Page 181 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 181
השתקת 'הצעירים'
הקיצוב כי 'הרוח הרעה שעברה על היישוב גרפה גם את חברינו בסגנון קלוקל,
בחוסר אחריות ,בחוסר רגש פטריוטי ולאומי' .בהמשך הציע גם שהוועדה המדינית
היא שתכריע מי יהיו המועמדים לראשות שלוש הערים הגדולות .הגיונו היה ברור:
בידי אנשים כאלה' ,חברינו' שנגרפו ,אין להפקיד סמכויות מינוי.
אותה גישה של אי-אמון בתבונת הציבור ,המפלגתי והכללי ,ניכרה גם בקביעת
הרינג כי 'עלינו ] [...יהיה בלית ברירה להגן על השגיאות שעשתה ממשלתנו ולכסות
עליהן' .זו הערה נדירה מסוגה בפרוטוקולים של מוסדות מפא"י ,פליטת פה
חושפנית ,והיא חשובה לכל המבקש להבין את דרכי הפעולה המניפולטיביות של
אנשי 'הגוש' כמו הרינג ,שהרי כמעט אין תיעוד עליהן .בדרך כלל הם נזהרו
בדיבוריהם במחיצת 'עושי צרות' ,שהרי 'הצעירים' היו נוכחים אפילו בגוף מצומצם
יחסית כמו הלשכה ,ויתר על כן – ממילא מרבית פעולתם התנהלה בשיחות פרטיות
לא פורמליות וכמובן לא מתועדות.
למול גישה זו הציג בראלי מה שאולי אפשר לכנות 'אידאולוגיה סניפית' ,ביזורית,
שהתגבשה בחוגי 'הצעירים' .הוא ביקר חריפות את עירוב הוועדה המדינית במינויים.
לדעתו ראוי שסניפי מפא"י יחליטו באופן עצמאי במידה המרבית האפשרית בכל
עניין הנוגע לבחירות המקומיות ,למעט הסכמי עודפים עם מפלגות אחרות' :האנשים
במקום יודעים יותר טוב מכל איש אחר וזוהי גם זכותם להחליט בעניין זה' .עיקרון
זה הוא תנאי לכך ש'מפלגת פועלי ארץ ישראל תהיה מפלגה עם סניפים ושבסניפים
יעסקו אנשים רציניים ] [...שאינם מוכנים להיות רק מקבלי הוראות' .באופן טבעי
דעתו הייתה הפוכה מדעת ארגוב והרינג גם בעניין ההסברה .הוא היה בוטה בדבריו:
לא תסביר לבני-אדם שהכל בסדר .הציבור שלנו הרבה יותר מחונך ממה
שאתה חושב [...] .לא על ]עצם[ הקיצוב מתמרמרים ...] ,אלא[ על כך שהשוק
השחור פורח בראש כל חוצות 99 [...] .אחוזים מהציבור משוכנעים שהקיצוב
איננו קיצוב וכי הפיקוח איננו פיקוח [...] .אני אחראי כעת לעיתון מפלגתי
]'אשמורת'[ ,אולם אינני נוקט בעיתון בקו הטשטוש וההעלמה ]...שהמליץ[
עליו החבר הרינג .אנחנו מפרסמים מה שהחברים כותבים ואני משוכנע שאין
זה מקלקל למפלגה מאומה ,אלא להפך.
הוא הביע חשש שאפילו חברי מפא"י יימנעו בהצבעה והמליץ לדחות את הבחירות.
ארגוב והרינג דחו את הטענה שאין סמכות לוועדה המדינית להתערב בקביעת
מועמדים לראשות הערים והרינג פירש את דבריו בעניין ההסברה' :לא התכוונו ,אני
או חברי ,לטשטוש' ,אלא דרשנו 'שייקבע גבול לקול הבכייני של ביקורת עקרה'86.
הוויכוח אינו מרכזי ,אבל הוא מבטא דילמה יסודית שהתקיימה במפא"י בראשית
86לשכת מפא"י ,1.10.1950 ,אמ"ע .2-25-1950-14ראו עוד ויכוח דומה ,לשכת מפא"י,
,19.10.1950שם.
][173
