Page 20 - etmol 91

‫א‪ .‬כמות״שהוא‪ ,‬במלואו או על ידי‬
‫הסרת אחד מחלקיו‪.‬‬

‫ב‪ .‬שימוש בחלקים ממנו או הרכבים של‬

‫שני פחים יחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬שימוש במתכתו‪ ,‬כולל ציפוי הבדיל‬
‫וחומר ההלחמה‪ ,‬כבחומר״גלם לעשיית‬

‫כלים שונים‪.‬‬

‫השימוש הפשוט והשכיח ביותר בפח‬ ‫' ׳ ' י'‬
‫הנפט היה כמיכל מים‪ .‬אם הובילו בו‬
‫מים על גבי בהמה פתחו במכסהו נקב‬ ‫‪-‬י■'‪^.'*r‬י^׳*■' ‪^>- • * . -‬‬
‫לא גדול שדרכו מילאו את הפח‪ .‬בשעת‬ ‫‪^^?V‬ד— >‬
‫ההובלה סתמו את הנקב בפקק״עץ או‬
‫בסחבות‪ .‬אם הובילו בו מים בידיים‬ ‫חנות בשוק של יפו במאה הקודמת מציעה כלים ומתקנים שונים שנעשו מפחי הנפט‬
‫נהגו לרוב להסיר כליל את המכסה‬
‫ולהכניס ידית־עץ כשהיא מחוברת בין‬ ‫שקנה‪ :‬שלוש תיבות היוו את המיטה‪,‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬כעבור ‪ 33‬שנים ‪ 722 -‬אלף‬
‫הדפנות סמוך לשפה‪ .‬כן החזיקו בפח‬ ‫ארבע תיבות זו על גבי זו‪ ,‬שימשו‬ ‫פחי נפט שהובאו דרך שני הנמלים ‪-‬‬
‫דבש וחלב‪ ,‬ריבה ומרקחת‪ ,‬כיבושי‬ ‫כארון ושולחן כאחד‪ ,‬תיבה שמינית‬ ‫יפו וחיפה‪ .‬מראשית הופעת הנפט בארץ‬
‫ירקות למיניהם‪ ,‬גרגרי תבואה‪,‬‬ ‫שהועמדה זקופה שימשה ככסא‪ ,‬תיבה‬ ‫ועד לשנת ‪ 1914‬הוכנסו לארץ כ״‪17‬‬
‫קטניות‪ ,‬אורז וגריסים‪ .‬בחנויות המכו­‬ ‫תשיעית הועמדה ליד המיטה ושימשה‬ ‫מיליון פחי נפט‪ .‬פח ריק הפך לסחורה‬
‫כארון־לילה והתיבה העשירית נועדה‬ ‫עוברת לסוחר‪ ,‬בכל בית נמצאו כמה‬
‫לת נמצאו בפחים מרבית המיצרכים‪,‬‬ ‫פחים‪ ,‬ומחירו השכיח היה ‪ 5-4‬מטלי'‬
‫למן ממתקים וביסקוויטים ועד לסוכר‬ ‫להחזיק את כלי המאור והמטבח‪.‬‬ ‫קים‪ ,‬כלומר מגרוש ועד גרוש ורבע‬
‫ומלח‪ .‬סמנה )חמאה מותכת( וגבינה‬ ‫זה אשר לתיבות העץ‪ ,‬פחי הנפט‬
‫הוחזקו בפחים וגם הובלו בהם ‪ -‬לרוב‬ ‫תורכיים‪.‬‬
‫על גבי חמור ‪ -‬כשם שהובלו המים‪:‬‬ ‫שימשו לעשיית כלי קיבול לכלים‬ ‫ולא רק פחי הנפט שימשו את תושבי‬
‫שונים ואף הביאו לביסוסו של אחד‬ ‫הארץ ‪ -‬גם תיבות העץ שבתוכן הובאו‬
‫שני פחים בכל צד של החמור‪.‬‬ ‫ממקצועות המתכת בארץ ‪ -‬הפחחות ‪-‬‬ ‫הפחים נוצלו לצרכים שונים ומגוונים‪,‬‬
‫פח שלם‪ ,‬שקרעו ממנו את דפנותיו‬ ‫החל בחומר דלק להסקה‪ ,‬בישול ואפיה‬
‫והכניסו זכוכית במקומם וקבעו בו‬ ‫שהיתה‪ ,‬בזמנה‪ ,‬כולה יהודית‪.‬‬ ‫וכלה בעשיית רהיטים וכלי עץ שונים‬
‫מנורות נפט‪ ,‬שימש כפנס״רוח מאולתר‪.‬‬ ‫כולל כלי קיבול להובלת דגים מהחולה‬
‫בימי העליה השניה והשלישית ולמעשה‬ ‫בימי המנדט הבריטי ולאחר מכן‪,‬‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬נדחקו הפחים על'‬ ‫לדמשק‪ .‬מתיבות העץ שהכילו את פחי‬
‫גם ברביעית ולאחריה‪ ,‬היה פח הנפט‬ ‫ידי מיכלים צבאיים )ג׳ריקנים( וכן‬ ‫הנפט נעשו גם רהיטים‪ ,‬בייחוד בקרב‬
‫אחד מרהיטי היסוד של אוהל חלוצי או‬ ‫מיכלים גדולים יותר‪ :‬חביות אספלט‬ ‫היישוב היהודי‪ .‬מסיפוריהם של באי‬
‫צריף מגורים‪ ,‬יחד עם מנורת הנפט‪.‬‬
‫לשם נוי כיסוהו בבד‪ .‬כשצריכים היו‬ ‫ושמן‪.‬‬ ‫העליה השניה אנו למדים על השימוש‬
‫במושבה כנרת לפתוח גן ילדים ולא היה‬ ‫גובה הפח היה ‪ 35‬ס״מ‪ ,‬רוחבו ‪23‬‬ ‫הנרחב בתיבות העץ‪ .‬עשו מהן מיטות‪,‬‬
‫כסף לריהוט‪ ,‬שימשו כשולחן ששה‬ ‫ם״מ ותכולתו ‪ 18.2‬ליטר‪ .‬משני קצותיו‬ ‫כסאות‪ ,‬שולחנות‪ ,‬ארונות‪ ,‬כונניות‬
‫פחים שהוצמדו יחד וכוסו במפה‪,‬‬ ‫היו מולחמות לוחיות״פח‪ ,‬כשאמצעיתן‬
‫והפחים הבודדים שימשו ככסאות לגננת‬ ‫מורמת‪ ,‬חלולה‪ ,‬ומשמשת להעברת־‬ ‫ומזנונים‪ ,‬כיד הצורך והדמיון‪ .‬שלמה‬
‫ולילדים‪ .‬רבות ומחוכמות היו ההמצאות‬ ‫השחלת ידיות ‪ -‬ידית לכל לוחית‪ .‬שתי‬ ‫צמח מתאר בספרו ״שנה ראשונה״ את‬
‫לניצול הפחים השלמים‪ .‬בין השאר‬ ‫הריהוט שהתקין לעצמו בחדרו‬
‫שימש פח שכוב כתא״הטלה לתרנגולות‬ ‫הידיות נועדו לנשיאת הפח‪.‬‬ ‫שבראשון־לציון מעשר תיבות הנפט‬
‫בחצרותיהם של רבים מאכרי הארץ‪ .‬כן‬ ‫פח הנפט שימש בדרך כלל בשלוש‬
‫שימש הפח כתרמום לשמירת התבשיל‬
‫החם )כשמנורת הנפט מושמת תחתיו(‪,‬‬ ‫צורות‪:‬‬
‫לבישול תירס או להרתחת לבנים‪ .‬עם‬
‫הכנסת הבנזין נוצרו ״תנורי שדה״‬
‫מפחים או חצאיהם שמילאו אותם בחול‬
‫כדי מחצה או שני שלישים ולתוך החול‬
‫שפכו בנזין עד שהחול ספג ורווה‪.‬‬
‫לאחר מכן הדליקו את החול הספוג‬
‫והעמידו מעל ל״תנור״ זה סירי בישול‪,‬‬

‫קומקומים וכדומה‪.‬‬
‫פחי נפט דחקו את כלי החרס משטח‬

‫ספציפי‪ ,‬ממש יחודי לגביהם‪ ,‬בכל רחבי‬
‫העולם‪ ,‬ככלי קיבול וגידול לצמחים‪.‬‬
‫עציצי פחים לצמחים גדולים מילאו את‬

‫המרפסות והחצרות‪ .‬מהיותו מן הנפו­‬
‫צים בכלי הקיבול נהפך גם הפח לכלי‬
‫מידה‪ .‬בזמן מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫כשעלה ארבה על שדות הארץ‪ ,‬גוייסו‬

‫‪20‬‬