Page 337 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 337
תמסורות הכוח בין המפלגות לשלטון
מאז ומתמיד – ובין רצונו העמוק להנהיג ולעצב חברה פוליטית דינמית ולא סבילה,
שהרי רצון כזה מחייב שיתוף של ציבור רחב בפעולה הפוליטית.
כאמור ,במפא"י לא ערערו על תפקידו המהותי של המרכז השלטוני – ובעיקר של
הנהגת מפא"י בתוכו ,בראשות בן-גוריון – בעיצובה ובהכוונתה של החברה החדשה
שהתהוותה בראשית העצמאות ˙ÂÈ„ÚÏ·‰ ÏÚ ‰È‰ ¯ÂÚ¯Ú‰ .שנטל לעצמו המרכז
השלטוני בתהליכי העיצוב והגיבוש .ערערו על המיסוד ההייררכי המהודק שמנע
מרצונות וממאוויים שצומחים 'מלמטה' להשפיע גם הם על עיצוב החברה וכך יצר
חברה של אזרחים סבילים והפר את האיזון הראוי בחברה בין מרות לשיתוף.
ברוח דומה ,בראשית העצמאות לא נמצאו במפא"י מערערים על הגדרתה בתור
'מפלגה ממלכתית' ,שפירושה מפלגה שהיא סוכנות של המדינה ולמעשה סוכנות של
הממשלה המנהלת את המדינה .המיסוד ההייררכי היה במידה מסוימת תוצאה של
תפיסה זו ,שהרי סוכנות ממשלתית חייבת כאמור במידה של ציות והיא ודאי מוגבלת
ביכולתה לבקר ולווסת פוליטית את פעולות הממשלה .אף על פי כן ,מבקרי המיסוד
ההייררכי ,אלה שתבעו למסד דמוקרטיה משתפת במפלגה ועם זאת כאמור החזיקו
בתפיסה של 'מפלגה ממלכתית' ,לא ראו את הסתירה.
רק לקראת סוף העשור הראשון למדינה ,בסוף שנות החמישים ,הובהר בתודעה
הפוליטית הרווחת הגבול המתחייב בין הזירה הממלכתית לזירה המפלגתית .תחימת
גבול ביניהן אמנם חיונית לתקינות ולחוסר פניות בפעולתם של גופים ממלכתיים,
כמקובל לחשוב ,אבל היא חיונית גם לתפקוד של המפלגות בתור מערכות ,עצמאיות
במידה מסוימת ,לשם בקרת פעולתם של הפוליטיקאים הבכירים ולתיעול השפעה
של החברה האזרחית על פעולות השלטון' .מפלגה ממלכתית' סתרה אפוא שני
עקרונות חשובים בתפיסת הממלכתיות – את העיקרון של חוסר פניות בפעולת
הרשויות ואת העיקרון שאזרחים פעילים ישפיעו על ניהול ענייני הציבור באמצעות
התאגדויות עצמיות ,קרי מפלגות שאינן סוכנויות של השלטון.
בתקופה הנדונה כאן מבקרי המיסוד ההייררכי עדיין לא הבינו שמגמת העיצוב
הפוליטי שהם חותרים לקדם מחייבת מאבק נגד התפיסה חדורת הסתירה של 'מפלגה
ממלכתית' ,שהרי היא קיפלה בתוכה ,כאמור ,את הפיכת המפלגה לגוף ביורוקרטי
בעיקרו שיונחלו לו צייתנות ודפוסים הייררכיים אופייניים ל ִמנהל ממשלתי .אותה
תפיסה של 'מפלגה ממלכתית' הייתה מקור חשוב להתבססות המיסוד ההייררכי
במפא"י .מחירו של המיסוד היה בין השאר ויתור על יכולתה של מפא"י לעצב חברה
של אזרחים פעילים ולתרגם את ערכיה החברתיים מימי היישוב לתנאי המדינה
הריבונית .יכולת כזאת הייתה תלויה בכך שהתמסורת של הכוח הפוליטי תהיה דו-
כיוונית' ,מלמעלה למטה' אך גם 'מלמטה למעלה' ,ובאופן אפקטיבי .שיטה אזורית-
רובנית היא תנאי חשוב לקיומה של תמסורת 'מלמטה למעלה' שכזאת ,ואותו היגיון
פועל גם לכיוון ההפוך – מי שיחתור לפוליטיקה הייררכית יפעל נגד הנהגת שיטה זו.
][329
