוכבא להניח שאדריינוס לא יוותר על נקלה על היהודים‬ ‫הדעת נותנת כי הערכת העוצמה הסגולית של יהדות ארץ*‬
‫כמשקל נגדי ליוונים בחלקים המיוונים של האימפריה‪ ,‬ובי‬ ‫ישראל בשל ״עורפה״ הבבלי היה גורם מכריע בהידברותו‬
‫רב היה כושר המיקוח היהודי במסגרת מדיניות ה״הפרד‬ ‫של אדריינוס עם ראשי העם ביהודה‪ ,‬בשעה שעלה‬
‫ומשול״ אשר בה נהגו הרומאים גם בלפי פנים‪ .‬עיון בדברי‬ ‫לשלטון‪ .‬שני המשברים הגדולים ביחסי רומא ופרתיה‬
‫הימים יכול היה להוכיח לבר כוכבא‪ ,‬כי למן יוליוס קיסר‬ ‫ב״‪ 123‬וב״‪ 128‬העידו‪ ,‬כי ביסודו של דבר לא נטשה פרתיה‬
‫תמכו הקיסרים בדרך״כלל‪ ,‬עד לגבול ??סוים‪ ,‬במאבק‬ ‫את מדיניותה האנטי־רומית והיה מקום לצפות לסיוע פרתי‬
‫היהודים לשוויון זכויות בערים ההלניסטיות‪ .‬במפורש‬ ‫להתקוממות ביהודה ואם לא בצורה של התערבות ישירה‬
‫אושרו להם זכויות שאפשרו לנצלן כבלם לדרישות יתר של‬
‫היוונים‪ .‬גם אדריינוס תמך במאבק היהודים ביווני אלכסנד״‬ ‫הרי לפחות על״ידי סיוע מקיף של יהדות בבל‪.‬‬
‫ריה‪ .‬על ידי צרוף נתון זה לזיקה לבבל נתוסף לישוב בארץ‬
‫קלף מיקוח לקראת סיום המלחמה בדרך של משא ומתן‪ .‬לא‬ ‫טעות היא לחשוב שימי שלטונו של אדריינוס היו ימי‬
‫מן הנמנע כי הנהגת היהודים היתה מוכנה מראש להסדר‬ ‫שלווה מבית ומחוץ‪ .‬רצה אדריינוס ששנות שלטונו יוכרו‬
‫סופי של מעמד כמדינת חסות בתחום האימפריה כדוגמת‬
‫ארמניה‪ .‬הסדר מעין זה היה מפחית באופן משמעותי את‬ ‫ככאלה‪ ,‬אך המציאות היתה שונה‪.‬‬
‫הפגיעה בכבוד האימפריה ובתדמיתה ומקל על מציאת‬ ‫להסתבכויות בבלקנים בשנות שלטונו הראשונות של‬
‫אדריינוס עלינו להוסיף את דיכוי מרידות המאורים )אלג׳י־‬
‫הדרך לשלום‪.‬‬ ‫ריה דהיום(‪ .‬בשנים ‪ ,119-118‬ואולי אף יותר מאוחר‪,‬‬
‫התנהלה מלחמה בסרמטים שכני הרוקסולונים‪ ,‬אשר לא‬
‫יחסי הכוחות‬ ‫נרגעו סופית כל אותו הזמן‪ .‬ב״‪ ,136-7‬פחות משנתיים אחר‬
‫נפילת ביתר‪ ,‬התמרדו שנית‪ .‬בשנת ‪ 122‬דוכאה מרידה קשה‬
‫מה היו יחסי הכוחות בין רומא וירושלים? סבורני שלא‬ ‫באנגליה אשר החלה ב־‪ .119‬על דעת חוקרים שונים חוסל‬
‫נמעיט כלל אם נאמוד את מספר חיילי רומא באותה תקופה‬ ‫במלחמה זו הלגיון התשיעי‪ .‬חומרת המלחמה הזאת הולידה‬
‫בכ־‪ 400‬אלף נפש‪ .‬ערב המלחמה היו בארץ שני לגיונות‪,‬‬ ‫את ההחלטה להקים את ״חומת אדריינוס״‪ ,‬לרוחבה של‬
‫העשירי והששי‪ ,‬ונראה כי חיל המצב מנה בין ‪ 22‬ל־‪ 30‬אלף‬ ‫אנגליה מים לים‪ .‬אדריינוס אף החל בביצור הספר האירופי‬
‫חיילים‪ ,‬אשר כרבע מהם היו בוודאי רתוקים בקביעות‬ ‫ועבודות אלו גרמו להוצאות כספיות ניכרות‪ ,‬שהכבידו על‬

‫לביצורי הספר‪.‬‬ ‫אוצר המדינה‪.‬‬
‫זמן קצר אחר תחילת המרד עלול היה טיניוס רופוס‪,‬‬
‫נציב יהודה‪ ,‬לקבל את סיועם של חילות המצב שבפרובינ־‬ ‫גם מבית לא שבע אדריינוס נחת והיתה לו התנגדות‬
‫קיות השכנות שבהן חנו שישה או שבעה לגיונות‪ .‬ב?ןילר‬ ‫גדולה בפקידות‪ ,‬במינהל‪ ,‬בין אנשי הרוח והאמנות‪ ,‬וכמובן‬
‫שמרבית אנשי הצבא התנגדו לו‪ ,‬כאשר הכריז עם עלייתו‬
‫‪11‬‬
‫לשלטון על החזרת כיבושיו של טריינוס‪.‬‬
‫אבל לא רק באיטליה היתה התנגדות לאדריינוס‪ ,‬גם‬
‫בסוריה השכנה ליהודה נמסר שהגיע לעימות גלוי כה חמור‬
‫עם אנשי אנטיוכיה בירתה‪ ,‬עד ששקל לחלק את סוריה‬