Page 504 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי

‫סיכום‬

‫להשתתפותם הפעילה והחופשית בעצם יצירתה של החברה החדשה‪ .‬השפעה של‬
‫הציבור על תמסורת הכוח הפוליטי הייתה בעיני אותם מבקרים גם תנאי הכרחי‬
‫לשמירה על התמדת השוויון החברתי והכלכלי בנסיבות משתנות‪ .‬האמצעים‬
‫החשובים שנמנו לשם כך במהלך הדיון הרעיוני‪-‬פוליטי שהתקיים אז במפא"י היו‬
‫מפלגות דמוקרטיות משפיעות ופעילות‪ ,‬כאלה שיפקחו על הפוליטיקאים הבכירים;‬
‫פעולה של ציבור רחב בקהילות ובניהול ארגונים חברתיים; מערך יעיל של בחירות‬
‫אזוריות‪-‬רובניות ושל משאלי עם; והליכים המקנים לציבור או לנציגיו השפעה‬
‫ממשית על בחירה או על מינוי לתפקידים הכרוכים בסמכות פוליטית או מעין‬

‫פוליטית‪.‬‬
‫דמוקרטיזציה קיצונית לא הייתה אפשרית בישראל‪ ,‬בחברת העולים הדלה‪,‬‬
‫השבירה והמפוצלת שהייתה פה בשנות החמישים; גם נסיבות הסכסוך הישראלי‪-‬‬
‫ערבי מנעו זאת‪ ,‬שהרי הן הוליכו את השלטון‪ ,‬למשל‪ ,‬להטיל פיקוח צבאי ישיר על‬
‫האזרחים הערבים וסיכלו במידה רבה התפתחות של תודעה אזרחית‪-‬רפובליקנית‬
‫בקרב אזרחיה הערבים של המדינה היהודית החדשה; דמוקרטיזציה קיצונית נראית‬
‫בלתי אפשרית אפילו ברמת הסוציאליזציה הגבוהה המאפיינת את המדינות הפוסט‪-‬‬
‫תעשייתיות המתוחכמות בראשית המאה העשרים ואחת; אבל עדיין נותרה שאלת‬
‫‪ .ÔÂÈÓ‰‬והיא הייתה שאלה מהותית וקריטית בשנים הראשונות של מדינת ישראל –‬
‫במיוחד מבחינתם של אותם חברי מפא"י דאז שחתרו להמשיך ולקיים את האופי‬
‫הכפול הפרגמטי‪-‬חזוני של מפלגתם והיו מודעים לשניות הטבועה בעצם המאמץ‬
‫המעשי שלה לעצב חברה חדשה‪ .‬יש סתירה מסוימת בין המעשיות ובין החידוש –‬
‫מה שמעולם עוד לא נעשה נדמה שהוא גם לא מעשי – אבל מאמץ לעצב חברה‬
‫חדשה מחייב מעצם טבעו לאחוז בזו וגם בזה‪ .‬תפיסה זו הוליכה את מבקרי המיסוד‬
‫ההייררכי של מפא"י לטעון כי מפלגתם מוכרחה להרחיב את התחום של מה שידוע‬
‫כ'מעשי' ולכוון את פעולתה אל אופק אוטופי‪ .‬אחדים מהם היו מודעים לכך שמעולם‬
‫לא נוצר מבנה פוליטי דומה ברוחו להצעותיהם‪ ,‬ואף על פי כן דבקו בהן וסברו שהן‬

‫מעשיות‪.‬‬
‫אין טעם פרשני רב בניסיון למתוח את מגמת הדמוקרטיזציה אל מעבר לגדר‬
‫הסביר‪ .‬הליך כזה של טיעון פרשני‪ ,‬רדוקציה עד לכדי אבסורד‪ ,‬רק יטשטש את‬
‫הבעייתיות שאפיינה את המצב של מפא"י בראשית העצמאות ויסתיר את השאלה‬
‫האמתית שהוצגה לפניה בתחילת שנות החמישים‪ :‬בנסיבות היסטוריות נתונות‪ ,‬מה‬
‫האיזון הנכון מבחינתם של סוציאליסטים דמוקרטיים בין ִמרכוז לביזור? בין‬
‫אפקטיביות שלטונית ובין חירות חברתית? בין יעילות של הייררכיה ובין יעילות של‬
‫גיוס משתף ושוויוני? בשנים ‪ 1953-1948‬נמצאה מפא"י בצומת שחידד מאוד את‬

‫השאלות האלה‪.‬‬
‫לא נכריע כאן אם 'כלל הברזל' של מיכלס‪ ,‬שנזכר כאן בפתח הדבר‪ ,‬היה שובר‬

‫]‪[496‬‬