Page 8 - etmol 91
P. 8

‫הקשר עם החצר‪ ,‬שוב יצא טרומפלדור‬            ‫באספקה‪ ,‬סגרו עליהם חמישה‪-‬עשר‬              ‫שעלו לשמה לשם הגנה‪ .‬כנראה שברחו‬
‫עם כמה חברים לחלץ את החורשים‬               ‫בדווים‪ ,‬הפשיטו אותם וגם את מנעליהם‬                            ‫כולם ועלו למטולה״‪.‬‬
‫בשדה ולדלוק אחרי השודדים‪ ,‬אלא‬              ‫המטולאים לקחו‪ .‬השלושה נסו על‬
‫שאלה נמלטו על נפשם‪ ,‬והחורשים שבו‬           ‫נפשם והגיעו למטולה כל עוד רוחם בם‪.‬‬        ‫וכאן אירע לטרומפלדור מקרה‬
‫הביתה בשלום‪ .‬בסיפורו ״המחרשה״‪,‬‬             ‫בתוך כך החל טרומפלדור לדאוג לחב­‬          ‫מביש‪ :‬כמה בדווים הפתיעו את החבו­‬
‫המבוסס‪ ,‬כאילו‪ ,‬על עדות של אחד‬              ‫רים שבוששו לחזור‪ ,‬ויצא לחפשם עם‬           ‫רה‪ ,‬ציוו עליהם לפשוט את בגדיהם‪,‬‬
‫ממגיני תל‪-‬חי‪ ,‬סטה אליעזר שמאלי‬             ‫ששה מאנשי תל‪-‬חי‪ .‬כבר במרחק‬                ‫לקחו את נשקם והסתלקו‪ .‬אחד ממגיני‬
‫מסיפור המעשה‪ ,‬כפי שרשם אותו‬                ‫כקילומטר אחד מן החצר‪ ,‬הם נתקלו‬            ‫כפר״גלעדי‪ ,‬נתן זלדיס‪ ,‬לשעבר צוער‬
‫טרומפלדור ביומנו‪ .‬לפי שמאלי‪,‬‬               ‫באש‪ ,‬ולאחר חילופי יריות עם הבד­‬
‫טרומפלדור הוא שנרתם למחרשה )לא‬             ‫ווים‪ ,‬שבעצם ירו לכיוון הבית הבודד‬         ‫בצבא התורכי‪ ,‬כתב לברל כצנלסון‪:‬‬
‫לקולטיבאטור( ולמרות מטר היריות‬             ‫של כפר‪-‬גלעדי‪ ,‬חזרו טרומפלדור‬              ‫״לטרומפלדור עלה להטמין את המוזר‬
‫סירב להתנתק ממנה וגרר אותה בעצמו‬                                                     ‫)מאוזר‪ ,‬סוג אקדח( בין ארגזים‪,‬‬
‫עד לחצר תל‪-‬חי‪ .‬״אין זו מחרשה‬                                        ‫וחבריו לתל‪-‬חי‪.‬‬   ‫ונשאר״‪ .‬עטופי שקים וסמרטוטים הגיעו‬
‫בלבד״ ‪ -‬אמר טרומפלדור בסיפור של‬
‫שמאלי ‪ -‬״זהו דגלנו‪ ...‬ודגל אין להש­‬                   ‫חזרה לחמארה‬                                                     ‫לתל״חי‪.‬‬
‫איר בידי אויב״‪ .‬כשאר סיפורי תל‪-‬חי‬                                                    ‫טרומפלדור נעלב ממה שעשו לו‬
‫של אליעזר שמאלי‪ ,‬גם ״המחרשה״‬               ‫ב‪ 4-‬בינואר ‪ 1920‬יצא ממטולה כוח‪-‬‬           ‫הערבים ורגש של נקמה התלקח בו‪.‬‬
                                           ‫משימה צרפתי לפעולת‪-‬עונשין נגד‬             ‫״אילמלי הצעירות שישנן כאן הייתי‬
       ‫הוא סיפור יפה‪ ,‬אך בדוי מן הלב‪.‬‬      ‫כפרי הבדווים בחולה‪ .‬אחד מחברי‬             ‫מתהלך כמו שהערבים השאירוני ומחכה‬
‫בנימין מונטר‪ ,‬חבר קבוצת הפועלות‬            ‫חמארה‪ ,‬דוד דוברינסקי‪ ,‬הצטרף אל‬            ‫עד שאקח בגדים ונעליים״ ‪ -‬אמר‬
‫והפועלים של ״הפועל‪-‬הצעיר״ במטו­‬            ‫הצרפתים‪ ,‬כמורה‪-‬דרך‪ .‬מטה הכוח‬              ‫טרומפלדור‪ .‬וידענו כולנו כי האיש‬
‫לה‪ ,‬היה בין היוצאים אותו יום לחמארה‬        ‫התמקם ליד צריפי חמארה‪ .‬הצרפתים‬
‫עם טרומפלדור‪ .‬תיאורו שלו‪ ,‬כפי שנד­‬         ‫נסוגו‪ ,‬והבדווים שדלקו אחריהם העלו‬         ‫חושב לנקום בערבים נקמת עלבונו‬
‫פס בשבועון של מפלגתו‪ ,‬חופף לגמרי‬           ‫באש את צריפי חמארה‪ .‬הכל ראו את‬            ‫והעלבון שהסבו לצעירי היהודים בהפ‪-‬‬
                                           ‫העשן שהיתמר מן הצריפים הבוערים‪.‬‬
                  ‫את גירסת טרומפלדור‪.‬‬      ‫זה היה סופו של היישוב‪ ,‬שהיה אמור‬                        ‫שיטם אותם״‪ ,‬סיפר זלדיס‪.‬‬
                                           ‫להיות המושב השיתופי הראשון בארץ‪-‬‬
        ‫פקודה בבוא הזמן‬                                                              ‫יצחק ענבי סיפר על ״קבלת״הפנים״‬
                                                                             ‫ישראל‪.‬‬  ‫שעשו בתל״חי לחוזרים מחמארה‪ :‬״מה‬
‫האם השפיעה תקרית חמארה על‬                  ‫ב‪ 15-‬בינואר‪ ,‬שוב הציע טרומפלדור‬           ‫גדולה היתה אכזבתנו כשראינו את‬
‫יחסו של טרומפלדור לערבים? אין ספק‬          ‫לצאת לחמארה‪ ,‬עם חמישה אנשים‬               ‫החברים חוזרים כמעט ערומים‪ ,‬אך‬
‫כי טרומפלדור ספג עלבון אישי עמוק‪,‬‬          ‫חמושים ברובים‪ .‬ההצדקה לגיחה הזאת‬          ‫הצחוק הכאיב לב‪ .‬טרומפלדור רגז‬
‫אולם בשיקול‪-‬הדעת הוא ידע לכבוש‬             ‫מחצר תל‪-‬חי הייתה‪ ,‬להציל מה שניתן‬          ‫מאוד״‪ .‬גם טרומפלדור עצמו ביטא את‬
‫את רגשותיו ולהדחיק אותם כדי שלא‬            ‫להציל מן הרכוש ששרד אחרי שריפת‬
‫ישפיעו על הערכת‪-‬המצב שלו‪ .‬רבים‬             ‫הצריפים‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬לקחת תחמושת‪,‬‬             ‫הרגשתו במכתב‪ :‬״הכל ראיתי בחיי‪:‬‬
‫מאנשי כפר‪-‬גלעדי ותל‪-‬חי סברו כי‬             ‫שחברי חמארה קברו באדמה‪ .‬החברים‬            ‫הורגים‪ ,‬שוחטים‪ ,‬אולם אין פושטים‬
‫טרומפלדור לא הכיר את הערבים‪ ,‬היה‬           ‫״המיושבים בדעתם״ התנגדו ליציאה‬            ‫בגדים‪ .‬במנהג ברברי כזה אני נתקל‬
                                           ‫לחמארה‪ :‬הרי הכל נשרף וחבל על‬              ‫בפעם הראשונה‪ .‬עוד טוב שהצלחתי‬
    ‫סובלני מדי כלפיהם ונתן בהם אמון‪.‬‬       ‫הרובים ‪ -‬הם טענו‪ .‬הם איימו שיקראו‬         ‫להציל את המוזר״‪ .‬אולם על עומק‬
‫שאול מאירוב )אביגור(‪ ,‬אותם ימים‬            ‫לאסיפה כללית‪ ,‬שתצביע נגד ההרפת­‬           ‫הפגיעה שנפגע טרומפלדור מאותו‬
‫מתנדב צעיר מקבוצת כנרת‪ ,‬סיפר‬               ‫קה‪ .‬אך כפי שרשם טרומפלדור ביומנו‪,‬‬         ‫אירוע‪ ,‬העיד אלעזר אלפרן‪ ,‬שכונה‬
‫בזכרונות תל‪-‬חי שלו כמה רגז על‬              ‫״לכלל אסיפה לא הגיעו הדברים‬
‫טרומפלדור‪ ,‬על שהתיר לערבים‬                                                           ‫״בורודה״ על שום זקנו הארוך והפרוע‪.‬‬
‫להיכנס לחצר תל‪-‬חי ולערוך חיפוש‬                                               ‫הפעם״‪.‬‬  ‫אלפרן‪ ,‬ידיד קרוב לטרומפלדור‪ ,‬הצט­‬
‫אחרי צרפתים‪ ,‬שהסתתרו שם‪ ,‬כביכול‪.‬‬           ‫בחמארה גילה הסיור כי אלף הכדו­‬            ‫רף אליו בפברואר ‪ 1920‬והיה במגיני‬
‫טרומפלדור לא חשש ממלכודת ולא נתן‬           ‫רים‪ ,‬שהיו טמונים בשוחה רדודה‪,‬‬             ‫מטולה‪ .‬הוא שמע מפי טרומפלדור‬
‫פקודת‪-‬אש‪ .‬״האמנם תינתן הפקודה‬              ‫התפוצצו בחום הדליקה‪ .‬בין הקרשים‬           ‫׳וידוי׳ על כל האכזבות שנחל מאז בא‬
‫הדרושה בשעת ההכרח האחרונה״? ‪-‬‬              ‫המפוחמים‪ ,‬מיטות הברזל המעוקלות‬            ‫לארץ‪ .‬סיפר ״בורודה״‪ ,‬בין שאר‬
‫תהה שאול מאירוב‪ .‬טרומפלדור‪ ,‬בן‬             ‫ומכיתות גג הרעפים‪ ,‬מצאו קולטיבא‪-‬‬          ‫דברים‪ ..." :‬והעיקר‪ ,‬הוא לא היה יכול‬
‫הארבעים‪ ,‬הסביר לבן‪-‬שיחו בן‬                 ‫טור ‪ -‬מתחחה‪ .‬שני חברים רתמו עצמם‬          ‫להתגבר על ההשפלה שהושפל בחמא‪-‬‬
‫העשרים‪-‬ואחת‪ ,‬בסבלנות‪ ,‬את הקו‬               ‫למתחחה המפוייחת וגררו אותה לכיוון‬         ‫רה‪ ...‬הוא נתן לבדווים להתקרב משום‬
‫שנקט‪ :‬הכרחי להבליג עד קצה גבול‬             ‫תל‪-‬חי‪ .‬שלושה וואדיות הם חצו עד‬            ‫שהם צעקו מרחוק שהם רעבים ומבק­‬
‫האפשרות‪ .‬אין הגיון לפתוח באש כל‬            ‫שפגשו כמה חורשים מתל‪-‬חי‪ .‬השאירו‬           ‫שים לחם‪ .‬אחר‪-‬כך הפשיטו אותו וגם‬
‫זמן שאפשר להרוויח זמן‪ ,‬בלי לוותר‬           ‫את הקולטיבאטור בשדה‪ ,‬כדי שהחב­‬            ‫סטרו לו על פניו‪ .‬מה יכולתי לעשות ‪-‬‬
‫על קיום הנקודות ועל נשק המגן‪ .‬״היה‬         ‫רים ירתמו אותה לפרדים‪ ,‬בשובם‬              ‫אמר טרומפלדור ‪ -‬רק לקמוץ אגרוף‪,‬‬
‫נא בטוח״ ‪ -‬הרגיע טרומפלדור את‬
‫מאירוב ‪ -‬״שאם יהיה הכרח תנתן‬                                     ‫הביתה מן העבודה‪.‬‬                    ‫לחרוק שיניים ולשתוק״‪.‬‬
                                           ‫במרחק כקילומטר מן החצר‪ ,‬נתקלה‬
                       ‫הפקודה הדרושה״‪.‬‬     ‫חבורתו של טרומפלדור באש‪ .‬דומה כי‬          ‫חרפת חמארה‪ ,‬וכנראה גם העלבון‬
‫בי״א באדר תר״ף‪ 1 ,‬במארס ‪,1920‬‬              ‫טרומפלדור ייחל לרגע הזה‪ .‬הוא פקד‬          ‫הצורב בגין הסטירה שסטרו לו‪ ,‬לא‬
‫כשטרומפלדור היה בטוח שהערבים‪,‬‬              ‫להסתער על היורים‪ ,‬״כדי לגמול גמול‬         ‫נתנו לטרומפלדור מנוח והוא ביקש‬
‫הידידים מאתמול‪ ,‬מנסים לפרוק את‬             ‫על השוד בחמארה״ וכדי ״להראות‬              ‫נקם‪ .‬ב‪ 3-‬בינואר הציע טרומפלדור‬
‫נשקם של מגיני תל״חי‪ ,‬הוא ירה‬               ‫שהיהודים בוחרים להיות תוקפים ולא‬          ‫למגיני תל‪-‬חי לשלוח לחמארה עשרה‬
‫ראשון‪ .‬זו הייתה פקודת‪-‬האש‪ .‬כעבור‬           ‫נתקפים״‪ .‬ברשימה ביומנו תיאר‬               ‫אנשים חמושים‪ ,‬עם פרד‪ ,‬להציל את‬
‫דקות אחדות‪ ,‬נפצע טרומפלדור פצעי‬            ‫טרומפלדור את התקרית הקטנה הזאת‬            ‫הקמח והחיטים שחברי הקבוצה לא‬
                                           ‫בפרטי‪-‬פרטים‪ .‬אחרי שחידשו את‬               ‫לקחו עמם בהליכתם למטולה‪ .‬נתעורר‬
                                    ‫מוות‪.‬‬
                                                                                     ‫ויכוח‪ .‬אנשי תל‪-‬חי סבורים היו שמוטב‬
                                                                                     ‫שילכו לחמארה שלושה חברים בלבד‪,‬‬

                                                                                     ‫בלי נשק‪ ,‬לבושי בלויים ונעולי מגפיים‬
                                                                                     ‫מטולאים‪ ,‬וכך היה‪ .‬השלושה ‪ -‬חברי‬

                                                                                     ‫חמארה יצחק איזנשטיין‪ ,‬נתן ז׳ולטי‬
                                                                                     ‫)זהבי( וזלמן בלחובסקי מתל‪-‬חי ‪ -‬הלכו‬
                                                                                     ‫לחמארה ואך החלו למלא שקיהם‬

                                                                                     ‫‪8‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13