Page 507 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 507

‫סיכום‬

‫כדאי לעיין במשמעות עמדתו של בן‪-‬גוריון באותם ויכוחים על התנאים הפוליטיים‬
‫ההכרחיים להצלחת 'קיבוץ הגלויות'‪ .‬לכאורה היא מתבארת כליל מתוך מעשיו –‬
‫הוא פעל‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬למען ריכוז השליטה בידי מנהלי המפלגה ו'הגוש' ולמען‬
‫הפיכת מפא"י לסוכנות צייתנית למדי בידיה של ההנהגה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬בן‪-‬גוריון הוא‬
‫אישיות היסטורית מורכבת ואי‪-‬אפשר להסתפק בקביעה המסכמת הזאת למיצוי‬
‫תפיסותיו בעניין עיצובו של 'מכשיר הגשמה' כה חשוב בעיניו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הסתפקות‬
‫בקביעה זו תחמיץ במידה רבה את טיב היחס בין תפיסותיו של בן‪-‬גוריון ובין‬
‫התפיסות של מבקרי המיסוד ההייררכי של מפא"י‪ .‬הוא לא היה יחס של שלילה‬
‫הדדית פשוטה‪ .‬מבחינה מסוימת הביקורת על המיסוד ההייררכי של מפא"י הייתה‬
‫'ביקורת בן‪-‬גוריונית' על בן‪-‬גוריון ועל דרכו בעיצובה של מפא"י בראשית העצמאות‬
‫– היא נשענה על הנחות ועל תפיסות שהיו נחלתו של בן‪-‬גוריון עצמו‪ .‬ייתכן שזו‬
‫הייתה אחת הסיבות לכך שאחדים מן המבקרים לא הבינו שבן‪-‬גוריון הוא המושא‬
‫האמתי של ביקורתם‪ ,‬שהוא העומד מאחורי התהליכים שהם ביקרו; וייתכן שזו גם‬
‫אחת הסיבות לכך שתומכיו המובהקים – או חסידיו המובהקים‪ ,‬אולי כך מוטב‬

          ‫לכנותם בזמן זה של מנהיגותו – נמצאו משני צדי הוויכוח הפוליטי ההוא‪.‬‬
‫עמדתם של התומכים במיסוד דמוקרטי משתף עלתה בקנה אחד עם אחד מצדדיה‬
‫של אוטופיה רפובליקנית בעלת השפעה לא מבוטלת על מחשבתו הפוליטית של בן‪-‬‬
‫גוריון‪ .‬בהיותו מנהיג העורך עצמו לכינונה של מדינה‪ ,‬היה בן‪-‬גוריון פתוח‬
‫לפילוסופיות הרפובליקניות שנלוו לתהליך כינונה של המדינה האירופית המודרנית‬
‫בראשית העת החדשה‪ .‬כמו שראינו‪ ,‬גורני מצא יסוד רפובליקני במחשבתו הפוליטית‬
‫כבר בשנות העשרים‪ ,‬ושב ומצא אותו במחשבתו של בן‪-‬גוריון בשנות החמישים‪.‬‬
‫המורשת הפוליטית ההיא ניכרת במחשבתו בשניים‪ :‬ראשית‪ ,‬בנטייה לממלכתיות‬
‫אחדותית‪ ,‬רציונלית ויעילה‪ ,‬ללא חציצות בין האזרח למדינתו ובין המדינה לאזרחיה;‬
‫שנית‪ ,‬בהשקפה שהמדינה 'שייכת' לאזרחיה והאזרחים 'שייכים' למדינה בקשר של‬
‫שיוך ובעלות‪ ,‬קשר בעל אופי תבוני‪-‬רגשי‪ ,‬ולפיכך המדינה הראויה היא זו המשתפת‬
‫את אזרחיה בענייניה במידה המרבית‪ .‬עיקרון זה בדבר המדינה הראויה הוא שהונח‬

                     ‫ביסוד מחשבתם הסוציאליסטית של מבקרי המיסוד ההייררכי‪.‬‬
‫הוויכוח היסודי שנותח כאן שיקף את המתח בין שתי מגמות אלו של האוטופיה‬
‫הרפובליקנית‪ .‬מבקרי המיסוד ההייררכי ביטאו במידה רבה גרסה שהייתה גם נחלתו‬
‫של בן‪-‬גוריון‪ ,‬גרסה סוציאליסטית של התפיסה הרפובליקנית בדבר 'בעלות'‬
‫האזרחים על מדינתם‪ ,‬זו שהיא תנאי ל'בעלות' המדינה עליהם‪ ,‬כלומר תנאי‬
‫לפטריוטיזם לא אנוכי ותנאי לחברה דינמית‪ ,‬לחברה שאזרחיה אינם סבילים‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫דינמיות חברתית הייתה יסוד חשוב באידאולוגיה של בן‪-‬גוריון ואף בטמפרמנט‬
‫הבסיסי של אישיותו‪ ,‬ולא זו בלבד; דינמיות חברתית הייתה גורם מרכזי גם‬

                                     ‫]‪[499‬‬
   502   503   504   505   506   507   508   509   510   511   512