Page 176 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 176
פרק ג
ביאור שלישי להכתמתם המיוחדת של 'צעירי מפא"י' בשאפתנות אישית נמצא,
כאמור ,בעצם הסימון של 'הצעירים' להנהגה כמעט מנעוריהם .הוא עורר התנגדות
כלפיהם ועודד נטייה לייחס דווקא להם שאפתנות וקרייריזם 75,אף על פי שהם לא
התאפיינו בה יותר מיריביהם ,בני דורם בקיבוץ-המאוחד מזה או אנשי העליות
הרביעית והחמישית במפא"י מזה 76.אולי זה גם ההסבר לכך שדווקא הם תוארו,
כאמור ,כ'עוזבי קיבוצים' ,אף על פי שעזיבת הקיבוץ אפיינה את בוגרי תנועת הנוער
כולם ,מכל החוגים ,ו'הצעירים' דבקו בדרך כלל בגישה הרואה בחיי קיבוץ מופת
רעיוני 77.חברי קיבוצים נכללו בשורותיהם של 'הצעירים' ואף בהנהגתם )דוד קורן
מקיבוץ גשר הזיו היה הבולט שבהם(.
אפשר אפוא לבאר את הדימוי הקרייריסטי של 'צעירי מפא"י' בשלושה הסברים:
בנטיותיהם האינדיבידואליסטיות לעומת הקונפורמיזם המאפיין את התקופה ואף את
מפא"י דאז; בכך שהמאבק שהתפתח סביב 'הצעירים' במפלגה נשא ,בין השאר ,אופי
של מאבק בין דורות על כוח פוליטי; וב'קפיצת הדרך' הציבורית שקפצו בזמן
הפילוג בשנות הארבעים ובעקבותיה דימויים כמופלים לטובה ו'מיוחסים' בתנועה
שהאתוס שלה היה שוויוני .מכל מקום ,יהיה ההסבר לכך מה שיהיה ,אין ספק
שהצטיירותם כשאפתנים גרדא ורודפי 'ג'ובים' הייתה הצלחה רטורית מובהקת של
יריביהם השונים ,בייחוד של מתחריהם על אותם 'ג'ובים'.
בעיות הדימוי של 'הצעירים' לא הסתיימו בכך .נדמה כי עצם העיסוק בפוליטיקה
נחשב אז לעניין לא יאה לאנשים בשלהי שנות העשרים או אף בראשית שנות
השלושים לחייהם .כאמור ,הם נדרשו אז לצאת למה שכונה 'תפקידים חלוציים' –
'לרדת לנגב' ,להישאר בקיבוצים ולא לעזבם ,להתנדב לעבודה במעברות או
בהתיישבות העולים וכדומה .פירוש הדבר שהצעירים ,לרבות הנהגתם ובכללה
75ראו למשל התמודדות של דוד קורן עם הטענה שכל התארגנותם של 'הצעירים' 'לא נוצרה אלא
כדי ללחוץ על קבלת כמה ג'ובים לכמה אנשים' .קורן ,התנועה להתחדשות' .ליוזמי ההתחדשות
ישנו מרחב התעסקות בחייהם ,המספיק להם די והותר ,ואינם זקוקים ל"כאב-ראש" נוסף כלל',
טען קורן ,והוסיף כי 'מצב הביקוש במדינה והמפלגה לאנשים שימלאו תפקידים חשובים הוא
כה גדול שאין כלל צורך לתבוע ולהלחם בכדי לקבל מינוי כזה' – ואפשר אכן לקבוע כי הדברים
היו נכונים במיוחד על 'צעירי המפלגה' ,שכן הם היו מרושתים היטב ובעלי יוקרה ציבורית .קורן
הסביר לשומעיו-קוראיו כי לא לשילוב פעילים נועדה ההתארגנות ,אלא לשילוב שכבות רחבות
של ציבור.
76דוגמה אחת מרבות :אין ספק שעסקנים בני דורו הם אלה שפנחס לוביאניקר )לבון( זיכה בתואר
'נכבדי עדה ] [...שיש להם אמביציות' ועליהם נסב תיאורו 'כל אחד מאתנו יודע איזה מלחמות
אדירות מתנהלות במפלגה כאשר אנחנו מגיעים לעניין מינויים וכאשר חבר אינו נבחר לאיזה
מוסד ומוכן כמעט לתלות את כל חברי ועדת המינויים בחוצות עיר' .מרכז מפא"י,10.9.1950 ,
אמ"ע.2-23-1950-54 ,
77ראו למשל גלבוע ,הקבוצה.
][168
