Page 177 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 177
השתקת 'הצעירים'
הקבוצה שכונתה 'צעירי מפא"י' ,נדרשו להגביל את עצמם לפעולות ב'שורשי העשב'
של החברה הפוליטית ,לא להתיימר להשפיע על המבנה של חלוקת הכוח בה
ולמעשה להיוותר ללא הנהגה פוליטית אפקטיבית 78.זו הייתה גם דרך רטורית
להרחיק את 'הצעירים' מהשפעה פוליטית .בצומת של התחלה חדשה ,כאשר נדרשה
מחשבה משוחררת מדפוסים קיימים ,נדרשו דווקא הצעירים ,גורם יוזם ומחדש
באופן טבעי ,להימנע מעיסוק בשאלות המבניות העיקריות .הן היו פוליטיות
מובהקות וחייבו כניסה אל הפוליטיקה על כל רבדיה ,לרבות חלוקת הכוח והמאבק
עליו ,כמובן ,אבל הידרשות 'הצעירים' לשאלות האלה נחשבה לא לגיטימית – 'לא
חלוצית' ,כלשון התקופה.
ראשי המשמרת הצעירה ו'צעירי מפא"י' בכלל אכן כשלו ולא ארגנו תנועת
התנדבות משמעותית למשימות העצומות שנכרכו בעלייה הגדולה של ראשית
המדינה .אברהם עופר ,מאיר אביזוהר ודוד קורן היו שותפים לניסיון לארגן
התיישבות דייגים באילת 79,אבל זה היה ניסיון קצר ימים .האפיזודה של אילת רק
מדגימה את כישלונם הכללי של 'צעירי מפא"י' .כישלונם היה אחד הגילויים
המובהקים לנסיגת האתוס הוולונטריסטי שאפיין את התקופה הקודמת ,תקופת
היישוב .בחלק השלישי של הספר נעמוד על מקורותיה ועל הקשריה הרחבים של
חולשה זו .היא אפיינה את 'דור בארץ' כולו ואת כל מנהיגיו ולא רק את 'צעירי
מפא"י'.
כאן מעניין אותנו השימוש הרטורי שיריביהם במפלגה עשו באותה חולשה – והוא
היה נרחב למדי .בכל דין ודברים ש'הצעירים' היו מעורבים בו הושמעה באוזניהם
הקובלנה על חלוציותם הלקויה .הייתה צביעות רבה ברטוריקה ההיא ,שהרי התנועה
החלוצית בשיאה ,בתקופת היישוב ,הייתה פוליטית במובהק ומנהיגיה היו
פוליטיקאים ,יושבי כפר או עיר ,אך אנשים שהפוליטיקה היא משלח ידם; אבל
'הצעירים' היו פגיעים במיוחד ,כמו שראינו ,לרטוריקה 'החלוצית' ,מעין ריטואל
78בעניין זה ,על פרשה מאוחרת יותר ,ראו גם טבת ,נוער כשמן סיכה .טבת הסביר שדרכם
הפוליטית של מנהיגי הדור הצעיר נחסמה בעזרת רטוריקה חלוצית שהצרה את הנתיבים
המוצעים לצעירים ולכן 'מיטב הנוער אסף ידיו ,לאחר מסה קצרה ,משליחות חלוצית' בתנועת
ההתנדבות של בני המושבים ובני איחוד הקבוצות והקיבוצים להדרכה במושבי העולים.
הרטוריקה החלוצית דחסה אותם למישור מוגבל של התגברות על מכשולים פיזיים ועל אי-
נוחות ,כלומר לחלוציות שאינה אלא מכשיר ,ולא לחלוציות מתוות דרך ,שהיא בהכרח מעורבת
עמוקות בפוליטיקה ,כדרכה של החלוציות היישובית במיטבה .מסקנתו שם היא כי 'ייתכן
שהמשימה החלוצית היא דווקא בתוך המוסדות ,בתוך המפלגות ובתוך המשטר' ,כדי 'לשנות את
הכלים' הפוליטיים.
79בן-גוריון ציין ביומנו ) (4.4.1950את ההתארגנות ההיא ,ששולבה אחר כך בהתארגנות השח"ל,
ניסיון כושל נוסף של אנשי מפא"י להחיות את החלוציות באותן שנים .אב"ג ,יומנים .ראו עוד:
צמרת ,שח"ל ,עמ' ;164-136מילך ,המפלגות והעלייה ,עמ' .104-100
][169
