Page 178 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 178
פרק ג
מוסרני של האשמות שלובה בתסכול הכללי ממשבר החלוציות באותו זמן.
הרטוריקה הזאת הזיקה להם מאוד .משמעותה המעשית הייתה ,ראשית ,שלילת
יוקרה מפוליטיקאים צעירים והותרת הזירה לפוליטיקאים קשישים מהם; ושנית,
שלילת יוקרה מעצם העיסוק בשאלות של הייצוג ושל תמסורת הכוח במדינה החדשה
ומכאן השתקה יחסית של הדיון בהן והתבססות דפוסים מסוימים של מיסוד פוליטי
ללא עוררין כמעט.
כדאי לשים לב לצד לא בולט בנטיית 'הצעירים' להעדיף 'פוליטיקה' ,ובייחוד
עיסוק ביחסי כוח פוליטיים ,על פני 'חלוציות' :היא משקפת ריחוק מעולמו של ברל
כצנלסון .מבחינה זו הם לא היו תלמידיו .כמו שראינו במבוא ,כצנלסון העדיף
קונסטרוקטיביזם חלוצי על עיסוק 'פוליטיקני' .הרתיע אותו אפילו המושג 'מפלגה',
עד כמה שמדובר בארגון המבקש לעצמו תמיכה בבחירות וממקד את פעילותו
בפרלמנט או בגוף מייצג דמוי פרלמנט 80.אמנם שנות המדינה הראשונות הן פרק זמן
שונה לחלוטין מתקופת היישוב ואין לדעת מה הייתה גישת כצנלסון בשנים האלה
לולא מת ב ,1944-שנים ספורות לפני הקמת המדינה; ואמנם עמדותיו היו חדורות
שניות ,ואולי מידה של אי-כנות ,שהרי הוא עצמו היה גם פוליטיקאי מקצועי שנים
רבות; ובכל זאת ,ברור שאין זיקה בין מורשתו הרוחנית ובין אבחנת 'הצעירים'
שהמיסוד הפוליטי הוא הסוגיה המרכזית של הזמן; האבחנה הזאת זרה למדי
למחשבתו החלוצית-קונסטרוקטיביסטית .בזה לא הייתה כל שניות או אי-כנות אצלו.
גם מההיבט הזה לא היו עמדות 'הצעירים' שיקוף מגמה נוסטלגית של חזרה אל מעין
עבר ,מורשת או הנהגה מופתיים שאבדו ,אלא שינוי של כיוון ומגמה.
התארגנות 'התנועה להתחדשות המפלגה'
במחצית השנייה של 1950ובתחילת 1951החריפו 'הצעירים' את ביקורתם והסתמנו
כאופוזיציה פנימית לכל דבר .לצד זה ,התגבשותם לכדי קבוצה פוליטית מובחנת
הפעילה נגדם גורם נוסף על אלה שהוזכרו עד כה – החשש מהיווצרות סיעות .אחד
80ייתכן שהעדפת חלוציות קונסטרוקטיבית על פני 'פוליטיקה' היא הסיבה ליחסו הקריר של
כצנלסון כלפי ארן וחבריו באחדות-העבודה ובמפא"י )ראו ביטוי לכך בטיוטה שחיבר ארן
לדברים שיישא באזכרה לכצנלסון ,כנראה ב' ,1954-בלי ציטטות' ,אמ"ע .(4-7-1952-5 ,יש
מידה של אירוניה בכך שתלמידיו של כצנלסון נמצאו כעבור שנים במצב דומה .אישים בני
העלייה השנייה כמו שלמה לביא ,עליזה שידלובסקי או שמואל דיין ,וכן חברי קיבוצים רבים,
התייחסו באופן דומה ל'תלמידי ברל' שעזבו את קיבוציהם .המסתייגים מן 'הצעירים' שירתו בכך
את האינטרסים של ארן ,מאיר ,נמיר ונצר ,אישים שדרך מתקפה זו לא הייתה פתוחה בפניהם,
שהרי הם היו עסקנים עירוניים בדיוק כמו מתחריהם 'הצעירים'.
][170
